פורום אוצר החכמה

האם העשירות שהגיע בזכותה שייכת לה למ"ד שמציאה מגיע לאשה?!

קשה מאוד להאמין שמה שכתב "ברוב מקומות" הכוונה כפשוטו, מן הסתם הכוונה מקומות רבים.
על עצם הנושא זכורים לי כרגע שני מקורות:
א' באומגרטן, אמהות וילדים: חיי משפחה באשכנז בימי הביניים, ירושלים תשס"ה, עמ' 120-112; י' חובב, עלמות אהבוך: חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה, ירושלים תשס"ט, עמ' 184-176.

באיטליה רווח המנהג עד תקופה מאוחרת יחסית.

מדוע מהר"ם מכנה את המנהג "כשר" אם הוא לא נראה לו?

קרא כך: "אינו נראה לי כלל מנהג כשר [מה] שנוהגין ברוב מקומות שהאשה" וכו'. ('שנוהגין' יכול להתפרש כמו 'מה שנוהגין' או 'זה שנוהגין'.)

צודק. תודה

חד ברנש כתב:באיטליה רווח המנהג עד תקופה מאוחרת יחסית.

מקור[ות]?

בפנקס המוהל המתואר כאן -


פנקס הנימולים של רבי אברהם יחזקאל ראוינה ב"ר שמואל חי מוירונה ועוד פנקסים במאה הי"ט באיטליה על רקע זמנם ומקומם.

מורשתנו; כתב-עת תורני-פדגוגי יא (תשנז) 147-159

מוזכרת תדיר לצד הסנדק גם ה'סנדקת', אמנם דומה שהכוונה לאישה המביאה את התינוק למקום הברית.