פורום אוצר החכמה

שאלתי בפני החכמים והחברים דכאן -


מאימתי התחילו לנהוג התחלת שנת הלימודים בישיבות הקדושות ובתלמודי התורה בר"ח אלול. יודגש, כי אין כוונתי להפסקת חופשת בין הזמנים, אלא להתחלת שנתון חדש - בני שיעור א' עולים לשיעור ב' וכו'. אשר עפ"י התורה היה צריך להיות לכאו' בתחילת זמן חורף, לאחר ראש השנה. ואילו חודש אלול הוא 'סוף זמן קיץ', וכנהוג בבבל לקבוע אז ירחא דכלה לחזרה על המסכת הנלמדת בחדשי הקיץ, (לעומת חודש אדר שהיה ירחא דכלא לחודשי החורף, וגם בישיבות נהוג בו 'סוף הזמן').

והאם מישהו עמד ע"ז שהוא קצת סתירה לאמור בתורה שחדש זה הוא 'אחרית שנה' ולא 'ראשית שנה'.


תודה למסייעים.

כמדומני ששמעתי פעם שבתחילת דרכה של ישיבת פוניבז' היו "עולים שיעור" בקיץ ולא באלול.

אברהם כתב:שאלתי בפני החכמים והחברים דכאן -


מאימתי התחילו לנהוג התחלת שנת הלימודים בישיבות הקדושות ובתלמודי התורה בר"ח אלול. יודגש, כי אין כוונתי להפסקת חופשת בין הזמנים, אלא להתחלת שנתון חדש - בני שיעור א' עולים לשיעור ב' וכו'. אשר עפ"י התורה היה צריך להיות לכאו' בתחילת זמן חורף, לאחר ראש השנה. ואילו חודש אלול הוא 'סוף זמן קיץ', וכנהוג בבבל לקבוע אז ירחא דכלה לחזרה על המסכת הנלמדת בחדשי הקיץ, (לעומת חודש אדר שהיה ירחא דכלא לחודשי החורף, וגם בישיבות נהוג בו 'סוף הזמן').

והאם מישהו עמד ע"ז שהוא קצת סתירה לאמור בתורה שחדש זה הוא 'אחרית שנה' ולא 'ראשית שנה'.


תודה למסייעים.

נראה כהיסחפות יתירה. האם 'שנת לימודים' אמורה להיות מותאמת לתחילת השנה? היכן מצאת רמז לכך בתורה?

זקן ששכח כתב:

אברהם כתב:שאלתי בפני החכמים והחברים דכאן -


מאימתי התחילו לנהוג התחלת שנת הלימודים בישיבות הקדושות ובתלמודי התורה בר"ח אלול. יודגש, כי אין כוונתי להפסקת חופשת בין הזמנים, אלא להתחלת שנתון חדש - בני שיעור א' עולים לשיעור ב' וכו'. אשר עפ"י התורה היה צריך להיות לכאו' בתחילת זמן חורף, לאחר ראש השנה. ואילו חודש אלול הוא 'סוף זמן קיץ', וכנהוג בבבל לקבוע אז ירחא דכלה לחזרה על המסכת הנלמדת בחדשי הקיץ, (לעומת חודש אדר שהיה ירחא דכלא לחודשי החורף, וגם בישיבות נהוג בו 'סוף הזמן').

והאם מישהו עמד ע"ז שהוא קצת סתירה לאמור בתורה שחדש זה הוא 'אחרית שנה' ולא 'ראשית שנה'.


תודה למסייעים.

נראה כהיסחפות יתירה. האם 'שנת לימודים' אמורה להיות מותאמת לתחילת השנה? היכן מצאת רמז לכך בתורה?

בתורת אבות מובא בשם מהר"מ מלכוביץ', 'אלול איז אנהייב יאר'. כמה וכמה כוונות נאמרו בדבריו, ואכמ"ל.

תודה רבה לעונים,

וכעת מבחינה היסטורית - יש היודע מאימתי התחיל נוהג זה? האם רק כאן בארץ ישראל או גם בחוץ לארץ?

נשר כתב:כמדומני ששמעתי פעם שבתחילת דרכה של ישיבת פוניבז' היו "עולים שיעור" בקיץ ולא באלול.

כמדומני ששמעתי שבישיבת פוניבז' דהיום עולים שיעור בתחילת זמן חורף, ומכיוון שלא ייתכן ששיעור א' יהיה שנה וחדש, לכן זמן אלול הראשון בכניסת הבחורים לישיבה נקרא בהלצה "שיעור אפס"...

אכן, היו עולים בפוניבז' בתחילת חורף. וגם אז היה מסכת חדשה.
ולכן שיעור א' בתחילת אלול, היה נקרא שיעור אפס...
אבל זה פסק כשהגר"ש ברמן זצוק"ל לא יכול היה יותר לומר שיעור, ולא היו יותר משני רמי"ם לשיעור א' וב' בתקופה זו.. ממילא היו רק שלושה שיעורים כשבהכרח הראשון התכבד להיות שיעור א' כבר באלול...

מבלי לזלזל בישיבות הקדושות - תמצית בריאת העולם,
לא מובן לי הקטן מדוע כיום יש ישיבות חשובות מאוד שמתחילים מסכת חדשה באלול, ואחרי זה נקטע הרצף בגלל החגים.. במקום להתחיל ללמוד בחורף את המסכת.

זה מחדד את שאלתי, זה נראה כאילו הם מחשיבים את אלול לתחילת שנה, ולכן מחליפים אז מסכת וכיתה, למרות החגים שמייד מתחילים ומפסיקים.

כיום גם בתלמודי תורה וישיבות בחוץ לארץ זה גם כך?

איך היה באירופה שלפני המלחמה?

אברהם כתב:זה מחדד את שאלתי, זה נראה כאילו הם מחשיבים את אלול לתחילת שנה, ולכן מחליפים אז מסכת וכיתה, למרות החגים שמייד מתחילים ומפסיקים.

כיום גם בתלמודי תורה וישיבות בחוץ לארץ זה גם כך?

איך היה באירופה שלפני המלחמה?

עדיין יש תלמודי תורה בארצנו הקדושה, בירושלים, שמחליפים כתה לאחר החגים. ואכן טענת הרצף שהעלתה היא טענה חזקה מאד.

ולהמשיך מסכת דקיץ בהפסקת ביה"ז גם לא כ"כ מוצלח.
יש פתרונות לזה, למשל מתחילים יבמות ולומדים באלול עדל"ת.

אברהם כתב:תודה רבה לעונים,

וכעת מבחינה היסטורית - יש היודע מאימתי התחיל נוהג זה? האם רק כאן בארץ ישראל או גם בחוץ לארץ?

נראה פשוט, שזה התחיל כשהתחיל בין הזמנים באב (לדוגמא בישיבת ויז'ניץ בב"ב שאין ביה"ז באב, שנת הלימודים מתחילה בחשון, וכך היה גם בשאר ישיבות ויז'ניץ, עד שהכניסו לשם את ביה"ז).
אני אישית למדתי בת"ת שהיה ביה"ז באב, אבל 'עליית הכיתה' היתה בחשון.

לעומקו של דבר כתב:ולהמשיך מסכת דקיץ בהפסקת ביה"ז גם לא כ"כ מוצלח.
יש פתרונות לזה, למשל מתחילים יבמות ולומדים באלול עדל"ת.

טענה ניצחת. יחד עם זאת יש לזכור כי באותם תתי"ם שמחליפים כיתה בחשון, גם אין בכלל בין-הזמנים בחודש מנחם אב.

אברהם כתב:שאלתי בפני החכמים והחברים דכאן -


מאימתי התחילו לנהוג התחלת שנת הלימודים בישיבות הקדושות ובתלמודי התורה בר"ח אלול. יודגש, כי אין כוונתי להפסקת חופשת בין הזמנים, אלא להתחלת שנתון חדש - בני שיעור א' עולים לשיעור ב' וכו'. אשר עפ"י התורה היה צריך להיות לכאו' בתחילת זמן חורף, לאחר ראש השנה. ואילו חודש אלול הוא 'סוף זמן קיץ', וכנהוג בבבל לקבוע אז ירחא דכלה לחזרה על המסכת הנלמדת בחדשי הקיץ, (לעומת חודש אדר שהיה ירחא דכלא לחודשי החורף, וגם בישיבות נהוג בו 'סוף הזמן').

והאם מישהו עמד ע"ז שהוא קצת סתירה לאמור בתורה שחדש זה הוא 'אחרית שנה' ולא 'ראשית שנה'.


תודה למסייעים.

הענין מיוסד במ"ט שערי תיפלות של הלוח הלועזי הנהוג בבתי ספר ואוניברסטיאות של העכו"ם ששנת הלימודים הלועזי מתחיל אחר חופשת הקיץ שהוא החופש העיקרי של השנה ואחר המבחנים השנתיים.
בחו"ל במוסדות החסידיים שנת הלימודים מתחיל בדר"כ אחר חג הסוכות וה"ה לענין הישיבות.