פורום אוצר החכמה

מנחת חינוך - מצוה רנא - אות ז
וראיתי בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קל"ט מביא בשם חותנו הגאון החסיד ר"ע איגר, שהעיר לפי זה אם אין לו אלא שיעור פאות

תיקו כתב:ועדיין חידוש הוא שבכל הספר לא מצא להזכירו חוץ מבשם חתנו החת"ס.

מאיר סובל כתב:מקובלני מבית אבי אבא שהמנחת חינוך לא מביא את הגר"א מטעמים עקרוניים, ולכן היו מגדולי ליטא שלא החזיקו מנחת חינוך בבית.

איש_ספר כתב:אולי אפשר לומר שהרי המנ"ח כותב בהקדמתו שחיבר את הספר בנערותו (או שבנערותו התחיל, צריך לבדוק). ספרי רעק"א נדפסו לראשונה בתקצ"ט ואילך, ואולי בשנים האלה כבר השלים את חיבורו (שיצא שלושים שנה אחרי זה! בתרכ"ט)

הוגה כתב:בהקדמתו כותב, שמימי נעוריו החל להתעסק בספר החינוך, עד שברבות הימים בא לידי חיבור גדול.
בשנת תק"ץ י"ל חידושיו של רעק"א על המשניות, ובשנת תקצ"ה י"ל "דרוש וחידוש" ח"א, תקצ"ט ח"ב.

הוגה כתב: ובשנת תקצ"ה י"ל "דרוש וחידוש" ח"א

הוגה כתב:תקצ"ט ח"ב.

הוגה כתב:בשנת תק"ץ י"ל חידושיו של רעק"א על המשניות

הוגה כתב:סוף דבר: לראשונה נדפס שו"ת של רעק"א בתקצ"ה, ואח"כ בתר"א חידושיו על המשניות.

הוגה כתב:מצחיכות אותי כל הטעויוט שלי.. חוזרות ונשנות מרגע לרגע..
זה בכלל לא אני, מישהו פרץ לי לניק..

חיימקה כתב:ופלא גם שהמ"ב מביאו פעם אחת בלבד בבה"ל סי' רעא וגם זה בלשון "ושמעתי שבספר מנח"ח" משמע שלא היה בידו

ואגב אכתוב שנעלם ממני הטעם על שמעולם לא מזכיר הגאון מנחת חינוך לדברי הגאון רע"ק איגר ז"ל. ובמקום אחד הוא כותב ושמעתי קושיא משם חכם אחד ומפלפל בה, והיא קושית הגרע"א בתשובותיו. וצ"ב

מקדש מלך כתב:כפי שכתב לעיל שברי לוחות, הוא מביא חידוש ממנו בשם חתנו החתם סופר, מזכירו בשמו ומכנהו "הגאון החסיד". אם כי לא היה לו את הספר שלו.

מקדש שביעי כל שביעי כתב:להזכיר בשם חתנו, זה להזכיר בדרך אגב.

לא היה לו את הספר. זאת השערה גרידא.

מקדש מלך כתב:שמעתי פעם, ואולי גם בדקתי בעצמי, שבחידושי רבינו חיים הלוי כמעט ולא מביא מהאחרונים, פרט לכמה מגדולי האחרונים שמוזכרים פעם אחת בכל הספר.

יוצא מן הכלל הוא הספר מנחת חינוך שמוזכר פעמיים! וזאת משום ההערכה הגדולה שהיתה לרבי חיים לספר הזה. והיה אומר שכל ספק שמסתפקים בו ניתן למצוא בספר הזה.

פרץ מוצקין כתב:

מאיר סובל כתב:מקובלני מבית אבי אבא שהמנחת חינוך לא מביא את הגר"א מטעמים עקרוניים, ולכן היו מגדולי ליטא שלא החזיקו מנחת חינוך בבית.

עוד שטות. חיפוש קל ובלתי מושלם העלה את התוצאות האלה:

1. מנחת חינוך מצוה קמא אות א
ט"ז ממעה"ק מ"מ כשר לקרבן א"כ יוצא ידי חגיגה או בנדר שלמים סתם ודוקא בנודר כבש או איל לא יצא או לר"י מטעם דהוא ברי' בפ"ע ואינו לא כבש ולא איל או לבר פדא דהוא ס' כבש או איל או ברי' ע"ש אבל שלמים אם רוצה מנדר או מנדב פלגס או שלמי חובה אם רוצה מביא פלגס דכשר לקרבן. וע' לקמן הבאתי בשם הגאון ר"א מווילנא דפי' במשנה דפ"ק דפרה דר' ישמעאל קורא אותו פרכדיגמא ופוסל אותו לקרבן אבל לית הלכתא כוותי' דר"י עמ"ש לקמן. והנה המקריב את הפלגס מביא נסכי איל לר"י הוא גזה"כ או לאיל לרבות הפלגס ולב"פ מייתי נסכי איל ומתנה אם הוא כבש המותר לנדבה עי' בחולין וע' ר"מ פט"ז וע' לח"מ עכ"פ אם צריך
2. מנחת חינוך מצוה קסא אות א
טמאה כיון דהאחרון נטמא במשא וכן כ' קודם לזה ומביא ראיה מרש"י נדה נ"ד ותמהני עליו איך לא שת לבו דהר"מ והר"ש חולקים ע"ז וראייתם מספרא ומתוס' ומשנה דזבים ודברי רש"י אפשר ליישב עכ"פ ראוים ראשונים הנ"ל לסמוך עליהם בכתמים דרבנן. וצ"ע עליו דהעלים עין מהם. וראיתי בהגהות שלי מכבר הבאתי בשם הגאון מוהר"א ווילנא דעתו דגם הבגדים אינם טמאין בחיבורין רק הבגד הנוגע בגוף ולא שאר הבגדים דלא כהרא"ש ואין הספר א"ר ת"י כעת. וכמו שכזית בשר נבלה מטמא במגע ובמשא כך אמ"ה ומן הנבלה מטמאין במו"מ והוא שיש באבר בשר גידים ועצמות והאברים אין להם שיעור אפי' אבר כ"ש מטמא. מוח הרי הוא כבשר. דם הנבלה
3. מנחת חינוך מצוה קעז אות ה
הרבה ולא הכניס לבית רובה רק גע"ג מכל מקום נטמא הטלית כולה ואם אין בהטלית רק גע"ג ונכנס רובה של גע"ג דעת המ"ל דג"כ טמא דלא גרע משאר הכלים מכיון שנכנס רובו טמא רק גבי טלית אפילו לא נכנס רובו מכל מקום טמא בגע"ג אבל ברובא טמא אף על פי שלא נכנסה גע"ג וסברתו נוטה לזה מ"מ הניח ד"ז בצ"ע. אבל הגאון מהר"א ווילנא סוף נגעים כ' בפשיטות ברוב מבגד גע"ג נטמא כל הבגד. וכל המציל בצמיד פתיל באוהל המת מציל מכוסה בבית המנוגע כגון כ"ח או כלי גללים וכלי אבנים אע"פ שלא היתה עליהם צמיד פתיל רק מכוסה והיו בתוכם כלים ואוכלים ומשקים אין מקבלין טומאה מהבית וכל המציל באוהל המת מכוסה טהור בבית
4. מנחת חינוך מצוה רפ אות י
בח"ז דל"ד תרומה אלא ה"ה שאר איסורים כגון חדש או ערל' כיון דמבואר בש"ס דבטלה דעתו והוי שלכד"א אבל האיסורים שחייבים עליהם אף שלכד"א כגון כה"כ בודאי חייבים אף אם גחין ואכל כנלע"ד פשוט וברור בעזה"י. והנה במ"ש לעיל הפלוגתא אי הפרשת התשלומין מקדשתו או נתינתו לכהן מצאתי בס' שנות אליהו להגאון מווילנא פ"ו דתרומות מ"א מביא ג"כ ברייתא זו וגרס ג"כ דרבי סובר דנתינתו מקדשתו וראב"ש סובר הפרשתו מקדשתו אם כן נראה דהלכה כרבי מחבירו ולכאורה אם נאמר דהפרשה אינו מקדש התשלומין א"כ א"י מאי הדין המבואר במס' הנ"ל ובר"מ פ"י הט"ז דאם בת ישראל אכלה תרומה בשוגג ואח"ז נשאת לכהן
5. מנחת חינוך מצוה רצט אות א
גדול יצא. אך אם הוא ברי' לא יצא עיין לעיל גבי פלגס ובקרבנות צבור ל"ש דין עגל כי ליכא עגל בק"צ. ואם הביא זה הוא רק ספק דלמא כר"מ דיום א' חשוב שנה והוי פר אך הר"מ מסתם לה סתים בהאי דין דעגל בן י"ג חודש. וגם התוס' נראה דעתם דלא הוי כפלגס ואיני מבין כלל וצ"ע ואי"ה אשנה פ"ז. אח"כ ראיתי באליהו רבה להגאון מווילנא כת' פ"ק דפרה על המשנה וז"ל ר"ט קורהו פלגס דהיינו ס' כבש ס' איל הלכך האומר הרי עלי מן הכבש אינו מביאו שהוא ס' איל וכן האומר הרי עלי איל אינו מביאו דהוא ספק כבש אבל האומר הרי עלי או איל או כבש יכל להביא ממ"נ אם איל הוא יצא ואם כבש הוא יצא בן עזאי קורהו נוקד הוא לשון צאן שאינו נקרא

6. מנחת חינוך מצוה רכג אות ג
הוא הנושר בשעת בצירה ותיכף שבצר נראה דעניים מותרים תיכף ליטול אף אם בצר אשכול א' ונפל גרגרים דאין זה מוזכר במשנה ובפרט הפסוק כי תבצור לא תעולל נראה דוקא עוללות וגם הרהמ"ח לא הביא דין זה כאן רק לגבי עוללות וצע"ק ואפשר ד"ז איתא בירושלמי ואינו ת"י. אחר כתבי כל הנ"ל בא לידי בשאלה ספר שנות אליהו להגאון מוהר"א ווילנא. ועיינתי קצת וארשום איזה הערות. הנה כבר הבאתי לעיל בשם הר"מ דאם נטל עני מקצת פאה וזרק על השאר אף מה שנטל בהיתר מוציאין ממנו ועכ"מ בשם התוספתא פ"ב הח"י אין לו בה כלו' רמ"א קונסי' אותו ונוטלי' ממנו זו וזו וכ' הכ"מ בשם הר"ן שהר"מ הי' גורס שרמ"א וכול' ר"מ היא ובס' הנ"ל
* * * * * * * * * * * * * *

אליסף כתב:מישהוא יכול לחשוב על סיבה אחת למה המנ"ח לא ירצה לצטט את רע"א???

ברוז כתב:אחד מחכמי דורו הבלתי מפורסמים כ"כ, אולם חיבר למעלה מעשר ספרים עמוקים מני ים ורחבים מארץ מידה. מביא בספריו את חידושי המנחת חינוך כמה פעמים, ובכל פעם שמביאו מקשה עליו כדי להפריך את דבריו, אולם בעיון קל מתיישבים דברי המנחת חינוך.
לבי אומר לי שהיה להגאון ההוא איזה תרעומת וכדו' על הגאון המנח"ח.