פורום אוצר החכמה

שתי תמיהות מימי החנוכה שעברו.
האחת, מהו פשר הנוסח הנאמר ב'לשם ייחוד' מהרה"ק בעל 'בני יששכר' 'לכוון את הכוונות שכוונו הכהנים משרתי השם בעת שהערו למוות נפשם על כבוד שמך וכו'...' גם אין לו פשר לכאורה וגם שזו אינה כוונת המצוה - לכאורה.
השנית, 'בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול', מי היה כה"ג, מתתיהו או אביו? - אך מכיון שמצאתי תשובה הדנה בזה בספר 'אבני חפץ' להגאון העילוי מריישא, אניח לתמיהה זו ואציג אחרת.
'ועזב הנער את אביו ומת\וקרהו אסון, הביא החיד"א בדבש לפי ובמדבר קדימות בשם רבינו אפרים, שמשמעות בנימין זאב יטרף הינה כפשוטו שהיה נהפך לזאב וטורף אנשים, ולהכי לא רצה יעקב לשלחו מעמו כי אצלו היה לו רופא, ובהיותו הרחק יפגע באנשים ויהרגוהו בשל כך, לזאת לא רצה לשלחו. - הנמצא לזה עוד מקור? כי המה דברים תמוהים מאוד להולמם בפשט המקרא וכדומה.
לשון החיד"א [חלק ממנה]:

זאב אחד יש שקורין לופגאר"ו והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתפיו, כך בנימין בין כתפיו שכן,.. וכמו שנהפך האדם לזאב אפילו שהוא משתנה לאדם בכל שעה יש לו זנב, כך היתה רצועה יוצאת מחלקו של בנימין ונכנסת לתוך חלקו של יהודה ועליה היה בנין בית המקדש"

בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער כתב:'ועזב הנער את אביו ומת\וקרהו אסון, הביא החיד"א בדבש לפי ובמדבר קדימות בשם רבינו אפרים, שמשמעות בנימין זאב יטרף הינה כפשוטו שהיה נהפך לזאב וטורף אנשים, ולהכי לא רצה יעקב לשלחו מעמו כי אצלו היה לו רופא, ובהיותו הרחק יפגע באנשים ויהרגוהו בשל כך, לזאת לא רצה לשלחו. - הנמצא לזה עוד מקור? כי המה דברים תמוהים מאוד להולמם בפשט המקרא וכדומה.
לשון החיד"א [חלק ממנה]:

זאב אחד יש שקורין לופגאר"ו והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתפיו, כך בנימין בין כתפיו שכן,.. וכמו שנהפך האדם לזאב אפילו שהוא משתנה לאדם בכל שעה יש לו זנב, כך היתה רצועה יוצאת מחלקו של בנימין ונכנסת לתוך חלקו של יהודה ועליה היה בנין בית המקדש"

בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

במחילה, אבל אסור להוציא לעז על הנפטרים.

אתה טופל על החיד"א דברים שלא כדת. לפי מה שמצוטט הן במדבר קדמות הן בדבש לפי, הוא אומר דבריו על דרך הדרש. וח"ו לומר שפירש כך כפשוטו. ולדבריך אין שום קשר עם מה שכתוב שם. ובפרט מה שכתבת שהוא פי' כך שלכן יעקב לא רצה לשלחו, אינו בדברי החיד"א.
ואינך אלא מוציא לע"ז על הקדמונים.

לזכרוני, עניינו של בנימין שנהפך לזאב כבר נידון בפורום,
ועכ"פ מקורו של החיד"א בפירוש רבינו אפרים עה"ת, פרשת ויחי.
ועניינו של אדם-זאב ידוע מאמונות הגויים.

בואו נאמר שאני אשם בהתקפה הכוללת הזו... אבל למען האמת, את החלק עם הרופא באמת לא ראיתי בדברי החיד"א, וגם את דברי החיד"א ראיתי קודם כל בספר אחר ורק לאחר מכן פניתי לעיין בדברי החיד"א עצמם כך שנשתרבב לו החלק על הרופא, אולם המקור לכל מה שכתבתי הינו רבינו אפרים, והוא מצוטט באריכות בספר 'פלאות התורה' על בראשית בפרשיות ויגש ויחי, עיינו ותמצאו בעצמכם שכך כתוב שם בשמו, שהיה הופך לזאב והורג אנשים וכו' ואצל יעקב היה לו רופא, ולכן לא רצה לשלחו מעמו, וכו' וכו' עיינו ותמצאו כי לא מליבי בדיתי או ח"ו טפלתי שקרים או הוצאתי לעז על הנפטרים, וכבר היה לכם לדעת מורי ורבותי כי במילתא דעבידי לגלויי לא משקרי אינשי, ואשר על כן קיימו נא במטו מינייכו את האמור בברכות על מי שחושדים בו ואין בו...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
אגב, שום התייחסות לתמיהה בדברי ה'לשם ייחוד'?...
הנ"ל

ב"ה
בענין ה"לשם יחוד" בימי החנוכה התעוררתי גם בזה, וחשבתי שמכאן סייעתא לחידושו של מרן הגרשז"א [מנחת שלמה, ובהליכות שלמה] שעיקר ההודאה של נס חנוכה הוא על ניסי המלחמה ולא על נס מציאת פך השמן, ולכן בשעת הדלקת נרות חנוכה צריך לעורר לבו בשבח והודאה להשי"ת על הניסים שהיו לחשמונאים במלחמה. דוק ותשכח. [אגב גם בנוסח הנרות הללו לא מוזכר נס פך השמן ולהנ"ל א"ש].

א גאליציאנער כתב:בואו נאמר שאני אשם בהתקפה הכוללת הזו... אבל למען האמת, את החלק עם הרופא באמת לא ראיתי בדברי החיד"א, וגם את דברי החיד"א ראיתי קודם כל בספר אחר ורק לאחר מכן פניתי לעיין בדברי החיד"א עצמם כך שנשתרבב לו החלק על הרופא, אולם המקור לכל מה שכתבתי הינו רבינו אפרים, והוא מצוטט באריכות בספר 'פלאות התורה' על בראשית בפרשיות ויגש ויחי, עיינו ותמצאו בעצמכם שכך כתוב שם בשמו, שהיה הופך לזאב והורג אנשים וכו' ואצל יעקב היה לו רופא, ולכן לא רצה לשלחו מעמו, וכו' וכו' עיינו ותמצאו כי לא מליבי בדיתי או ח"ו טפלתי שקרים או הוצאתי לעז על הנפטרים, וכבר היה לכם לדעת מורי ורבותי כי במילתא דעבידי לגלויי לא משקרי אינשי, ואשר על כן קיימו נא במטו מינייכו את האמור בברכות על מי שחושדים בו ואין בו...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

לא הועלת ולא כלום, בזה שהבאת את הדברים מרבינו אפרים עצמו. כי גם הוא ודאי לא התכוין לפרש את הדברים כפשוטם.
וכי תעלה על דעתך שליעקב אבינו היה בן חולה נפש ופגום? וכי זו היא מטתו השלימה של יעקב? ועוד מדוע במקום לברך אותו שירפא מזה, עוד הלך וחיזק את המחלה הזאת בברכתו. כל מי שיש קורטוב של דעת בכלי המכונה מח, לא יסבול דברים מעיו אלו.
פשוט וברור שכל דבריו בדרך משל נאמרו, כפי שהבינם החיד"א. ואם תעיין קצת יותר בדרך ארץ בדברי רבינו אפרים, תווכח בזה בעצמך.

אותיות מחכימות

ביחד עם פירוש רבינו אפרים הועתק ונדפס חיבור מבימ"ד של הרוקח המכונה 'כתיבה אשכנזית', מצ"ב דבריו בפר' ויחי. לכאו' זהו הפירוש המקורי יותר, והדברים שבפי' ר"א בפר' ויגש שהובאו דלעיל הם עיבוד (ואולי שיבוש) מאוחר יותר.

לגבי מתתיהו או יוחנן מדובר בכמה מקומות, אעלה כאן מה שכתבתי במקום אחר בענין זה.

הוד_והדר כתב:לגבי מתתיהו או יוחנן מדובר בכמה מקומות, אעלה כאן מה שכתבתי במקום אחר בענין זה.

על הנסים.JPG

ועיין שו"ת אבני חפץ סי' מח להג"ר אהרן לווין מריישא שסלסל כהנה וכהנה בזה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

לבנון כתב:

א גאליציאנער כתב:בואו נאמר שאני אשם בהתקפה הכוללת הזו... אבל למען האמת, את החלק עם הרופא באמת לא ראיתי בדברי החיד"א, וגם את דברי החיד"א ראיתי קודם כל בספר אחר ורק לאחר מכן פניתי לעיין בדברי החיד"א עצמם כך שנשתרבב לו החלק על הרופא, אולם המקור לכל מה שכתבתי הינו רבינו אפרים, והוא מצוטט באריכות בספר 'פלאות התורה' על בראשית בפרשיות ויגש ויחי, עיינו ותמצאו בעצמכם שכך כתוב שם בשמו, שהיה הופך לזאב והורג אנשים וכו' ואצל יעקב היה לו רופא, ולכן לא רצה לשלחו מעמו, וכו' וכו' עיינו ותמצאו כי לא מליבי בדיתי או ח"ו טפלתי שקרים או הוצאתי לעז על הנפטרים, וכבר היה לכם לדעת מורי ורבותי כי במילתא דעבידי לגלויי לא משקרי אינשי, ואשר על כן קיימו נא במטו מינייכו את האמור בברכות על מי שחושדים בו ואין בו...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

לא הועלת ולא כלום, בזה שהבאת את הדברים מרבינו אפרים עצמו. כי גם הוא ודאי לא התכוין לפרש את הדברים כפשוטם.
וכי תעלה על דעתך שליעקב אבינו היה בן חולה נפש ופגום? וכי זו היא מטתו השלימה של יעקב? ועוד מדוע במקום לברך אותו שירפא מזה, עוד הלך וחיזק את המחלה הזאת בברכתו. כל מי שיש קורטוב של דעת בכלי המכונה מח, לא יסבול דברים מעיו אלו.
פשוט וברור שכל דבריו בדרך משל נאמרו, כפי שהבינם החיד"א. ואם תעיין קצת יותר בדרך ארץ בדברי רבינו אפרים, תווכח בזה בעצמך.

ימחל נא מר, ואת חרצובות לשונו ישחרר במקום אחר, אם אינך מבין את המילים כפשוטן, חזור למלמדי הדרדקי שישכילוך כיצד מפרשים פשוטו של מקרא, וכי אדם ההופך לזאב הינו חולה נפש ופגום? וכי במיטתו השלימה של יעקב התגאה בכך שבנו אינו הופך לזאב?-הלוא מדובר בכך שהינם ללא חטא, ומה שייכות זה לכאן וההיפך הוא הנכון, ובמובאה שיש כאן באחת התגובות נדרש ב'כתיבה אשכנזית' ש'זאב יטרף' היינו שלא חטא, והברכה לבנימין היא חיזוק למחלה? ואם יש לך הצעה לפרש את הדברים בצורה אחרת שלא כפשוטם, אדרבה, אולם מנימת הדיבור ה'חריפה' שלך שבשלה הינך חושב כי תבטל את דבריי, ועל אחת כמה וכמה אלפי פעמים את דברי הראשונים, - ברור כי חוץ מלתמוה ולסבך את עצמך אין ביכולתך לעשות כלום.
עיין אתה קודם כל בדרך ארץ בדבריהם של אחרים [כי הרי מטרת חברי הפורום אינה לקנטר האחד את חבירו אלא להרבות דעת ומתוך כבוד הדדי, לא כן?], כי לא התכוונתי מעולם לפרש את מה שעלה על דעתך - רחמנא לישזבן ממנה - אלא נתקלתי במשהו מעניין וביקשתי מחכמי המקום עזרה בהבנה ומקורות, ואתה, לו היית נמנה על אלה שיש להם קורטוב דעת בכלי המכונה מח, היית מבין מעצמך שלא די שאינך מוסיף כלום להבנה כי אם מתמיה, אלא עוד תמהת על מי שביקש עזרה? אין לי דין ודברים אתך ועם דומיך, הייה ברכה והיפרד נא מעלי.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

החיד"א בס' מדבר קדמות מע' ב אות כ"ב.

בספר השם (עמוד צג):

צל"ם בא"ל ב"ם זא"ב, נגזר צלם אדם שנתהפך לצלם זאב, וזאב לאדם שקורין וויר וולא"ף בלשון אשכנז.

ועדיין לא הבנתי מה הפשט בזה?!

מדוע דוקא לזאב?

אודה לכל מראי מקומות בענין זה.

דרופתקי דאורייתא כתב:החיד"א בס' מדבר קדמות מע' ב אות כ"ב.

בספר השם (עמוד צג):

צל"ם בא"ל ב"ם זא"ב, נגזר צלם אדם שנתהפך לצלם זאב, וזאב לאדם שקורין וויר וולא"ף בלשון אשכנז.

ועדיין לא הבנתי מה הפשט בזה?!

מדוע דוקא לזאב?

אודה לכל מראי מקומות בענין זה.

רבינו אפרים על התורה בשלשה מקומות בחומש בראשית
הלעז שהזכרת לא נכתב שם כך אלא 'לוף גארו' אם אינני טועה.

בנוסח התפילה קודם הדלקת נרות חנוכה לר' משה מזאלשין בעל המשפט צדק המודפס בסדר ההדלקה של עוז והדר וכד', מובא הנוסח "ויהיו זרעי וזרע זרעי (וזכני להוליד בנים זכרים) תלמידי חכמים וחסידים", וכמובן שהוספה זו אין מקומה שם,

ובמשפט צדק גופיה בהקדמה על פי' תהילים ששם מובא התפילה, מובא נוסח מתוקן יותר:
"ויהיו זרע וזרע זרעי תלמידי חכמים וזכני להוליד בנים זכרים תלמידי חכמים וחסידים" כו',
מה הביאור בכפילות, ה'תלמידי חכמים' הראשון מופנה אף על נשים וכד'?, או שמא טעות הוא.
[הנוסח המובן צריך להיות "וזכני להוליד בנים זכרים ויהיו זרעי וזרע זרעי ת"ח כו'].