פורום אוצר החכמה

בספר איש חמודות ספר תולדות על הגה"צ ר' מיכאל בער וייסמנדל זצוק"ל מסופר שם על נסיעותיו בצעירותו לגדולי ישראל, וגבי נסיעתו למרנא החפץ חיים זצוק"ל מסופר כדלהלן

כשהגיע לראדין התפלל תפלת שחרית בישיבה, והח"ח זצ"ל הזמינו שיאכל בביתו את ארוחת הבוקר. בתוך השיחה הביע רבינו (רמ"ד) רצונו שנפשו חשקה להשאר ללמוד שם, אך הח"ח יעץ לו שלא ישאר שם כיון שדרך הלימוד נשתנה שם, ובכן איעצך לחזור למקומך ולרבותיך - ואמרלו: פאר צי ר' חיים עוזר און פאר אהיים... (מפי כמה תלמידים. והרה"ג ר' שרגא יונגרייז הי"ו סיפר את הדברים להגר"א קאטלער זצ"ל, והעיר הגר"א על זה שבמדינת ליטא הוצרכו לשנות סדרי הלימודים בעבור ההשכלה הארורה שמשכה את לב בני הנעורים, ולימוד התורה באופן זה הצילה רבים מלהמשך אחריהם)

ואני שמעתי כי רצה ללמוד שם כיון שראה את המשנה ברורה ונתפעל מאד על כן רצה ללמוד אצלו, והח"ח הבין למה הגיע, ושלחו משם באמרו כי בישיבתנו כבר נשתנה דרך הלימוד.

הרב מאזוז כותב זאת בכמה מקומות, שדרך הלימוד השתנתה בליטא בכדי להתאימה לרוח הדור.
לא זכור לי רב ליטאי, שאומר זאת במפורש. הדעה הרווחת בציבור הליטאי,
כי ייתכן שרוח הדור גרמה לשינוי זה, אך לא שונתה במכוון כדי להתאימה לרוח הדור

חבל שרק בדרך הלימוד של הרב וייסמאנדל השקיע הח"ח, ולא בשאר תלמידי ישיבתו שאותם לא שלח מהישיבה... אלא אדרבא המוסד היחיד שמסר נפשו עליו הייתה הישיבה שנקראה על שמו "ישיבת החפץ חיים" (ולא היה נותן המלצות כמעט לאף מטרה של צדקה כי אמר שמחויב לישיבה)
כמובן שהקטע על ר' אהרון עוד יותר מופרך.

לעומקו של דבר כתב:חבל שרק בדרך הלימוד של הרב וייסמאנדל השקיע הח"ח, ולא בשאר תלמידי ישיבתו שאותם לא שלח מהישיבה... אלא אדרבא המוסד היחיד שמסר נפשו עליו הייתה הישיבה שנקראה על שמו "ישיבת החפץ חיים" (ולא היה נותן המלצות כמעט לאף מטרה של צדקה כי אמר שמחויב לישיבה)
כמובן שהקטע על ר' אהרון עוד יותר מופרך.

תלמידי ישיבתו של החפץ חיים היו ממדינת ליטא ששם פשטה דרך הלימוד הזאת, ומה לי הכא מה לי התם, מי לי אם ילמדו בישיבה זאת או אחרת בליטא, אבל כאשר הגיע תלמיד מהונגריה שם דרך הלימוד היתה שונה מבליטא, ייעץ לו החפץ חיים ללמוד בישיבות הונגריה.
כל זה להסביר את המסופר, מבלי שאדע אם אכן נכון הדבר.

מחולת המחנים כתב:

לעומקו של דבר כתב:חבל שרק בדרך הלימוד של הרב וייסמאנדל השקיע הח"ח, ולא בשאר תלמידי ישיבתו שאותם לא שלח מהישיבה... אלא אדרבא המוסד היחיד שמסר נפשו עליו הייתה הישיבה שנקראה על שמו "ישיבת החפץ חיים" (ולא היה נותן המלצות כמעט לאף מטרה של צדקה כי אמר שמחויב לישיבה)
כמובן שהקטע על ר' אהרון עוד יותר מופרך.

תלמידי ישיבתו של החפץ חיים היו ממדינת ליטא ששם פשטה דרך הלימוד הזאת, ומה לי הכא מה לי התם, מי לי אם ילמדו בישיבה זאת או אחרת בליטא, אבל כאשר הגיע תלמיד מהונגריה שם דרך הלימוד היתה שונה מבליטא, ייעץ לו החפץ חיים ללמוד בישיבות הונגריה.
כל זה להסביר את המסופר, מבלי שאדע אם אכן נכון הדבר.

הדברים נכונים וברורים, כמה וכמה מתלמידיו של הרב וייסמאנדל שעדיין חיים איתנו היום שמעו זאת מפיו, אתם יכולים לשאול אותם.

במים חיים להגר"ח קרייזוירטה ז"ל אמר כי בפולין ידעו יותר ללמוד מבליטא אבל בליטא היתה יותר כבוד התורה
הדרך הלימוד שלהם סותם וחוסם התלמידים להיות להם ידיעה מקיפה בכל התורה וכבר ראיתי לגדולי ראשי ישיבות שלהם שלא ידעו דברים פשוטים מהש"ס כי מעולם לא למדו מסכתות להיות בקי בהם רק כל המטרה לומר חידוש עקום ומודחק מכל הצדדים ותחת להמתיק הדינים הם מחדשים דינים.
וסגולת התורה היא ללמוד ולומר הדברים בפה ולא להפסיק מלומר ולא להתעכב ולחשוב כל היום מחשבות, בודאי צריך להבין, אבל מעולם לא היתה הדרך לבקש להקשות או לחדש חידושים קודם שיודע רובו של הש"ס. ותחת להרגיל התלמיד שישנן את הש"ס מתחילים עמו עם ר' חיים ועם ר' אלחנן ואינו יודע מה הוא אומר כלל והעיקר שהמגיד שיעור הכין עצמו ג' שעות מה לומר וגם הוא אינו בקי אפילו במס' הזאת שהוא אומר שיעור עליו.
וכל זה הוא שכחת התורה
והחסידים תחת לצחוק מהם ומהמונם הם עושים כל פעולה שיהיה להם מגידי שיעור כאלו שמבלים זמן התלמידים בהבל

מחולת המחנים כתב:

לעומקו של דבר כתב:חבל שרק בדרך הלימוד של הרב וייסמאנדל השקיע הח"ח, ולא בשאר תלמידי ישיבתו שאותם לא שלח מהישיבה... אלא אדרבא המוסד היחיד שמסר נפשו עליו הייתה הישיבה שנקראה על שמו "ישיבת החפץ חיים" (ולא היה נותן המלצות כמעט לאף מטרה של צדקה כי אמר שמחויב לישיבה)
כמובן שהקטע על ר' אהרון עוד יותר מופרך.

תלמידי ישיבתו של החפץ חיים היו ממדינת ליטא ששם פשטה דרך הלימוד הזאת, ומה לי הכא מה לי התם, מי לי אם ילמדו בישיבה זאת או אחרת בליטא, אבל כאשר הגיע תלמיד מהונגריה שם דרך הלימוד היתה שונה מבליטא, ייעץ לו החפץ חיים ללמוד בישיבות הונגריה.
כל זה להסביר את המסופר, מבלי שאדע אם אכן נכון הדבר.

אולי תירצת למה הוא לא ייעץ לתמידים מליטא שלא ללמוד שם, אבל הח"ח היה הבעלים של ישיבת ראדין והיה בידו לשנות צורת הישיבה אילו לא מצא חן בעיניו. כידוע הח"ח היה פעיל ביותר לתקן מה שראה צורך לתקן. וכאן הוא יסד ישיבה להדיא באופן שלעתי אינו דרך הישר, אתמה.

עמקן כתב:

מחולת המחנים כתב:

לעומקו של דבר כתב:חבל שרק בדרך הלימוד של הרב וייסמאנדל השקיע הח"ח, ולא בשאר תלמידי ישיבתו שאותם לא שלח מהישיבה... אלא אדרבא המוסד היחיד שמסר נפשו עליו הייתה הישיבה שנקראה על שמו "ישיבת החפץ חיים" (ולא היה נותן המלצות כמעט לאף מטרה של צדקה כי אמר שמחויב לישיבה)
כמובן שהקטע על ר' אהרון עוד יותר מופרך.

תלמידי ישיבתו של החפץ חיים היו ממדינת ליטא ששם פשטה דרך הלימוד הזאת, ומה לי הכא מה לי התם, מי לי אם ילמדו בישיבה זאת או אחרת בליטא, אבל כאשר הגיע תלמיד מהונגריה שם דרך הלימוד היתה שונה מבליטא, ייעץ לו החפץ חיים ללמוד בישיבות הונגריה.
כל זה להסביר את המסופר, מבלי שאדע אם אכן נכון הדבר.

אולי תירצת למה הוא לא ייעץ לתמידים מליטא שלא ללמוד שם, אבל הח"ח היה הבעלים של ישיבת ראדין והיה בידו לשנות צורת הישיבה אילו לא מצא חן בעיניו. כידוע הח"ח היה פעיל ביותר לתקן מה שראה צורך לתקן. וכאן הוא יסד ישיבה להדיא באופן שלעתי אינו דרך הישר, אתמה.

נראה לומר שהח"ח אכן יסד את ישיבתו בדרך הלימוד הישן, כאשר בראשה עמד רבי משה לאנדיסקי (תלמיד הנצי"ב מוולאזין מנושאי דגל השיטה הישנה), אח"כ הובא לישיבה רבי נפתלי טראפ (תלמיד רבי איצלע מפוניבז' מנושאי דגל השיטה החדשה) כדי שיכניס לישיבה את דרך הלימוד החדשה, וזאת כנראה בעקבות התמעטות התלמידים, שבאותן שנים בליטא כבר חפצו ללמוד בישיבות שנהגו בדרך הלימוד החדש, ומ"מ הבאת הגרנ"ט לישיבת ראדין היתה כדי להחיות את הישיבה, ואין בה כדי ללמד על דעתו של הח"ח מהי דרך הלימוד הרצויה מלכתחילה.

כל מה שנכתב כאן נכון, אבל יש להוסיף שמעבר משיטה לשיטה ונסיון חיקוי של דרך שהיא זרה לאופי או לצורך, היא אם כל העקמימות על כל המשתמע לכך גם בדורינו, ויש לזה כמה פנים, הן בכאלה שמגעים משיטה אחרת, והן כאילו שמתבוססים באיזה שיטה כאילו היא קודש קדשים, איך אומרים "ר' שמואל יורד כיתה כל שנה", ודי למבין.

עמקן כתב:אולי תירצת למה הוא לא ייעץ לתמידים מליטא שלא ללמוד שם, אבל הח"ח היה הבעלים של ישיבת ראדין והיה בידו לשנות צורת הישיבה אילו לא מצא חן בעיניו. כידוע הח"ח היה פעיל ביותר לתקן מה שראה צורך לתקן. וכאן הוא יסד ישיבה להדיא באופן שלעתי אינו דרך הישר, אתמה.

כאמור, שינוי דרך הלימוד היה בבחינת עת לעשות לה' כדי שלא ילכו שולל אחר רוחות הזרות שנשבו באותה תקופה, ובגלל כן הסכים הח"ח לדרך הלימוד הזו, אע"פ שאינו נכון מ"מ מקיים לימוד התורה, ויותר מזה, הרי הוא נשאר יהודי יר"ש, ואם היה מתקן ומנהיג הדרך הלימוד הישן רוב התלמידים לא היה נסחפים אחרי זה, ותוצאותיו מי ישורנה, אבל לת"ח שהגיע מהמקומות שלימודם היה בדרך הישנה והישרה, היה מרן הח"ח ממליץ לו לחזור למקומם.

אני לא יודע איך אפשר ללמוד ממ"ב לדרך הלימוד של בחורים. הגישה שבישיבות כהיום מכוונת לבחורים צורבים. מי שממשיך בכך עד אחרי גיל השלשים, או שרוצה משרה או שלא נפקחו עיניו מימיו. אם לא היה לנו את החינוך בשנות הצעירות, היינו דומים לפוסקי צדק מהחוגים הידועים, אשר לא ידעו בין ימיהם לשמאלם בדימויי מילתא למילתא, ותופסים מקום נכבד בעולם. רק זה שלימדו אותנו לחשוב בעומק, יש לנו האינסטינקט למאן בגישה הזאת.
הח"ח ניהל ישיבה לצעירים, וכתב מ"ב עבור מבוגרים.

טעית, הרי הרבה מהישיבה'שע פוסקים, דרך הפסק שלהם הוא שונה לגמרי מהפוסקים האחרונים גדולי פולי"ן ואונגארי"ן וגאליצי"ה, הרבה מהם פוסקים מסברות כרסיות, ואין להם שום בעיה לחלוק על רבותינו האחרונים מברת כרס בעלמא, כל זה נובע מדרך לימודם.

התקפה הזאת מגיע קצת מראי מקומות. אני פגשתי את ההפוך. בני אדם שמעיינים פעם אחת, ואינם מבינים עומק הענין משום שלא חונכו לכך, ולכן פוסקים ותולים את עצמם על המראה מקום שראו. איזה פסקים של הישיביש'ער פגשת שאין להם שחר? ובמה שונים מפוסקים יוצאי ליטא, כגון פני ארי החי, דבר אברהם, אחיעזר, קדושת יו"ט, זקן אהרן, חוט המשולש, ועוד, אשר הקו המשותף בין כולם הוא שמסתמכים בעיקר על הסוגיא ולא על תשובות האחרונים?

אני מדבר על פוסקים בני זמנינו, ואתה מדבר על חוט המשולש שהיה לפני קרוב ל200 שנה, אז בוא נשים על השולחן גם רעק"א והחת"ס והבית אפרים והשו"מ והבית יצחק והמהרש"ם והכת"ס וכו' וכו' וכו'.
האם לפי דברי כבודו הרב מטשעבין והמנחת יצחק שלא למדו בישיבה פסקו בלי להבין עומק העניין ובהסתמכות על מראי מקומות.
לגבי המוצי"ם שאני מתכוין להם, יש הרבה ואיני רוצה להזכירם משום כבודם.

ובכל אופן איני מבין מה אתה רוצה במה שאתה דן למי כתב הח"ח המ"ב, הרי סיפור ברור לפניך מה היה דעת הח"ח בנידון.

ומלבד כל זה הרי החוט המשולש האחיעזר והזקן אהרן אין לומדים כלל דרך הלימוד של הליטאים הם יותר מושפעים מדרכי הלימוד של פולין

לא ביארתי דברי. אני אומר שעל אף אשר בגיל צעיר מתמקדים בעיקר בסברות התלויים בחוט השערה, מ"מ בימי הבגרות, כאשר פוגשים את גדולי הפוסקים, הרי אלו שיצאו מהישיבות לפסק הלכה פוסקים בדאך הסלולה מכל גדולי ליטא שהבאתי, שעיקרם מהסוגיא והראשונים, ולמדו את הפוסקים עפ"י ההבנה בראשונים. כך הם פני הדברים כהיום, אחרי הגילויים החדשים מהגר"ח הלוי. וע"ע בתשובותיו להלכה של הגאון ר' אהרן קוטלר ועוד. כל אלו ינקו מהישיבות, והשתמשו בלימוד שלהם בישיבות ללמוד פסק הלכה.

ומלבד כל זה הרי החוט המשולש האחיעזר והזקן אהרן אין לומדים כלל דרך הלימוד של הליטאים הם יותר מושפעים מדרכי הלימוד של פולין

דבר זה הביא באמת לידי צחוק. ההנחה שאין לליטאים שום יד בפסק, מביא שאלו שיש להם יד בפסק ולמדו בוואלאזין, בהכרח שהושפעו מפולין!!!!

כמעט שלא נמצא בפוסקים אלו שמבארים השו"ע וההלכה עפ"י סברות האלו של דינים וכל אלו ההנחות והתוארים.
וגם החזו"א שהיה מיוצאי ליטא אין הוא לומד כלל בדרך הליטאי כנודע

הנצי"ב לא למד בדרך הזה כלל וגם הרבה מתלמידיו כמו בנו הגר"ח ברלין הג"ר זעליג ראובן בענגיס וכו'
ואם כבר היה ליטאי פוסק כמו הרב אלישיב זצ"ל לא היה עוסק כלל בסברות הליטאיים אלא הוא עוסק בנו"ב בית שלמה וכו'

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא ביארתי דברי. אני אומר שעל אף אשר בגיל צעיר מתמקדים בעיקר בסברות התלויים בחוט השערה, מ"מ בימי הבגרות, כאשר פוגשים את גדולי הפוסקים, הרי אלו שיצאו מהישיבות לפסק הלכה פוסקים בדאך הסלולה מכל גדולי ליטא שהבאתי, שעיקרם מהסוגיא והראשונים, ולמדו את הפוסקים עפ"י ההבנה בראשונים. כך הם פני הדברים כהיום, אחרי הגילויים החדשים מהגר"ח הלוי. וע"ע בתשובותיו להלכה של הגאון ר' אהרן קוטלר ועוד. כל אלו ינקו מהישיבות, והשתמשו בלימוד שלהם בישיבות ללמוד פסק הלכה.

ומלבד כל זה הרי החוט המשולש האחיעזר והזקן אהרן אין לומדים כלל דרך הלימוד של הליטאים הם יותר מושפעים מדרכי הלימוד של פולין

דבר זה הביא באמת לידי צחוק. ההנחה שאין לליטאים שום יד בפסק, מביא שאלו שיש להם יד בפסק ולמדו בוואלאזין, בהכרח שהושפעו מפולין!!!!

פולין, מסתמא כוונתם לומר דרך הפסק הנמשכת מהרמ"א והנוב"י, ואין כוונתם לפלפול והחריפות של גאוני פולין וגליציה.

בדור שלפני הופעת שיטתו של הגר"ח מבריסק היתה ליטא משופעת בהרבה מגדולי הפוסקים, אולי יותר מאשר כל ארץ אחרת, ולדוגמא: רבי יצחק אלחנן, הערוך השלחן, הבית הלוי, הנצי"ב, רבי שלמה הכהן מווילנא, הדברי מלכיאל, הזכר יהוסף, רבי דוד מקרלין, ועוד.
והמציאות היא שבדור שאחריו כל זה כמעט נעלם.

מעניין, עד היום ידעתי שהפוסק העיקרי בארה"ב היה הגר"מ פיינשטין שלא הושפע במיוחד מדרך הלימוד הבריסקאית, כעת מע"כ מחדש שהגר"א קוטלר היה רב כוחו בפסק הלכה, האם ישנם תלמידים שעשו אצלו שימוש בהלכה?

כל אלו הגאונים האדירים שכתבת שהיו בליטא והיה ידיו רב להם בהלכה והיו פוסקי הדורות לא היה להם זיק כל שהו בסברות הליטאיים ובפרט הבריסקאי לא מיניה ולא מקצתי'
והאחרון הנודע רבי יצחק אלחנן זצ"ל כל כולו היה מלא בהיקף מלאה בש"ס ופוסקים, עד שאמרו שהגר"ח מבריסק לא רצה לדעת הנימוק שלו בהלכה אוולי יפרוך אותו בסברא

אבןטובה כתב:כל אלו הגאונים האדירים שכתבת שהיו בליטא והיה ידיו רב להם בהלכה והיו פוסקי הדורות לא היה להם זיק כל שהו בסברות הליטאיים ובפרט הבריסקאי לא מיניה ולא מקצתי'
והאחרון הנודע רבי יצחק אלחנן זצ"ל כל כולו היה מלא בהיקף מלאה בש"ס ופוסקים, עד שאמרו שהגר"ח מבריסק לא רצה לדעת הנימוק שלו בהלכה אוולי יפרוך אותו בסברא

זו היתה כוונתי לומר, שזוהי דרך הלימוד הליטאית המקורית, ואין לה שייכות לדרך הלימוד של הגר"ח מבריסק, ואילו בדור הבא שגברה השפעת הדרך הבריסקאית פחתו פוסקי ההלכה בליטא, לעומת הדור הקודם.

א. הנידון של האשכול הוא דעת הח"ח. הכוונה שלי היתה שהמ"ב איננה סתירה לדרכי הלימוד בעיון, משום ההבדל בין צעירים למבוגרים.

ב. ברור שהגרמ"פ היה הפוסק בה"א הידיעה, במקום שהגר"א היה בעיקרו ראש ישיבה. כוונתי רק להראות שכאשר ראש ישיבה האמון עלי דרך הישיבות פוסק הלכה, אינו שוכח את מקור מחצבתו וגם אינו משועבד לה כמו בחור צעיר.

ג. הפוסקים של ליטא, גם מלפני הגר"ח, בולטים בזה שהיה להם גישה עצמית בסוגיות לפני שהגיעו לגדולי האחרונים, והביטו על דבריהם דרך הגישה וההנחות שלהם. ד"ז לא נגמר כהיום, בהיקף קטן כמובן, והגרמ"פ דוגל גם כן בגישה זו, וע"ז יצא עליו הקצף מאלו שלא הבינו אותו.

אין זה כלל. הזכר יהוסף מליטא היה הבקי הנודע בדורו וציטט אלפי מראי מקומות על כל ענין
אבן יקרה מפולין גאליציה היה פוסק מדברי הש"ס בסברותיו
השערי דעה פסק מד' הש"ס בבקיאתו ששלט בש"ס ותוס'
הבית יצחק בחריפותו והשואל משיב בכח החידוש שלו
המהרש"ם בבקיאות מצטרפת מש"ס שו"ע וספרים
וכו'
כל אחד למד והיה לו דרך משלו כי אין דעותיהן שוות

ולמותר לציין את גאון ישראל האדר"ת זצ"ל שמוצאו מליטא ואביו הג"ר בנימין אב"ד ווילקאמיר זצ"ל בעל משנת רבי בנימין שהאדר"ת כותב עליו שסיים את הש"ס בכל ג' חדשים
וחדשים באו ושינו את דרכי הלימוד מאז ומקדם
א' אמר לי שהוא בוחן בחור הוא אומר לו לא תדבר עמי במיגו חזקה והודאה במקצת וכו'
אלא תדבר עמי בסוגיית מצ"כ מצהב"ע עדל"ת

הוא הדבר אשר דברתי, הענין היה עם בחורים ולא עם מבוגרים.
הרב אברמסקי, תלמיד מובהק להגר"ח, שימש ברבנות רוב ימיו, ואכן אנו רואים בתשובותיו שנשארו, שהשתמש בגישה סברית (יש מילה כזאת? אם לא, מעכשיו יש) לנתח סוגיות ולפסוק על פיהם.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוא הדבר אשר דברתי, הענין היה עם בחורים ולא עם מבוגרים.
הרב אברמסקי, תלמיד מובהק להגר"ח, שימש ברבנות רוב ימיו, ואכן אנו רואים בתשובותיו שנשארו, שהשתמש בגישה סברית (יש מילה כזאת? אם לא, מעכשיו יש) לנתח סוגיות ולפסוק על פיהם.

וכשהיה נותן היתר היו צריכים לחזור ולהסביר סימן בר"ח הלוי.

עיינתי עכשיו ב'זכר יהוסף' על הש"ס, וראיתי שהבקיאות שלו הוא בש"ס. הוא לא מרבה להביא תשובות שונות מספרים שונים, הוא מדבר ברמיזה כמו הגר"א עם ציונים לכל המקומות בש"ס. זה בכלל לא סתירה לגישת אנשי ליטא יוצאי וואלאזין ודעימיה. כל אחד יש לו גישה משלו, אבל מי שיעיין במהרש"ם יווכח מיד שאין זה מליטא, ופשוט.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עיינתי עכשיו ב'זכר יהוסף' על הש"ס, וראיתי שהבקיאות שלו הוא בש"ס. הוא לא מרבה להביא תשובות שונות מספרים שונים, הוא מדבר ברמיזה כמו הגר"א עם ציונים לכל המקומות בש"ס. זה בכלל לא סתירה לגישת אנשי ליטא יוצאי וואלאזין ודעימיה. כל אחד יש לו גישה משלו, אבל מי שיעיין במהרש"ם יווכח מיד שאין זה מליטא, ופשוט.

בתשובותיו הרי הוא מביא מכל האחרונים כולם.

סעדיה כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עיינתי עכשיו ב'זכר יהוסף' על הש"ס, וראיתי שהבקיאות שלו הוא בש"ס. הוא לא מרבה להביא תשובות שונות מספרים שונים, הוא מדבר ברמיזה כמו הגר"א עם ציונים לכל המקומות בש"ס. זה בכלל לא סתירה לגישת אנשי ליטא יוצאי וואלאזין ודעימיה. כל אחד יש לו גישה משלו, אבל מי שיעיין במהרש"ם יווכח מיד שאין זה מליטא, ופשוט.

בתשובותיו הרי הוא מביא מכל האחרונים כולם.

הוא מביא אין שיעור ספרים, ואחרונים בכלל עד זמנו ממש. אבל דרכו בפסק אינו כ"כ ברור. בהקדמה לזכר יהוסף על יו"ד כתבו שהם מצאו מקומות בכת"י שהוא כתב דבר מעצמו ושוב מחק שזה סברת עצמו והביא אחרון שכתב זה, והם חושדים שהוא היה מצניע עצמו ע"י הבאת אחרון האומר כדבריו. הם הביאו מקום שהוא כתב להדיא שאין דרכו לפסוק ע"פ סברת האחרונים או משהו כעין זה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: זה בכלל לא סתירה לגישת אנשי ליטא יוצאי וואלאזין ודעימיה. כל אחד יש לו גישה משלו.

בוואלאזין אכן היו שינויים בסדר הלימוד מבשאר ישיבות.
למדו ש"ס על הסדר מברכות ועד נדה דף אחר דף, דף ליום.

וגם רבי אלחנן בקובץ הערות זצ"ל יש לו גישה מיוחדת וראיות מבריקות כעין דרך הפולני
ובמיוחד הקהלות יעקב יש ריח של דרך הלימוד של פולין
ולמותר לדבר על דרך הלימוד של רבי מאיר שמחה זצ"ל מלא הגיון ובקיאות נדירה שאין לה קשר כל שהו לבריסק וכדומה

אבןטובה כתב:וחדשים באו ושינו את דרכי הלימוד מאז ומקדם

קצת קשה לומר 'חדשים באו', על דבר שקיים בעולם התורני כבר למעלה ממאה שנה. וכיום כבר אין כמעט חוג שלא מחקה ונסמך על זה, במדה כזאת או אחרת.
ומי שמבקר מבקר בעיקר את קצב הלימוד.
וגם ה'מאז מקדם' לא היה קיים לעולמים. הקצה"ח לא למד כמו הב"י והב"י לא כמו הראשונים. לי באופן אישי בריסק הרבה יותר מזכיר את הראשונים.

ונא לשים לב שהגר"ח מבריסק לא היה איזה 'חדש' שבא ו'שינה', הוא היה מגדולי הדור שהחפץ חיים שממנו התחיל האשכול ביקש ממנו הסכמה לספריו.
וצורת הלימוד שלו לא הייתה אצלו איזה דבר נחמד למתיקות התורה, או בשביל להציל מהשכלה. אלא מהלך שלם וקדוש של גילוי אור בתורה.
כמו שמפורש בהקדמת הגרי"ז זיע"א, לחידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם, איך שהתייחס לשיטתו של אביו.
----------
ממש תמוה לי מה שכתבת על ר' אלחנן ועל הקה"י.
מה זה משנה אם מצאת 'ניחוחות פולניים' בספריהם.
הרי ברור שספריהם הם תולדה ישירה ואבן יסוד בלימוד הישיבתי.

המציאות הוא שמתחילים היום ללמוד ר' חיים עם כל שאר ספרי אחרונים עם בחורים שאין הם מוכשרים לדעת פירוש התוס' בפשוט אלא אחר יגיעה גדולה להבין פשוט הקשיא והתירוץ.
ואף אם יש איזה בחורים בעלי כשרון מעכבים עליהם שלא יספיקו ללמוד מסכתא שלימה בזמן אחד מחמת שצריכין לדעת כל קצות בסוגיא וכל אחרון ואחרון שבאחרונים
ודכירנא שלמדתי בישיבה חסידית עם מגיד שיעור ליטאי מגאוני ליטא האיך שהמגי"ש שלי שהוא כיום נחשב לגאון עולם היה צריך לומר ולהסביר איזה אבי עזרי בסוגיא שלא היה אף אחד שהיה רציני לדעת זאת וכולם ישנו שינת קבע בעת השיעור ואף פעם א' אמר מוטב שלא לומר דבר שלא נשמע....
והוא לא הפסיק ואמר אחר כך עוד שיעורים כי סבר היה שזהו תכלית לבחור תחת ללמוד פשוט רש"י תוס' ולהסביר הסוגיא על אופנה ולהמשיך להלאה ולא ללמוד משנה אחת בב' שבועות ואין לך ליצנות גדולה מזו
ואני מעיד שהמגי"ש הזה חסר לו ידיעות פשוטות בש"ס אלא שהכעיקר הוא אצלו הגר"ח ור' אלחנן ואבי עזרי וכו וכו'
ואילו זכינו היו יכולים ללמוד בבהירות ובידיעה אלף דפים גרש"י ותוס' בימי הבחרות

אבןטובה כתב:המציאות הוא שמתחילים היום ללמוד ר' חיים עם כל שאר ספרי אחרונים עם בחורים שאין הם מוכשרים לדעת פירוש התוס' בפשוט אלא אחר יגיעה גדולה להבין פשוט הקשיא והתירוץ.
ואף אם יש איזה בחורים בעלי כשרון מעכבים עליהם שלא יספיקו ללמוד מסכתא שלימה בזמן אחד מחמת שצריכין לדעת כל קצות בסוגיא וכל אחרון ואחרון שבאחרונים
ודכירנא שלמדתי בישיבה חסידית עם מגיד שיעור ליטאי מגאוני ליטא האיך שהמגי"ש שלי שהוא כיום נחשב לגאון עולם היה צריך לומר ולהסביר איזה אבי עזרי בסוגיא שלא היה אף אחד שהיה רציני לדעת זאת וכולם ישנו שינת קבע בעת השיעור ואף פעם א' אמר מוטב שלא לומר דבר שלא נשמע....
והוא לא הפסיק ואמר אחר כך עוד שיעורים כי סבר היה שזהו תכלית לבחור תחת ללמוד פשוט רש"י תוס' ולהסביר הסוגיא על אופנה ולהמשיך להלאה ולא ללמוד משנה אחת בב' שבועות ואין לך ליצנות גדולה מזו
ואני מעיד שהמגי"ש הזה חסר לו ידיעות פשוטות בש"ס אלא שהכעיקר הוא אצלו הגר"ח ור' אלחנן ואבי עזרי וכו וכו'
ואילו זכינו היו יכולים ללמוד בבהירות ובידיעה אלף דפים גרש"י ותוס' בימי הבחרות

רחמנות על כל הצדדים, ספרים אלו שהזכרת בא לתת דרך לימוד ואין צריך ללמוד אותם כאילו הן התורה בעצמה.
ואכן נכון שצריך ללמד גמ' בעיקר ואפי' לא תוס', ורק לחבב הלימוד מעט מפה ומשם, אבל צריך ללמד איך להבין טוב קושיא ואיך תירוץ, ולא לגרוס בעלמא, כיום זה לא מוכיח את עצמו, אף שעודף עיון בוודאי שהוא טעות נושנת..

בס' דרך המלך להגאון האדיר רבי דובעריש ראפפורט זצ"ל תלמיד המנחת חינוך ובן אחותו כותב בהקדמה שצריך ללמוד חמש שנים גמרא רש"י וכן כתב בהקדמת ספר מתורתן של ראשונים שהגאון רבי זאב וואלף לייטר אבי הבקיאים אמר ששאל את הגר"י ענגיל הצלחיה בלימוד ואמר לו חמש שנים גמרא רש"י
ובספר חידושי הגרמ"ז כ' שכך אמר הג"ר מנחם זעמבא זצ"ל
ומי אומר אחרת????
איזה מגידי שיעור שצריך להם עשר שעות להכין שיעור האיך להסביר קצות לפני הבחורים???

יש פה טעות יסודית. הגר"ח מבריסק לא חידש את הלימוד בעיון. כל בעלי התורה לפניו ולאחריו למדו בעיון. הוא כן חידש את הלימוד המופשטת, שמפשיטים את גדרי ההלכה מסברתה, ומתמקדים אך ורק בהגדר.

זה שלומדים 'כל קצות' אינה הבעיא של הגר"ח כמו שאיננו אשמת הקצות.

ולא היתה כוונת הח"ח משום קצב הלימוד, ופשוט.

סיפורי דברים על גדול פלוני או אלמוני אינו משנה לגבי דרכי הלימוד, ומה גם שהדברים מובאים מחכם גאליציאני

אין כאן טעות הגר"ח מבריסק למד לפי הבנתו והשגתו הרבה בתורה ואין כל אחד יכול ומחויב ללמוד כמו שהוא למד או להבין מושגיו כבר למדו גאונים אדירים את התורה מאות שנה בלי הדינים שחידש והיתה מאירת עינים ומשיבת נפש
וללא צורך לעשות צעירי ישראל לאנשים בעלי מחשבה ומדע וא"צ ללמוד התורה כמו פילוספיא
התורה מונחת בקרן זוית וכל אחד צעיר או זקן יכול לזכות בכתרה ולהגות וליהנות מן כל שורה גמרא בלי כל כחל ושרק של הבריסקאים