פורום אוצר החכמה

דבר שעניין אותי רבות בעבר היה, אם אכן התימנים שמרו על המסורת בצורה ההכי אותנטית מה הוא איפה נוסח התלמוד בבלי שלהם שעבר אצלם במסורת, לאחר בירורים רבים נודע לי כי יש כתבי יד תימניים לכעשר מסכתות וחלקם נבדקו ונחשבים למדויקים, אני למדתי את כל מסכת מגילה מכתב יד תימני כזה והוא אכן היה מדויק מאוד.
מעניין אותי האם יתכן שנמצא באפשהו עוד כמה כתבי יד תימניים לתלמוד: אולי אצל איזה תימני עקשן, או איזה גנב או אספן.
לכאורה חשיבותם של כתבי היד התימנים לתלמוד היא לאין שיעור.

האם מצאת משהו?
איפה ניתן למצוא צילומים מכתבי יד תימניים של התלמוד?

בגדול - אין שום פרופורצי' בין ריבוי כתבי היד התימניים של רמב"ם, סדר תפילות, תאג', הלכות שחיטה,
לבין מיעוט כתבי היד לתלמוד.

ספרים וועלט כתב:האם מצאת משהו?
איפה ניתן למצוא צילומים מכתבי יד תימניים של התלמוד?

צריך לבדוק בספריו של פרופסור יהודה לוי נחום אם הזכיר מזה.

יעויין:
א. תלמוד בבלי מנוקד על פי מסורת יהודי תימן עם כל המפרשים כמבואר בשער השני /ניקד, הגיה והעיר - יוסף ב"ר אהרן הלוי. ירושלים תש"ם.
ב.על התלמוד בתימן :בלווית צלומים מכתבי-יד עתיקים /יוסף טובי. ,תל-אביב :אפיקים,תשל"ג 1973.
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?200032
ג. למוד תורה בתימן :(הווי ומסורת) /מאת שמעון גרידי, ירושלים :קרן תרבות ליהודי תימן,תשמ"ז

כתב יד ניו יורק (קולומביה) X893 T14, T141
מס' אוצר: 5941
202 עמודי נייר.
שני כרכים הכוללים את רוב מסכת פסחים (כרך א) ואת מסכתות מגילה, מועד קטן וזבחים (כרך
ב).
כתב יד תימני משנת 1546 , מן העיר צנעא.
כך כתוב בקולופון: "ספרא חלשא ומסכינא דוד ש"צ בן מעודד רי"ת בן סעדיה נע"ג בן יוסף
תנצב"ה אלשא"ל" ובצד הקולופון: "חדש מרחשון שנת אתתנ"ח לשטרות במדינת צנעא כן"
לגבי מסורת הנוסח של כתב היד חלוקות הדעות. רוזנטל, פסחים וסגל, מגילה קבעו שמסורת
הנוסח של כתב היד היא מדויקת ומוסרת ענף נוסח מהימן ומקורי, על אף השינויים הרבים שיש
במסורת זו. לעומת זאת ולד, אלו עוברין, ועמית, פסחים, בעקבות פרידמן סבורים שמסורת
הנוסח היא תניינית ומוסרת נוסח מעורב בעל תוספות רבות.
החלק הראשון של כרך א הוא חיבור על מסכת ביצה.

מקור: https://www.academia.edu/34452280

באתר "אוצר כתבי יד תלמודיים" מופיעים צילומים טובים של כתבי יד תימניים (אולי לא כולם) ואפשר לפתוח אותם לפי דף.
היום טוענים שהיו שתי מסורות נפרדות לכל מסכת כבר בגניזת קהיר, ובדרך כלל מסורת אחת הגיעה לאשכנז ואיטליה ואחת לספרד ותימן. כך שלא בהכרח שהם שומרים על הנוסח המקורי, אבל חלק מהראשונים השתמשו בנוסח הזה. אבל מעלתם שהיו פחות הגהות מסברא.
וגם בתימן היו טעויות סופר.

מצ"ב חומר חדש על עולם הישיבות בתימן

פורסם לפני כחודש וחצי ב'תור הזהב'.

הרע במיעוטו כתב:בגדול - אין שום פרופורצי' בין ריבוי כתבי היד התימניים של רמב"ם, סדר תפילות, תאג', הלכות שחיטה,
לבין מיעוט כתבי היד לתלמוד.

ההסבר לזה פשוט ביותר לענ"ד.

ארחיב בלא נדר רק אם מישהו יתן סקירה מדוייקת על מצב כתבי היד הנ"ל ביחס לעידן כתבי היד וביחס לעידן הדפוס.

יש פה כמה הכללות לא מדויקות.
אכן כמה כי"י תימניים נחשבים טובים יחסית (למרות שרובם די מאוחרים). הזכירו כאן כבר את המחקרים על כ"י קולומביה, ויש לציין גם את כ"י יד הרב הרצוג לסנהדרין שנחקר ע"י מרדכי סבתו (נדמה לי שהוא מחשיבו כטוב ביותר למסכת זו). ויש גם מחקר של רבין שושטרי על כי"י תימניים לסוכה.
אולם, מתוכם, כמדומני שרק כ"י קולומביה וכ"י נוסף לפסחים מציגים מסירה שונה של הבבלי, וכמו שכינה אותה א"ש רוזנטל "לישנא אחרינא". על זה התווכח ש"י פרידמן וטען שאין זו מסירה מקורית אחרת, אלא מסירה שונה של מסרנים פחות שמרנים. כמדומני ששניהם מסכימים שהלישנא אחרינא לפסחים עמדה בפני ר"ח בפירושו, ואף הגיעה לספרד (ויתכן שגם עמדה בפני ר' ישמעאל בן חכמון). כמדומני ששאר כה"י התימניים אינם שונים מהותית ממסורת הנוסח שלנו במידה רבה שכזו (איני מתכוון לחילופי כתיב וכדומה).
מאידך גיסא, לפעמים ניתן למצוא בין קטעי הגניזה קטעים שנראים כשייכים למסורת נוסח אחרת של הבבלי שאבדה מאתנו. וכדוגמת מאמרו של עדיאל שרמר על מועד קטן, ומאמר חדש של אלה טוביה על שבת שהתפרסם בתרביץ. בדרך כלל קטעי גניזה אלו הינם מזרחיים ולא תימניים.