פורום אוצר החכמה

בדפדופיי בפורום הנכבד הלזה חיפשתי למצוא אשכול שיעסוק בנקודה מאד כאובה, אך ברת פתרון, בנושא החם ביותר בשוק הספרים כיום והוא ספרות הליקוטים. היה מי שאמר - כמדומני הלוגנו באחת מהקדמותיו לאחד הספרים - שדורנו הוא 'דור המלקטים'. נכון או לא נכון זה עוד נושא. אך עובדתית בחנויות אור החיים וביפה נוף [משא"כ בגיטלר שזו חנות איכותית] חלק הכי נכבד מהספרים - לאחר ספרות ילדים קומיקס וספרי 'מחשבה' הנלקטים מספרות גויית מעורבלת בפתגמים מהרב דסלר והרב פינקוס והדומים - הוא כמובן ספרי ליקוטים.

אמנם בספרות ליקוטים אחרי הקרדיט שאנו נותנים למחברים הנכבדים על יגיעתם וטירחתם לצוד כל נושא הקשור לכותרת הספר וכד' ולהרבות במקורות איש איש כפי התמדתו וכד'. הרי קיים פיספוס משמעותי בהמון ספרים אלו שאין בהם הגיון צרוף.

ולכאורה אחרי שהמלקט כבר משקיע כל כך הרבה מאמץ על הליקוט והסידור, הרי מן הדין היה שיכניס גם הגיון של הבנת מעיקר הדין מול מנהג מול חומרא ובאיזה דרך לשלב שתי דעות ולחלקם לחלקים וכו' וכו' ואכ"מ.

הפעם ברצוני לעלות על סידרה שהתחלתי לעיין בה לאחרונה שנראה שנעשתה שם מלאכת נמלים בלתי מובנת מאליה והיא חייבת להיות על ידי יגיעה ממש והיא הסידרה 'קובץ שיטות קמאי'. מדובר ללא כל ספק בבשורה גדולה מאד לאניני טעם כאשר המלקט הנפלא הצליח בלקוטי בתר לקוטי לעבור על ים שאין לו סוף של כתבי יד ואוספים מראשונים קדמונים ועד לגאונים ומהם לערוך בעצם סוג של 'פירוש על מסכתות בש"ס. המחבר הנכבד מתמודד גם אם עיסוק בכתבי היד והשוואות ולפי החלטותיו מכניס לספר את הנוסח שנראה לו מתאים יותר [ואכ"מ].

והנה למרבית הלומדים כיום לא ימצאו בספר זה תועלת ישירה משום שהוא למעשה לא כל כך נועד עבור המעיין אלא פשוט לאסוף את הים העצום הזה למסגרת כלשהי.

אולם כאן אני מעלה פליאה שהיא גם משאלה. המלקט הכי נכבד כבר כל כך טרח בחיפוש ועיון וכו', אז אם כך מדוע שלא נזכה לאיזה חלוקה הגיונית של כותרות או מפתח ענינים, או איזה סיכום קל, או מפתח או השוואות למחברים אחרים.

זאת ועוד:

חלק חשוב מהקטעים שמובאים שם הם לא מובנים בקריאה ראשונה. שהרי חלקם הגדול נלקט מתוך כתבי הגאונים או ראשונים שלא כתבו זאת בשביל להסביר את הש"ס, אלא כתבו מעין סיכומים כללים למסכתות [כן ידוע ומקובל אצל לומדי הרבה מכתבי הגאונים שכתבים אלו מלכתחילה נכתבו למה שנקרא 'לשימוש עצמי'.] ולכן הרבה מאד מהענינים שם לא מבוארים כמעט ללומד בן זמננו. ודבר זה מגביר את הצורך המתבקש מאליו מהמלקט הנכבד להוסיף יגיעה ולתת איזה מסגרת מסבירת פנים ללומד המצוי.

זאת ועוד אחרת והוא דבר חיצוני אך יש לו משמעות: פעמים עמודים על גבי עמודים אתה נתקל ברצף של קטע אחד ארוך שלית בר דעת סביל דא כאשר אנו כבר רגילים לספרים חדשים מאירי עיניים.

כמובן בכל מה שקשור לעבר אין מה להתלונן אלא הכוונה היא ביחס להבא.

כדאי מאד להעיר שבשנים האחרונות גם ה'קובץ מפרשים' הותיק התחיל לעבור שידרוגים ושיפורים שיותאם כבר לישיבה בוחרים בני זמננו שלא ימלט שהם [הרבה] יותר נחפזים ו[הרבה]פחות מתייגעים. גם כאן כמה הוצאות התחילו ללכת לקראתם ולסדר מפרישם לפי נושאים ולא לפי ספרים ועוד שיפורים שבמצב הנוכחי בישיבות הם פשוט בגדר 'הכרחי'.

מה יש לגולשי הפורום לומר בנידון

מה יש לומר, בקצרה?
לגנוז את כל ספרות הליקוטים ולשוב ולעיין בספרות המקור בלבד.

אני לא כ"כ מבין למה אתה פונה לפורום ולא ליורשי המלקט זצ"ל, טענותיך הם בהחלט נכונות אבל מה אנחנו יכולים לעשות? ממש חבל שרוב הלומדים לא פותחים את הליקוט האדיר הנזכר, אפשר למצוא בו הרבה מציאות ודברים מענינים.

ישנה הרגשה שהמלקט רצה שהתחושה של הלומד תהיה שהוא מעיין במקור, לכן הגיש את הקטעים בשלימותם ממש ללא כל עיבודים והשמטות.
יש גם ללומד הרגשה טובה לעמוד בעצמו על ההבדלים בין הראשונים וכו' מבלי שיצטרכו לכוון אותו לכך...
אני אישית מאד נהנה מהספרים הללו, ויה"ר שיזכו לברך על המוגמר בקרוב עם השלמת כל הסדרה. (כמדומה נשאר להם רק זבחים ומנחות).

איני יודע על מה הרא''פ מלין.

המפעל הכביר הנ''ל תרם ותורם באופן שאין לו תקדים ללומדים. איני יודע מיהם 'רוב הלומדים' עליהם כתבתם שאינם לומדים, איני יודע גם מהי הגדרת ודרגת הלומדים המדוברים, מ''מ במקום לימודיי אני יש כמה עותקים מן הכרך של המס' הנלמדת, וכמעט תמיד הם בתפוסה מלאה.

כתבת שלית בר דעת סביל את הקטעים הארוכים. תסלח לי אם אכתוב הפוך? בר דעת אינו מוכרח חלוקת קטעים מסבירת פנים שתחלק כל כרך לארבעה, ואם נתינת כותרות מעכבת בעוד יום אחד את המאגר הנפלא מבוא אל הלומדים אין הצר שווה וכו'. מה גם שזה בלתי אפשרי, בין השאר כפי שכתבת שהרבה מדברי הגאונים באו כסיכום לכמה חלקים יחדיו בסוגיא ואין אפשרות לכותרת אחת. דעתי היא שבסיכומים אלו יש תועלת מכרעת לא פחות מהסבר הסוגיא לענין הסבר הסוגיא.

אני מסכים עם פותח האשכול שחסר בספרים הללו איזה מפתח. כרגע המצב הוא שלומד החפץ לראות את דברי ספר הנייר על סוגיא מסוימת צריך לפתוח בסוגיא המדוברת ולדפדף הלוך חזור עד שימצא על איזה מהדברים הרבים שמובאים שם מצויין ספר הנייר (ואם הוא לא בטוח לאיזה שורה בסוגיא ייחס המלקט את הדברים המלאכה עוד מתרבה) אצ"ל שהליקוט הנפלא שווה את הטירחה הזו, אבל מפתח מאורגן היה יכול להקל על הלומד.

אם אמנם קיים קושי רב בעיון בספר זה אך המעלות רבות ועצומות, בפרט בסוגיות עמומות אשר בספרים אלו ניתן למצוא מהלכים חדשים בביאורן שלא נמצא בידינו עד היום.

אהרן פרידמן כתב:והנה למרבית הלומדים כיום לא ימצאו בספר זה תועלת ישירה משום שהוא למעשה לא כל כך נועד עבור המעיין אלא פשוט לאסוף את הים העצום הזה למסגרת כלשהי.

זה מועיל מאוד לאלו שמחדשים מהלכים בסוגיות, שאי אפשר שלא ימצאו בין כל הראשונים איזו לשון שיוכלו לתלות בה את חידושם.

יוצא פוניבז' כתב:אני אישית מאד נהנה מהספרים הללו, ויה"ר שיזכו לברך על המוגמר בקרוב עם השלמת כל הסדרה. (כמדומה נשאר להם רק זבחים ומנחות).

גם אני.
אגב, כדאי שיוציאו מהדורות חדשות ומושקעות יותר לכמה מסכתות (במיוחד מסכת ברכות).

לכל המגיבים. ייש"כ. כתבתי במפורש שני דברים א. המלאכה יסודית וחשובה. ב. אמנם אם כבר משקיעים, למה לא להמשיך להשקיע עוד כדי שהדבר יהיה מתוקן עוד יותר.

כלומר אינני מפקפק בחשיבות המלאכה. אלא אם כבר עובדים כל כך קשה, הרי חבל שאין כאן 'גמר מלאכה'.

אכן כן, ל'מחדשים' שמחפשים קנייטשים בהגדרה מחודשת המלבשת בלשון של רבינו חננאל כת"י, כדוגמא, או איזה ביטוי שאפשר לגלות בו גדר נוסף בתוך 'הלכות גדולות', או בעל 'בשר על גחלים' ברור שניתן להינות אחרי שלומדים את כל הסוגיה ומרפרפים על הספר אפשר למצוא שם קנייטשים, ויתכן שלרוב הלומדים זה מה שהספר משמש 'כסיוע להביא איזה מראה מקום ל'חידוש' בהגדרה כלשהי וכו', אבל גם ללומדים כאלה ברי מילתא שכותרות רק יסייעו ויהיו בגדר של כתב נאה כדברי רעק"א הידועים.

והוספתי עוד: כיושב בישיבה אני רואה שבחורים בני זמננו בכלל לא יכולים לגשת לכזה ספר, גם בחורים איכותיים. הם מאבדים עצמם לגמרי בים הזה. ומותר אם כבר כל כך משקיעים היה לחשוב עוד קצת ולסייע גם לאנשים קצת יותר לקרב אל ליבם.

וכוונתי בדברים אלו הוא לא רק להעביר ביקורת ספרים - שגם זה מותר והכרחי - מלקטים מוציאים מאיתנו את מיטב כספנו יש לנו זכות בסיסית לומר את דעתנו על ספריהם, לא? הרי מפני שהם מוציאים ספר אי אפשר כבר להוציא סוג כזה של ספר יוצא שהם 'תופסים את התחום' אז אדרבה תנו שירות אדיב. וזכותנו להעביר ביקורת וזה לא פחות מ'כל פטפטי' טבין'

אולם כוונתי מעבר לכך לגבי הזחים מנחות שנזכה שיהיו עם כותרות וחלוקה לסימנים יותר מתחשבת.

אביא רק דוגמא אחת שיכולה להתיישב על הלב:

החיבור האגדי של הרי"פ פערלא על סהמ"צ לרס"ג עמד שנים על גבי שנים ומעטים השתמשו בו לא בגלל תוכנו - לא מדובר על ספר קשה בכלל - אלא על שום עימודו והאריכות היתירה. והנה לאחר שהוצאת המאור 'נטפלה' לספר זה והוציאה אותו עם כותרות וחלוקה טובה לסימנים, הרי 'פנים חדשות באו לכאן'.

אז מה קרה, אי אפשר לדרוש ממלקט שיוסיף כותרות? הרי בין כך זה לא המקור עצמו אלא קטעים קטעים.


ורק הוסיף ואסיים דבריי אלה הם בנין אב לעוד ספרים נוספים שמוציאיהם לא משקיעים עד הסוף עבודה ומסתפקים בעבודה חלקית שהדבר מפריע.

ודי בזה

אהרן פרידמן כתב:המחבר הנכבד מתמודד גם אם עיסוק בכתבי היד והשוואות ולפי החלטותיו מכניס לספר את הנוסח שנראה לו מתאים יותר [ואכ"מ].

על סמך מה אתה כותב כך?
הרושם שלי היה שהוא גוזר ומדביק מכל הספרים שהופיעו, וכולל את תיקוניהם בסוגרים עגולות ומרובעות לטוב ולמוטב. (וכידוע הד"ת שהיה לו מכון אופק על תוס' הרא"ש לפסחים).

באופן אישי, אני הק' נהנה מאד מהסדרה. כמובן רק אחרי לימוד הסוגיא באופן בסיסי, אז ניתן לסקור את הכל ולעלות על החידושים המסתתרים בכתבי הראשונים הפחות שימושיים.

אני נהנה מאוד מספרים אלו. ומצאתי שם המון מציאות חשובות.

קשה לדרוש מהמדפיס שהיה מפעיל שיקול דעת על כל שינוי נוסחא וכדו', כי היה צריך להעסיק צוות שלם, וכולי האי ואולי. בסה"כ הוא נותן כיוון כשמרכז את כל לשונות הראשונים, ואם אני מוצא איזו מציאה, בד"כ אפתח באותו ספר בפנים במהדורה הטובה.

ודרך אגב, המדפיס דאג לחלק את הקטעים, ע"י שהדגיש את המילים שבהם מתחיל ענין חדש, זה עוזר מאוד לדלג מקטע לקטע, כשמחפשים משהו ספציפי.

היכן יש למצוא ספר המצוות של הרב פערלע בהוצאת המאור?

אהרן פרידמן כתב:כדאי מאד להעיר שבשנים האחרונות גם ה'קובץ מפרשים' הותיק התחיל לעבור שידרוגים ושיפורים שיותאם כבר לישיבה בוחרים בני זמננו שלא ימלט שהם [הרבה] יותר נחפזים ו[הרבה]פחות מתייגעים. גם כאן כמה הוצאות התחילו ללכת לקראתם ולסדר מפרישם לפי נושאים ולא לפי ספרים ועוד שיפורים שבמצב הנוכחי בישיבות הם פשוט בגדר 'הכרחי'.

עורכי המהדורות הנפוצות של הקובץ מפרשים הם בבחינת "הבחור הזעצער" לכל דבר ועניין. החלוקה לפסקאות שלהם לא רק שאינה מועילה אלא מבלבלת ומקשה על הלימוד, כי לעתים קרובות הפיסקה החדשה מתחילה בדיוק באמצע קושיא, תירוץ או ראיה [ועל פענוח הר"ת שלהם כבר הערתי בפורום זה בעבר].

גם אני הק' נהנה טובא מהסידרה הנפלאה קש"ק.
ואף גם זאת חסד עשו עימנו שלא 'הנגישו' אותה אל ה'בחורים בני זמנינו', הן באמת דיים לבני הישיבות ברשב"א וברמב"ן, ברעק"א וקצות, ומה להם כי יעמיסו על ראשם דקדוקים בשיטת רבי זרחיה הגלעדי מארץ נחשון.
להעיר קצת, שיש הרבה חילוקי סגנון בין הכרכים (בעיקר לפי סדר זמן ההדפסה), האם מביאים גם מספרי השו"ת, וכיו"ב, וכן יש ספרים שהתחילו להיות נזכרים רק בכרכים המאוחרים, ועוד. גם יש להעיר (לדוג') שאין הכרח להדפיס בסנהד' את היד רמ"ה ועוד כיו"ב.
באם יש בדעתם לתקן במהד' הבאות, אזי ראוי לבדוק הכל שוב, הן להוסיף דברים אשר נשמטו, והן להשמיט דברים אשר 'נדחפו' בלי קשר, (מסתמא ע"י חיפושים ממוחשבים).
ומ"מ, מדובר ביצירה נפלאה, שימושית, ותועלתית מאד.

הואיל ועלה על שלחן חו"ר הפורום עניינו של הקש"ק אשאלה נא היש ביד מי להחכימני, הקטע המצוטט כאן בד"ה לא תחסום בשם ר"י מלוניל, נדפס כאן בסתם, וכן בקש"ק בכתובות ע"ז בסתם, ובקש"ק יבמות ד' בשם ר"י מלוניל בכתובות.
דא עקא שיגעתי ובקשתי לראות את הקטע במקורו ולא מצאתיו, לא בכתובות לא במכות וכמובן שלא ביבמות.

מה שנכון נכון כתב:

גבול ים כתב:הואיל ועלה על שלחן חו"ר הפורום עניינו של הקש"ק אשאלה נא היש ביד מי להחכימני, הקטע המצוטט כאן בד"ה לא תחסום בשם ר"י מלוניל, נדפס כאן בסתם, וכן בקש"ק בכתובות ע"ז בסתם, ובקש"ק יבמות ד' בשם ר"י מלוניל בכתובות.
דא עקא שיגעתי ובקשתי לראות את הקטע במקורו ולא מצאתיו, לא בכתובות לא במכות וכמובן שלא ביבמות.

מלוניל.PDF

אלף ככרין דנרד להרב המשנ"נ שכל רז לא אניס לי'.

אהרן פרידמן כתב: היה מי שאמר - כמדומני הלוגנו באחת מהקדמותיו לאחד הספרים - שדורנו הוא 'דור המלקטים'. נכון או לא נכון זה עוד נושא.

מה יש לגולשי הפורום לומר בנידון

יש לי מה לומר ולמחות על הזלזול בכבוד תורתו של חד מזקני הדור מרביץ תורה לעדרים בכל מקצועות התורה ה"ה האדמו"ר מביאלא בעמח"ס מבשר טוב שליט"א.

מי שרוצה לזכות את הרבים, יקום ויעשה מעשה, יערוך מפתח לקובץ שיטות קמאי, ועי"כ ינגיש את החידושים המופלאים לציבור הלומדים ושכרו גדול מן השמים