בכתב יד לאחד הראשונים:
''מאן דשאריה בליליא גו צאן [דאינון מסטרא דחסד] לא איתזק לעלמין,
ומאן דש[א]ריה גו עזים [מסטרא דדינא] איתזק''
שבע כתב:כעת מצאתי בספר "מאירת עינים" לר' יצחק דמן עכו, פ' אחרי, בשם החסיד ר' יצחק סגי נהור - בן הראב"ד, וז"ל:
"גם שמעתי ממגידי אמת בשם החסיד בן הרב ז"ל,
כי השוכן בתוך עדרי הצאן, אפי' בהרים הרמים ובמדברות שאין שם יישוב כלל - לא יירא משטן ומפגע רע, כי אין רוח רעה שולטת בהם כלל.
והשוכן בתוך עדרי העזים, אפי' י' בתים סביב לו וק' בני אדם שרויים עמו - כלם רוח רעה נכנסת ביניהם".
מצ"ב אריכות דבריו, מכ"י אוקספורד Hunt 411, דף 111, א
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 192 אורחים