פורום אוצר החכמה

מסכת סופרים פרק י"ד



והשאלה היא מדוע נשמט בכל הסידורים הנוסח תורת ה' תמימה וכו'?

אגב, שאל נא מדוע נדפס בסידורים גם "על פי ה' ביד משה". אאל"ט בסידור של בעלז ליתא. ואולי כבר דנו כאן אודות הוספה זו.

אני הייתי מנסח את הקושיא קצת אחרת.

לא ידוע לי על סידורים שמבוססים על מסכת סופרים. ועל כן אין כ"כ תימה בזה.

אבל זה הלכה מפורשת בשולחן ערוך (קלד, ב), ואין שום אחד מהנו"כ שיעיר או יחלוק על זה!
ז"א זה הלכה פסוקה ומקובלת לכו"ע, ומדוע אין הציבור נוהגין בהלכה מפורשת זו???

עתניאל בן קנז כתב:אני הייתי מנסח את הקושיא קצת אחרת.

לא ידוע לי על סידורים שמבוססים על מסכת סופרים. ועל כן אין כ"כ תימה בזה.

אבל זה הלכה מפורשת בשולחן ערוך (קלד, ב), ואין שום אחד מהנו"כ שיעיר או יחלוק על זה!
ז"א זה הלכה פסוקה ומקובלת לכו"ע, ומדוע אין הציבור נוהגין בהלכה מפורשת זו???

אולי נוסח הספרדים היא אכן לומר הפסוק תורת ה' תמימה, ולכן כתבו המחבר שהיה מעדה זו, אך הוא לא הגיע להכריע בנוסחאות.

גימפעל כתב:

עתניאל בן קנז כתב:אני הייתי מנסח את הקושיא קצת אחרת.

לא ידוע לי על סידורים שמבוססים על מסכת סופרים. ועל כן אין כ"כ תימה בזה.

אבל זה הלכה מפורשת בשולחן ערוך (קלד, ב), ואין שום אחד מהנו"כ שיעיר או יחלוק על זה!
ז"א זה הלכה פסוקה ומקובלת לכו"ע, ומדוע אין הציבור נוהגין בהלכה מפורשת זו???

אולי נוסח הספרדים היא אכן לומר הפסוק תורת ה' תמימה, ולכן כתבו המחבר שהיה מעדה זו, אך הוא לא הגיע להכריע בנוסחאות.

ועל זה הוספתי, שאין שום אחד מהנו"כ האשכנזים שיעירו שיש איזה נוסח אחר.
(ובפרט שמקורו במסכ' סופרים,כנ"ל).

בסידור ווילנא מביאים את הפסוק.
מצ"ב צילום מהסידור.

גימפעל כתב:אולי נוסח הספרדים היא אכן לומר הפסוק תורת ה' תמימה, ולכן כתבו המחבר שהיה מעדה זו, אך הוא לא הגיע להכריע בנוסחאות.

לא מצאתי נוסח זה בשום סידור מסידורי הספרדים, אמנם בתכלאל תימני אחד מצאתי נוסח זה.

גימפעל כתב:אולי נוסח הספרדים היא אכן לומר הפסוק תורת ה' תמימה, ולכן כתבו המחבר שהיה מעדה זו, אך הוא לא הגיע להכריע בנוסחאות.

איידי דאתיתו להכי, לענין ההלכות שכתב המחבר בפשיטות ע"פ מנהגי עדתו, אציין כאן לסוגיה נוספת הנוגעת להגבהת הספר תורה
סוגיית כיוון ההגבהה,
השאלה המרכזית היא למנהג ספרי תורה אשכנזיים שבהם המגביה עומד ופניו כלפי הכתב, דלא כמנהגים שונים בספרי תורה ספרדים שיש שהמגביה עומד ופניו לאחורי הכתב.
וזאת השאלה: מה מסלול הסיבוב של מגביה הספר הרוצה שכל העם יראו הכתב, כמבואר בשו"ע,
א. האם פונה לימינו להקפה מלאה כפי שנהגו כמה על סמך "כל פינות שאתה פונה וכו'", (רק יש לעיין בזה אי לא חיישינן לסחרחורת)
ב. או כסדר שכתב המחבר "מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו" שיש הנוהגים כזאת: 90 מעלות שמאלה (ואז רואים העם בימינו) ושוב 180 מעלות ימינה (ואז רואים העם העומדים בשמאלו) וממשיך עוד 90 מעלות ימינה (ובכך משלים 3/4 סיבוב לכיוון ימין, ואז רואים העם העומדים מלפניו) ולבסוף מסיים בחזרה 180 מעלות שמאלה (ואז רואים העם מאחוריו, וגם שהוא חוזר לגלול הספר כשפניו שוב למזרח)
ג. אולי אין בזה קפידא בסדר השו"ע והעיקר שהכל יראו הכתב

ונהירנא כד הוינא טליא עסקתי בסוגיא זו על פי מקורותיה בראשונים, ושם תלוי הרבה בגלילת המטפחת כמנהגיהם ובחילוק שבין ספרי התורה האשכנזים לספרדים.

ושאלתי למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א והשיב לי: "זה מחלוקת בהלכות חנוכה".
וקצרה הבנתי מה הדמיון לשם, ואולי למחלוקת המובאת בט"ז סי' תרע"ו סק"ו, ובפרי מגדים שם תירץ שהכוונה שפניה ראשונה היא להכי ימני שיש כמו שמדליקים בנר א' דחנוכה ואח"כ מתחילים משמאל כדי שתישמר הפניה לימין ולא חיישינן שמעביר על הימנים, ועיי"ש עוד באורך כמה עניינים בזה.

אולי כוונת הגר"ח לב' השיטות ב-'כל פינות שאתה' וכו' כידוע האם לימינך או למקבילך [דהיינו ימין הקהל בהגבהת התורה, או ימין השבת כשמסתובבים לאחור ב'בואי בשלום'].

שאלתי בתחילה כאן, אודות 'על פי ה' ביד משה' שהוא לכאורא רק חלק מפסוק [כמו שהובא כאן מסידור וילנא בסוגריים מרובעות] ואיך זה לא שם לבטלה?