על אודות הציטוטים הארוכים בפורום

[בריושמא]

קורא אני את ההודעות המלומדות של תלמידי החכמים המטפחים בספרים והמעטרים את הסופרים
ומתייגע:
מנהג פשה לו כאן לצטט את ההודעה הקודמת כולה ולהוסיף עליה שורה אחת קטנה.
והבא בתור מצטט שוב את ההודעה הקודמת עם השורה שעליה,
והבא בתור מצטט שוב את הכול.
ממש מעשה חד גדיא.
ואני יושב, מסיר את משקפי ומתקרב אל המסך לחפש את השורה שנוספה אחרי כל הציטוטים הארוכים הללו
ושואל: למה? מדוע?
וכי אי אפשר לכתוב: כתב 'מאן דאמר' ואני אומר כי ...
ואילו כל אמורא בגמרא היה מצטט מחדש את המשנה ואת כל דברי האמוראים שקדמוהו -
לא היה בר נש או בר בי רב שיכול היה לשאת מסכת אחת שלמה לבית המדרש!
וכבר נאמר: חדלו לכם מן הציטוטים כי במה נחשבו הם.

[זלמניו]

קורא אני את ההודעות המלומדות של תלמידי החכמים המטפחים בספרים והמעטרים את הסופרים
ומתייגע:
מנהג פשה לו כאן לצטט את ההודעה הקודמת כולה ולהוסיף עליה שורה אחת קטנה.
והבא בתור מצטט שוב את ההודעה הקודמת עם השורה שעליה,
והבא בתור מצטט שוב את הכול.
ממש מעשה חד גדיא.
ואני יושב, מסיר את משקפי ומתקרב אל המסך לחפש את השורה שנוספה אחרי כל הציטוטים הארוכים הללו
ושואל: למה? מדוע?
וכי אי אפשר לכתוב: כתב 'מאן דאמר' ואני אומר כי ...
ואילו כל אמורא בגמרא היה מצטט מחדש את המשנה ואת כל דברי האמוראים שקדמוהו -
לא היה בר נש או בר בי רב שיכול היה לשאת מסכת אחת שלמה לבית המדרש!
וכבר נאמר: חדלו לכם מן הציטוטים כי במה נחשבו הם.

צודק...

[בריושמא]

התגובה של זלמניו
מזכירה לי ווארט אמיתי:
אומרים אנשים: שבשתא כיוון דעל על.
המשפט הזה מוכיח את עצמו, כי גם בו יש שיבוש,
שהרי על פי הדקדוק צריך לומר: שבשתא כיוון דעלת עלת.

[זלמניו]

על דרך "הספר הזה נקי מכל מיני טעותים..."

[בור ועם הארץ]

התגובה של זלמניו
מזכירה לי ווארט אמיתי:
אומרים אנשים: שבשתא כיוון דעל על.
המשפט הזה מוכיח את עצמו, כי גם בו יש שיבוש,
שהרי על פי הדקדוק צריך לומר: שבשתא כיוון דעלת עלת.

ומה עם ב"ב כא.?

לשאלת פותח האשכול: הציטוטים עוזרים להבין על מה נסובה התגובה, בלי לעיין שוב בתגובות הקודמות. בעיקר כשהתגובה נסובה על תגובה קודמת, לא על זו שלפניה ממש. [אם היא נסובה על זו שלפניה אכן אי"צ לצטט].
אבל נכון שאין צורך לצטט את כל התגובה הקודמת, אפשר למחוק מתוך הציטוט, מה שאינו נוגע לתגובה.
ואגב, למה לעיין בציטוט, ולא לדלג מיד לכתוב אחריו?

[נוטר הכרמים]

ולי כל הענין מזכיר חקירה למדנית: ברי ושמא ברי עדיף, מאי טעמא. מחמת אלימותו של הבריא יען כי ברי הוא, או שמא משום קלישותו של השמא...

בריו"ש, דומה כי אלימות הברי הוא כי הוא היציב, החזק והבטוח בטענותיו. לעומתו, השמא בא רק בהצעת שינוי לחשיבה, ומכאן קלישותו. נמצא כי זה וזה גורם, וחד דינא נינהו.

כך גם בנידון דידן, ההרגל כבר נעשה לטבע, והטבע בריא אולם.

[זלמניו]

ולי כל הענין מזכיר חקירה למדנית: ברי ושמא ברי עדיף, מאי טעמא. מחמת אלימותו של הבריא יען כי ברי הוא, או שמא משום קלישותו של השמא...

בריו"ש, דומה כי אלימות הברי הוא כי הוא היציב, החזק והבטוח בטענותיו. לעומתו, השמא בא רק בהצעת שינוי לחשיבה, ומכאן קלישותו. נמצא כי זה וזה גורם, וחד דינא נינהו.

כך גם בנידון דידן, ההרגל כבר נעשה לטבע, והטבע בריא אולם.

ויש לדון, האם ברי ושמא לשון בריאות וחוזק הוא, הוא לשון בהירות וברירות כמו "בר לבב".???
שמא יודע מישהו?

[בריושמא]

נוטר כרמים, דומה כי הברי קלוש הוא שהרי קופא הוא על שמריו ואינו חושב אם צודק הוא אם לאו,
והשמא אולם וחזק הוא כי מהפך הוא בחררתו פן מחוררת היא בטעויותיה
וכך מגיע הוא לאמת ברורה.

[בן פקועה]

לעצם שאלתו של בריושמא, נוהג זה קשור לפרט טכני מסוים בפורום. כותב ההודעה רשאי לשנות את הודעתו מעתה ועד עולם, וכבר היו דברים מעולם, ולכך יש צורך רב להעתיק את ההודעה שהתגובה מתייחסת אליה, כדי שתהיה לתשובה על מה לחול.

[נוטר הכרמים]

ולחכם בריו"ש.

אכן יפה כוחו של ברי הבא לנו מהחזקה קמייתא, נחלת אבותינו המוחזקת בידינו. בכגון דא טענת שמא הטומנת בחובה קריאת תגר של 'לסטים אתם' נדחית על הסף ע"י הצו האלקי, מחה תמחה את זכר עמלק (בגימט' ספק).

אשרינו מה טוב חלקינו ומה יפה ירושתינו (ולא זו היוצאת ע"י מכון מורשת אשכנז בדווקא).

[חיים]

כבר דובר בעבר על הצורך במספור הודעות בפורום.
הדבר עשוי להמעיט את הצורך בציטוט חוזר ומייגע.