פורום אוצר החכמה

דבר מעניין שעלה לי על הפרק לאחרונה:

בעת עיוני בכתבי יד עתיקים (באתר פרידברג וכדו') נוכחתי לראות שיש ומופיע בהם 'עד אן' במקום 'עדיין' שבספרי הדפוס, וככה"נ 'עד אן' היא צורה ארמית של 'עד הן' בעברית. צורה נדירה זו כמעט אבד זכרה בעידן הדפוס, והייתי מאד מסקרן לחקות אחר שורש הדבר.

בינתיים מצאתי את המצו"ב (מספר פרקים בתולדות הלשון העברית: החטיבה הקלאסית, יחידה 2, עמ' 75), ואולי יש למי מכם לציין מ"מ נוספות, או להפנות אותי למקום שדיברו בזה.

התשבי הביא בשם 'פירשו' כדברי אבן קוריש.

בקטלוג כה"י מגניזת קהיר שבז'נבה, נדפסה תשובה של רב האיי גאון בעניין הסוגייה בפסחים של רב אשי וקידושא רבה. ושם כתוב "עד אן" במובן של עדיין.

בכתבי הגאונים יש הרבה 'עדאן'

באוצה"ג ברכות, תשובות סי' רס עמ' 94 הביא מגאוניקה פיסקה שנאמר בה "כלומר שעדן", והעיר לוין בהע' ב: =שעד אן. ובכ"י מנוקד בנקוד הבבלי. עכ"ל של לוין.

עי' בפי' המשניות להר"מ החדש פ"ב דעדיות בהערות דיון בענין מלת 'עדיין'

יש"כ לכל המגיבים על תשובותיהם המאלפות.