פורום אוצר החכמה

על תעלומה זו שלפנינו העירני ת"ח אחד שליט"א, החפץ בעילום שמו, יעמוד על הברכה.

לשון החזו"א בספר אמונה ובטחון פ"ג אות ח:

כי האמונה בפרטים של המצות בבחינת רגשיי, צריכה קנין ואיננה טבעית, והמושכל השטחי מרחיקה, כגון להאמין כי ניעור הבגד בשבת הוא חיוב חטאת, ולבקוע עצים שבות, וכיוצא בו, או להאמין כי הכלים שנמכרו לנכרי בערב פסח צריכים טבילה לאחר הפסח.

בקובץ תשובות למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (ח"ד סי' לז) מופיעה תשובה בענין זה של 'כלים החמוצים שנמכרו לגוי אם טעונים טבילה לאחר הפסח', מיום ה' אייר תש"ל, וז"ל (בתשובתו לרב מרדכי אלמליח (רבה של קרית גת באותם ימים. השואל הפנה את השאלה גם להגר"ע יוסף זצ"ל, ותשובתו הרמתה מיום י"ב אדר תש"ל נדפסה בשו"ת יביע אומר ח"ו יו"ד סי' יא),

מ"מ עובדא ידענא ומעשה רב – ע"פ מכתבו של מחותני הגאון הגדול רבי יעקב קניבסקי שליט"א – אלי בשנת תשי"ז, שפעם ראה איך שגיסו הגאון החזון איש זצ"ל מוליך כל כליו למקטון ועד גדול לטבול במקוה אחר הפסח.

המכתב הנזכר של הקה"י למחותנו הגרי"ש זצ"ל, מיום כ"ה ניסן תשי"ז, ראה אור בהגדת הגרי"ש שיצאה לאור ע"י קרן רא"ם, וז"ל הקה"י,

וגם לא ידעתי איזו לשון כותבין בשטרות, כי אצלנו זה הרבה שנים שאני מתנה למכור רק ממשות שעל הכלים והבלוע שבכלים, ומלפני כן לא ידעתי כלל שיש נוהגין למכור גוף הכלים, רק שבערך לפני כ"ה שנים ראיתי שמרן זצללה"ה מוליך כל כליו למקטון ועד גדול לטבול במקוה אחר הפסח, נודעתי על דבר זה.

מה מפליא הדבר, שהקה"י מציין עובדא, כאשר בספר אמונה ובטחון הדבר מופיע להדיא מקולמוסו של החזו"א!

יצויין עוד שבספר קריינא דאיגרתא (ח"ב איגרת פ) בתוך מכתב הדרכות של הקה"י נכתב בפסקנות, 'דאם מוכר גוף הכלים, ודאי צריכים טבילה מדינא'.

ותעלומה נוספת, בהגדת 'דרך אמונה' ממשנת הגר"ח קניבסקי שליט"א (שי"ל ע"י ר' יעקב חלופסקי) מופיע קונטרס של הנהגות החזו"א לחג הפסח רשומים בעצם כת"י של הגרח"ק. בתוך הדברים מובא כמובן הפסק של ה'אמונה ובטחון' (יחד עם ציונים נוספים לפתחי תשובה יו"ד סי' קכ ס"ק יג, ותוס' מעשה רב סי' מז, אולם בהקשר להנהגת החזו"א נוסף: והוא לא מכר הכלים הבלועים רק גנזם, כאשר המקור המצוין הוא רמ"ג דהיינו ר' מאיר גריינמן.

ולפלא שנעלם ממנו מכתבו של אביו הקה"י לחותנו הגרי"ש, בו הוא מעיד שלפחות שנה אחת החזו"א מכר את הכלים הבלועים!

כמדומני שעל עצם הדבר יש התייחסות ודיון אצל רבותינו הראשונים (אולי באו"ז?)

בירור מקיף בטוטו"ד נמצא לגריח"ס שליט"א בס' זכרון משה ח"ב סי' ו ע"ש. [ודן שם בדעות החזו"א והקה"י והגריש"א זצ"ל].

להאמין כי הכלים שנמכרו לנכרי בערב פסח צריכים טבילה לאחר הפסח
ראה במצורף עמוד רסד, ודו"ק.

לא הבנתי מה הסתירה.

באמונה ובטחון שם כתב שיש הלכות שאנו יודעים אותם, אלא שהלב מטבעו קשה לו לקבלם, כלומר קשה לנו להתחבר אליהם, וצריך לעשות קנין ועבודה כדי להתחבר להלכות אלו.

אבל לא כתוב שם שאין צריך להטביל וכו', אלא כתוב שם שכן צריך להטביל.

לא כך?

שש בן שש כתב:אבל לא כתוב שם שאין צריך להטביל וכו', אלא כתוב שם שכן צריך להטביל.

ולזאת הקשה הרב נוטר הכרמים, מה צריך לספר עובדא מהחזו"א, אם הדבר כתוב בפירוש עלי ספרו? וכי נעלמו מעיני הקה"י דבריו המפורשים של החזו"א באמונה ובטחון?

ברם לדידי לק"מ, שכן מכתב הקה"י הוא משנת תשי"ז, ושם הודיע שבערך לפני כ"ה שנה ראה להחזו"א שמוליך כליו לבית הטבילה, צא וחשוב שהיה זה בערך בשנת תרצ"ב, שזה הרבה שנים קודם שנדפס ספר אמונה ובטחון בשנת תשי"ד, וא"כ מה שראה הקה"י במו עיניו מקדמת דנא נחקק היטב בלבו, באשר עשה עליו עיקר הרושם לראשונה.

צריך להבין מה ראה החזו"א בזה דבר שהלב ממאן לקבלו. הדוגמה הקודמת שנותן הוא הניגוד שפעולה קטנה כמו ניעור הבגד חייב חטאת ומי שעומד וחוטב עצים אינו אלא שבות. אבל מה הקושי לקבל שחייבים הכלים טבילה אם מכרם לגוי להפטר מאיסור חמץ כמו שהועילה מכירתם לזה כך הועילה להתחייב טבילה. (מה שבעינינו נראה מוזר הוא כי אין אנו רגילים בזה והטעם כמו שכותב הקה"י כי אין אנו מוכרים את הכלים)

אוצר החכמה כתב:צריך להבין מה ראה החזו"א בזה דבר שהלב ממאן לקבלו. הדוגמה הקודמת שנותן הוא הניגוד שפעולה קטנה כמו ניעור הבגד חייב חטאת ומי שעומד וחוטב עצים אינו אלא שבות. אבל מה הקושי לקבל שחייבים הכלים טבילה אם מכרם לגוי להפטר מאיסור חמץ כמו שהועילה מכירתם לזה כך הועילה להתחייב טבילה. (מה שבעינינו נראה מוזר הוא כי אין אנו רגילים בזה והטעם כמו שכותב הקה"י כי אין אנו מוכרים את הכלים)

הרבה פעמים בספר החזו"א בכלל, ובפרט באמו"ב, יש משפטים או פסקאות שכתב עקב מעשים שהיו לנגד עיניו והיה לו ביקורת נגדם.
כנראה היה מי שלא טבל או התווכח מסברא על הצורך בטבילה זו, והחזו"א הבין שסברתו נגועה בקוצר השגת אמונה במציאות הדינים.

לדעתי, ויתכן שאני טועה, יש כאן ב' נידונים.
א' האם כלים שנמכרו במכירת חמץ צריכים טבילה.
ב' האם צריך או ראוי למכור את גוף הכלים, או שראוי שלא למכור את הכלים עצמם.

באמונה ובטחון כתוב את דין א' שלעיל.

מה שראה הקה"י אצל החזו"א זה גם את דין ב' שלעיל.