רבותיו של הריטב"א

[חד ברנש]

כידוע, הרא"ה והרשב"א הם רבותיו המובהקים של הריטב"א.
האם ידוע על חכם נוסף שהריטב"א למד אצלו והחשיבם כרבו?

[מה שנכון נכון]

ראה במבוא של ר"מ גודשטיין לריטב"א עירובין מוה"ק עמ' 12.

[איש_ספר]

יש שמביא דברים ממורו הר"ם ויש שנוטים שהוא ט"ס. עיי' הנסמן בס' המצוין שמות חכמים.

[חד ברנש]

יישר כוח לשניכם!

[חד ברנש]

יכול להיות שהריטב"א התייחס לרמב"ן כאל רבו? ולא בגלל שהוא למד אצלו באופן ישיר אלא משום שהוא למד אצל תלמידו (הרשב"א)

[מחולת המחנים]

הריטב"א קורא להרמב"ן 'רבינו הגדול' וכנראה משום שהיה תלמידו של הרשב"א שהיה תלמידו של הרמב"ן, וממנו קיבל את רוב תורתו.

[מה שנכון נכון]

גם רבו המובהק של הריטב"א - הרא"ה היה תלמיד הרמב"ן.

[איש_ספר]

"רבינו הגדול" הוא מונח השאול מדברי הגמרא וגם שם משתמשים בו אמוראים על רב שהיה רב של רבותיהם ולא שלהם.

[חד ברנש]

תודה לכולכם.

[בברכה המשולשת]

"אומר לך כמשיב כבוד רבותי נ"נ ולא כאומר ח"ו נגדך וכ"ש כנגד רבותיך הקדושים ז"ל. באמת זהו שבח חכמי ארצנו שקיבלנו מרועה אחד נאמן, וגדול ידו בכל ואומן, בורר אוכל מתוך פסולת ביתר שכל נאמן, שם חיטה ושורה ושעורה נסמן, טעמו כל שומעי דבריו טוב טעמן, כי נמקן ויקראו את שמו מן" (תשובות הריטב"א סימן ר"ח. ראיתיו אצל רי"מ ת"ש, הספרות ב, עמ' 55)

[לבנון]

"רבינו הגדול" הוא מונח השאול מדברי הגמרא וגם שם משתמשים בו אמוראים על רב שהיה רב של רבותיהם ולא שלהם.

כמדומני שהראשון שהשאיל מונח זה מהגמ', הוא הרמב"ן בעצמו, כלפי הרי"ף.

[בן פרצי]

גם רבו המובהק של הריטב"א - הרא"ה היה תלמיד הרמב"ן.

לא רק גם, אלא בעיקר. הרא"ה היה תלמוד מובהק לרמב"ן יותר מהרשב"א.

[מאיר סובל]

בנמוקי יוסף פ"ק דב"ב (דף ח א מדפי הרי"ף) כתב: אבל הרמב"ן ז"ל והרא"ה ז"ל תלמידו כתבו שאין שום עילוי משבית הגורל, שהגורל הוא דין והעילוי אינו אלא כעין הסכמה וכו' וכן נוטה דעת הריטב"א ז"ל תלמידו.

הסתפקתי אם המילה תלמידו על הריטב"א מוסבת על הרא"ה או על הרמב"ן. ואכמ"ל.

[אבקברד]

-----------

[אבקברד]

בענין מצוות בטלות לעתיד לבוא הביא הריטב"א במסכת נדה מחלוקת בין 'מורי המובהק רבנו נ"ר' לבין 'הרב ז"ל,'
והדברים מתאימים לשיטות הרא"ה והרשב"א [בהתאמה] בברכות ריש פרק שלישי:

חידושי הריטב"א מסכת נדה דף סא עמוד ב
והא דאמרינן זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא, פירשו הראשונים לעתיד לבא לזמן תחית המתים... וכן דעת מורי המובהק רבנו נ"ר.
אבל מקצת רבותי י"א מפרשים כי המצות אינם בטלות לעולם ואפי' לזמן תחיית המתים ומה שאמרו בכאן מצות בטלות לעתיד לבא אינו אלא על (שיעור) [שעת] המיתה ... זו שיטת הרב ז"ל. וכמה הקשיתי לפניו ... ועדיין לא הניח דעתי בתשובותיו ואין לנו אלא שיטת הראשונים ז"ל, ואין זה מקומו להאריך יותר בענין זה.

[אורח]

אודות רבותיו של הריטב"א תראה באריכות בס' שובי השולמית להגריח"ס שליט"א חלק ד' עמ' קיז והלאה