פורום אוצר החכמה

בפיוט צור משלו, ישנו בית 'יבנה המקדש עיר ציון תמלא', ולא ביאר הפייטן במה תמלא ה[עיר] ציון, ויש לבאר בתרי אנפי.
א. באנשים ועולי רגלים.
ב. עה"כ ומלאה ציון צדק ומשפט, וכן מלאתי משפט וכדו'.

עוד יהודי כתב:בפיוט צור משלו, ישנו בית 'יבנה המקדש עיר ציון תמלא', ולא ביאר הפייטן במה תמלא ה[עיר] ציון, ויש לבאר בתרי אנפי.

א. באנשים ועולי רגלים.

ב. עה"כ ומלאה ציון צדק ומשפט, וכן מלאתי משפט וכדו'.

א. ע"ד הכתוב "ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות וגו'" (זכריה ד א)

ב. כוונתך לפסוק בישעיה ל"ג ה' "מילא ציון משפט וצדקה"?

בכל אופן יש גם: "תשואות מלאה עיר הומיה קריה עליזה" (ישעיה כב ב).

ומה שמעניין פה שבפיוט למוצ"ש 'חדש ששוני' יש לשון דומה: 'ציון תמלא מעם אלה, קרית מלך רב אז נעלה'.

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

בזמירות 'מתיבתא' של עו"ה מובא 'עיר ציון תמלא' - בישראל כאשר מילאוה קודם שגלו ממנה. סידור בית יעקב. ובמטה יהודה פירש שציון תמלא משלל העמים.

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

כח הטענה כתב:

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

אולי תסביר מה יפה?

עיר ציון תמלא = תשלים.

כמו 'אבני מילואים' = אשלמותא, וכמו 'ואמלא אותו רוח אלקים' - אשלים. וכמו שכתב הרמב"ן דלפעמים למלאות משמש במובן של להשלים את הדבר.

עיר ציון תמלא. משלל העמים, כמ"ש מלא ציון משפט וצדקה (ישעיהו ל"ג) ופירש הרד"ק מלא ציון משלל העמים במשפט וצדקה. (מטה יהודה).

סגי נהור כתב:

כח הטענה כתב:

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

אולי תסביר מה יפה?

הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

כח הטענה כתב:הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

לו היית טורח לקרוא שתי תגובות אחרונית לפני שמיהרת להגיב בעצמך, היית רואה שציינתי בעצמי למאמר חז"ל זה.
וגם היית מבין למה פירוש זה אינו יכול להיות הפירוש הנכון.

סגי נהור כתב:

כח הטענה כתב:הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

לו היית טורח לקרוא שתי תגובות אחרונית לפני שמיהרת להגיב בעצמך, היית רואה שציינתי בעצמי למאמר חז"ל זה.
וגם היית מבין למה פירוש זה אינו יכול להיות הפירוש הנכון.

תנוח דעתך. קראתי את מה שכתבת (זה לא היה כזו טירחה) ולא נראה לי שיש בדבריך ממש. מותר לי?

סגי נהור כתב:

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

אני לא מבין דברי כבודו מה זה משנה כלפי פי' המילות של 'מלא' מי ממלא אותה, וגם שם אתמלא מחורבתה מהו פי' המילות של אתמלא עם מה ימלא?

סגי נהור כתב:

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

גם בפיוט הוא 'תימלא' בת' חרוקה (כמו ייבנה המקדש).

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:

מחולת המחנים כתב:אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

אני לא מבין דברי כבודו מה זה משנה כלפי פי' המילות של 'מלא' מי ממלא אותה, וגם שם אתמלא מחורבתה מהו פי' המילות של אתמלא עם מה ימלא?

כוונתי פשוטה. פירוש הכתוב הוא לגריעותא, שהאויב יתמלא מתוך חורבנה של ירושלים, לא שירושלים תתמלא.

לכן יש נפק"מ גדולה אם אומרים "אִמָלאה" בחיריק בבנין נפעל, דהיינו שאחר יתמלא מחורבן ירושלים, או כבפיוט - "תמלא" את ירושלים.

סגי נהור כתב:כוונתי פשוטה. פירוש הכתוב הוא לגריעותא, שהאויב יתמלא מתוך חורבנה של ירושלים, לא שירושלים תתמלא.

ניתי ספר ונחזי, גמ' מגילה (דף ו' ע"א) "קסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן, חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן, שנאמר אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו".
והיינו שמפסוק זה למדו חז"ל את שני הדברים: שקיסרי תתמלא מחורבנה של ירושלים ולעתיד לבוא תתמלא ירושלים מחורבנה של קיסרי, ולכאורה על זה יסד הפייטן את תחינתו "עיר ציון תמלא".