פורום אוצר החכמה

מה שאני זוכר זה רק מספר בן איש חי, אבל זה לא בדיוק ספר קדמון (300 שנה ולאחור).
האם מישהו מכם פגש במילה הזאת בספר קדמון כלשהו?

סליחות כתב:מה שאני זוכר זה רק מספר בן איש חי, אבל זה לא בדיוק ספר קדמון (300 שנה ולאחור).
האם מישהו מכם פגש במילה הזאת בספר קדמון כלשהו?

דומני שהמילה חדשה בשימוש מושבות אחינו ואיך יהיו אזכורים!

פוזמק.

סליחות כתב:מה שאני זוכר זה רק מספר בן איש חי, אבל זה לא בדיוק ספר קדמון (300 שנה ולאחור).
האם מישהו מכם פגש במילה הזאת בספר קדמון כלשהו?

באופן כללי, בנושאים שכאלו הכי טוב לחפש באתר "מאגרים" של המילון ההיסטורי.
אבל כמו שהעירו, קשה להאמין שזה נמצא בספר קדמון.

מה גם, שהמילה "פיג'מה" חדרה לשפה האנגלית בסביבת שנת 1800 למניינם משפה הבנגלית (אז הבריטים שלטו בהודו). ומשם הופצה לשפות האחרות.
השפה בנגלית עצמה לקחה את המילה משפה הפרסית.
בהתחלה המשמעות של מילה הייתה סוג מסויים של מכנסיים.

לכל המבקשים דברים מדויקים ולא סברות והשערות וקטועות:
http://www.thmrsite.com/?p=1678

בריושמא כתב:פוזמק.

בדברי הפוסקים האחרונים מצינו שבלשה"ק של הדורות האחרונים כינו "פוזמקאות" ל"בתי רגלים" המכונים בעברית המודרנית "גרביים".

שבטיישראל כתב:

בריושמא כתב:פוזמק.

בדברי הפוסקים האחרונים מצינו שבלשה"ק של הדורות האחרונים כינו "פוזמקאות" ל"בתי רגלים" המכונים בעברית המודרנית "גרביים".

אני מניח שלא עיינת בקישור ששלח בריושמא

אבל עדיין שבטי ישראל צודק. גם אם המילה פוזמק הגיעה לארמית מפרסית וממילא מבוססת על אותה מילה כמו הפיג'מה. למעשה כנראה ששימוש המילה פוזמק בספרי קודש היה יותר גרבים מאשר פיג'מה.

בריושמא כתב:לכל המבקשים דברים מדויקים ולא סברות והשערות וקטועות:
http://www.thmrsite.com/?p=1678

ומה יעשו החסומים?

לחסומים, בתפילת 'פתח לנו שער':

תן עוד סמבוסק!
שואלת סמדר:
ה'סמבוסק' הוא יחיד או רבים? מאיפה ה-ק' צצה לה פתאום?
אז קודם כול, סמבוסק הוא יחיד, ושנית – תודה שהפנית אותי למילה המופלאה הזאת!
הקשר בין סמבוסק לסמוסה מזכיר את הקשר בין פיג'מה לפוזמק:

פיג'מה, מסדרת התחתיות האטימולוגיות.
אלט-טאב: לפוזמק יש גם אטימולוגיה מתחרה, pati-mōk עם הקידומת pati שקיימת גם במילים הפרסיות פתגם ו-פתשגן, ומציינת תנועה לְעֶבֵר- , ושם העצם mōk "נעל". אבל לי לא ידוע על t שנשאלה לעברית כ-ז', וגם אם זה מפרסית אמצעית ובוטא כבר פַּיְמוֹג, אין הסבר ל-ז'. לעומת זאת j הופכת באופן סדיר ל-ז' במילים שנשאלו לעברית לפני העת החדשה, למשל זמן. שיפט-אלט-טאב.
ובחזרה לכיסני הבצק הממולאים. בטורקיה ובאסיה התיכונה קוראים לכיסן סַמְסָה ובהודו סַמוֹסָה. samosa הוא אחד הערכים היחידים בוויקיפדיה שיש להם שתי מקבילות עבריות על מונח אנגלי אחד, כי אצלנו מפרידים בין סוגי כיסנים.
לפי כל המקורות (שכולם מסתמכים על The Oxford Companion to Food), מקור המאפה באסיה התיכונה, אבל שמו בכל המקומות בא מפרסית. בפרסית אמצעית בוטא השם sambōsag או sambūsag. רוב המילים הפרסיות שנשאלו לערבית, נשאלו מפרסית אמצעית. בערבית ספרותית, וגם בחלק גדול מהדיאלקטים המדוברים, אין g ולכן מילים פרסית שמסתיימות ב-g נשאלו לערבית ב-j או ב-q: برنامج – בַּרְנָאמַג', בערבית ישראלית בַּרְנָאמֶז' – "תוכנית", פרסית אמצעית barnāmag, بتدق- בֻּנְדֻק, פרסית אמצעית pondig "אגוד", فسطق – פֻסְטֻק, פרסית אמצעית pistag. בימי הביניים מתועדות בערבית הצורות سنبوسج סנבוסג', سنبوسک סנבוסכ, سنبوسق ו-סנבוסק – כך שאין ספק שהשם הערבי הוא שאילה מפרסית אמצעית. בערבית של היום קיימות רק הצורות ב-כּ וב-ק.
אלט-טאב: האיות -נב- הוא הדרך הרגילה בפרסית לכתוב מילים שיש בהן -מב-, למשל تنبل תנבל – מבוטא תַמְבַּל – עצלן. המילה טמבל לעברית הגיעה דרך טורקית ולדינו, שם המשמעות היא עדיין עצלן. ייתכן שהייתה גם השפעה של dumbbell האנגלי, "משקולת", ובהשאלה "אידיוט". שיפט-אלט-טאב
הסיומת ag- הפכה בפרסית חדשה ל-a-, ובדיאלקט טהראני e-. לכן לפיסטוק קוראים בפרסית חדשה פֶּסְתֶה ולתוכנית בַּרְנָאמֶה. ובגד הוא גָ'אמֶה.יש גם מילים מעטות שנשאלו לערבית מהפרסית החדשה, והן כבר ב-a בסוף, למשל کارخانه כָּארְחָ'אנֶה "בית חרושת, מפעל" (כאר = עבודה, ח'אנה = בית), שנשאל לערבית דרך תורכית כ- کرخانه כַּרְחָ'אנַה, סוג מסוים מאוד של מפעל, והגיע לסלנג העברי כ-קרחנה, "מסיבת טראנס וסמים בשלבה האינטנסיבי" (הגדרה של רוביק רוזנטל ממילון הסלנג), ובהשאלה – "טירוף".
גם הסמבוסק הפך בפרסית חדשה ל-סַמְבּוּסֶה (ō ארוכה הפכה ברוב להגי הפרסית החדשה ל-u, בהשפעת הכתב הערבי). זה בהגייה טהראנית. המילים הפרסיות שנשאלו ללשונות הודו, נשאלו מאוחר יותר מאשר המילים הערביות, ולפי ההגייה סָמוֹסָה אפשר להניח שזה היה בזמן שבו הסיומת ag- כבר הפכה ל-e/a-, אבל ה-ō עדיין לא השתנתה, או שזה מדיאלקט שבו נשארה תנועת ō.
רגע. זה קצת מוזר. מילא שאין לי אטימולוגיה הגיונית לסמבוסג. אני לא מכירה את כל המילים בשפה. אבל בדרך כלל כאשר יש התאמים בין מילים עם הצרור -מב- לבין מילים עם אחד מהעיצורים האלה, הצורה עם העיצור האחד היא המקורית. לדוגמה שַׁמְבֶּה (פרסית "שבת"), סמבטיון מ-שַׁבָּת העברית, ו-רַמְבְּלַס הספרדית, שהיא בעצם עיר תאומה של רַמְלָה הערבית, עיר החולות, או בעברית – חולון. וגם camera הלטינית שהפכה בצרפתית ל-chambre ומשם באנגלית ל-chamber. זה קורה גם עם צרורות אחרים, למשל דרמשק ונבוכדנרצר, שמות אלטרנטיביים ופחות נפוצים לדמשק ונבוכדנצר. ואם אתם רוצים יידיש – אז מנחם, מנ'ל שהפך למנדל, ושיינה שהפכה בדיוק באותו תהליך לשיינדל. אז אמנם הסמבוסק מתועד בערבית כבר במאה התשיעית והסמוסה מתועדת בהודו רק מהמאה ה-13, אבל הרבה יותר קל להסביר את התפתחות כל השמות מסַמוֹסָה מאשר מ-סַמְבּוֹסַג או מ-סַמְסָה.
תוספת g- לא אטימולוגית בסוף מילה המסתיימת בתנועה בפרסית אמצעית זה דבר ידוע ומוכר. למשל תפילת ה-אָשְם ווֹהוּ (שמה האווסטי של התפילה) נקראת בפרסית אמצעית אָשֶם ווֹהוּג, ובהומור של איראניסטים ספציפיים קוראים גם ל-Yahoo יָאהוּג (חלק מהחוקרים הם אנשים מאוד מסורתיים שעדיין משתמשים ביאהו). לכן אין זה מן הנמנע שהפרסית האמצעית הוסיפה את ה-g הלא אטימולוגית בסוף, וממנה נשאל השם לערבית.