פורום אוצר החכמה

בטור ושו"ע חו"מ סי' ז'
כל הפסולים להעיד מחמת קורבה ומחמת עבירה פסולין לדון .
ובב"י שם כתב
כן משמע מדתנן בפרק בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון

מהיכן המקור לדין זה בכתוב ובדרשות חז"ל?
האם הוא מסברא?

לא שמעתי בזה, אבל אנסה מסברא:
קרוב - במכ"ש מאוהב ושונא, שלבו מטה אותו להפך בזכות קרובו.
רשע - דיינים צריכים להיות "יראי אלוקים" ואיך נשים רשע לדיין?!

גנזך כתב:בטור ושו"ע חו"מ סי' ז'
כל הפסולים להעיד מחמת קורבה ומחמת עבירה פסולין לדון .
ובב"י שם כתב
כן משמע מדתנן בפרק בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון

מהיכן המקור לדין זה בכתוב ובדרשות חז"ל?
האם הוא מסברא?

מה דתנן בנדה הוא לסימנא בעלמא, וכמו כל הפרק שם, אבל הפסול של הפסולים ילפינן בפ"ד דסנהדרין, עיי"ש כמה דרשות. [אולם בפוסקים בסי' הנ"ל דנו דיש דין אל תשת ידך גם בדיין עיי"ש].

זכורני לכאורה שהגמ' בראש השנה כבר כתבה זאת על סומא, שלעדות פסול מסברא ומדין כל הפסול להעיד יהיה סומא פסול להיות דיין.

הוה אמינא כתב:זכורני לכאורה שהגמ' בראש השנה כבר כתבה זאת על סומא, שלעדות פסול מסברא ומדין כל הפסול להעיד יהיה סומא פסול להיות דיין.

סומא פסול לדון מהיקש לנגעים. ועי' סמ"ע סי' ז סק"ז.

עזריאל ברגר כתב:לא שמעתי בזה, אבל אנסה מסברא:
קרוב - במכ"ש מאוהב ושונא, שלבו מטה אותו להפך בזכות קרובו.
רשע - דיינים צריכים להיות "יראי אלוקים" ואיך נשים רשע לדיין?!

קרוב - מבואר בגמ' בב"ב קנט א' שאין זה משום חשש משקר אלא גזירת הכתוב שהרי אפילו משה ואהרן פסולים
יראי אלוקים נאמר על סנהדרין, אבל בדיינים לא מצינו ענין זה

אפשר כתב:

גנזך כתב:בטור ושו"ע חו"מ סי' ז'
כל הפסולים להעיד מחמת קורבה ומחמת עבירה פסולין לדון .
ובב"י שם כתב
כן משמע מדתנן בפרק בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון

מהיכן המקור לדין זה בכתוב ובדרשות חז"ל?
האם הוא מסברא?

מה דתנן בנדה הוא לסימנא בעלמא, וכמו כל הפרק שם, אבל הפסול של הפסולים ילפינן בפ"ד דסנהדרין, עיי"ש כמה דרשות. [אולם בפוסקים בסי' הנ"ל דנו דיש דין אל תשת ידך גם בדיין עיי"ש].

חיפשתי בפ"ד דסנהדרין ולא מצאתי. תוכל בבקשה לציין את הדף ?

גנזך כתב:

אפשר כתב:

גנזך כתב:בטור ושו"ע חו"מ סי' ז'
כל הפסולים להעיד מחמת קורבה ומחמת עבירה פסולין לדון .
ובב"י שם כתב
כן משמע מדתנן בפרק בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון

מהיכן המקור לדין זה בכתוב ובדרשות חז"ל?
האם הוא מסברא?

מה דתנן בנדה הוא לסימנא בעלמא, וכמו כל הפרק שם, אבל הפסול של הפסולים ילפינן בפ"ד דסנהדרין, עיי"ש כמה דרשות. [אולם בפוסקים בסי' הנ"ל דנו דיש דין אל תשת ידך גם בדיין עיי"ש].

חיפשתי בפ"ד דסנהדרין ולא מצאתי. תוכל בבקשה לציין את הדף ?

פסול סומא דף לד עמוד ב, פסול שיכור דף מב, פסול קרובים ירושלמי סנהדרין היקש לעדות, ופסול גר משום תשים עליך מלך. פסול רשעות איני יודע.

ייש"כ על ההפניה לירושלמי
אבל קצת מוזר שהבבלי לא טרח לבאר את זה

עוד יש להעיר שברמב"ם לא נמצא ענין פסול קרוב ורשע לדיינות ורק בפכ"ב ה"י כתב
דיין שהוא יודע בחבירו שהוא גזלן או רשע אסור להצטרף עמו שנאמר מדבר שקר תרחק
ומקורו מהגמ' בשבועות ל ב

גנזך כתב:עוד יש להעיר שברמב"ם לא נמצא ענין פסול קרוב ורשע לדיינות ורק בפכ"ב ה"י כתב
דיין שהוא יודע בחבירו שהוא גזלן או רשע אסור להצטרף עמו שנאמר מדבר שקר תרחק
ומקורו מהגמ' בשבועות ל ב

מפורשים הפסולים בסופט"ז מהלכות עדות.

עזריאל ברגר כתב:

גנזך כתב:עוד יש להעיר שברמב"ם לא נמצא ענין פסול קרוב ורשע לדיינות ורק בפכ"ב ה"י כתב
דיין שהוא יודע בחבירו שהוא גזלן או רשע אסור להצטרף עמו שנאמר מדבר שקר תרחק
ומקורו מהגמ' בשבועות ל ב

מפורשים הפסולים בסופט"ז מהלכות עדות.

ייש"כ