פורום אוצר החכמה

לפעמים אדם מפרסם ספר ולא רוצה שידעו שמו , לפעמים מענוה כמו שהיו כמה מגדולי ישראל שכתבו את ספריהם ללא שם, ולפעמים מסיבות אחרות, השאלה האם יש באופן עקרוני חיוב הלכתי לפרסם ספר עם שם המחבר כדי שידעו מי כתבו?או אין חיוב כזה וכל אחד יעשה מה שרוצה?

מעניין לשמוע דעת תורה בזה.
כשלעצמי לענ''ד זה כבר חשבתי שיש בכך קלקול גדול. בדורות הבאים נזדקק לארכיאולוגים שיגלו לנו מיהו''חכם אחד''' מיהו אחד המשגיחים'' ומיהו ''נאמרו בביהמ''ד... וכו'' ומתוך ענוותם לכאורה פותחים פתח לכל עלום שם להיות ממחברי זמננו.

דעת תורה אני לא יודע. אבל הערה נכונה שמעתי פעם. שיש בזה איזה סרך גאווה כביכול הספר כ"כ מוצלח שאם אנשים יראו את ספרו מיד יבינו איזה ת"ח עצום הוא ולכן מסתיר את שמו.
במילים אחרות כמו שאתה לא החזון איש גם הספר שלך הוא לא הספר חזון איש.

פה שם הגדולים להחידא מאריך בעניין

יש עוד ענין לכתוב את השם, כדי שידוע למי לשלוח הערות.

יש לציין שבחיפוש באוצר החכמה בשמות מחברים "בעילום שם" נמצא 368 ספרים שלא כתוב שם מחבריהם.

ראיתי מביאים בשם ר' אשר פריינד שאמר לכמה מחברים שרצו להדפיס ספרם בעילום שם, שלהדפיס ספר בעילום שם זה יגרום לגאווה יותר גדולה.

רי"ש שפיגל האריך בזה באחד מ'עמודיו', כדומני האחרון.

בקי בן יגלי כתב:יש לציין שבחיפוש באוצר החכמה בשמות מחברים "בעילום שם" נמצא 368 ספרים שלא כתוב שם מחבריהם.

למען הדיוק, 378.
כמדומני, שרובם מהדורות האחרונים ממש.
יצויין שהחפץ חיים הוציא את ספרו "חפץ חיים" בעילום שם.

חד ברנש כתב:רי"ש שפיגל האריך בזה באחד מ'עמודיו', כדומני האחרון.

אכן. עמודים, בשערי הדפוס, פרק שני (עמ' 53-15), פרק נכבד ועסיסי אודות שם המחבר והעלמתו.

היום היומא דהילולא של הגה"ק בעל יטב לב זי"ע, רבי יקותיל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט, רב גדול וקדוש בדורו, נפטר בשנת תרמ"ג, ובהקדמת ספרו ייטב לב בו העלים שמו, מאריך בזה, ומחלק בין דברי אגדה להלכה , שלהלכה צריך לפרט שמו, ובדברי אגדה לא, עיי"ש.
נכדו בעל הדברי יואל מסאטמאר אמר על זה, שכהיום שאפשר להכניס דברי השקפה מעותים גם בדברי אגדה צריך לדעת מבטן מי יצא הדברים.