פורום אוצר החכמה

אני לומד בסנהדרין (פח) דיני בל תוסיף וזקן ממרא, ראיתי ר"ן שאני לא מבין.

וז"ל

ואע״ג דאמריגן במנחות (דף מא ע״ב) כאן
בטלית בת ארבע׳ חוטין כאן בטלית בח שמנה
חוטין היינו דהתם איכא דדריש ארבעה ואיכא
מאן דדריש שמנה מיהו לכ׳יע מי שמוסיף יותר
מדרשת הכתוב איכא משום בל תוסיף לדידן
דקי״ל דקשר עליון דאורייתא ולדידן דקי״ל
נמי דחוטי ציצית ארבעה וכשהן תלויין בכנף
הם ח׳ אם הוסיף עליהן פסלן ואיכא משום בל
תוסיף. וכן כתב הרשב״א בתשובות. ומכאן
הויא תיובתא לרש״י ז"ל ולהרמב״ם ז"ל דפסקו
התם במנחות בהקומץ רבה דברבוי החוטים לא
מפסיד הציצית ואפשר לי׳ לתרץ לדבריה׳ דלעולם
ברבוי החוטין לא מיפסל הציצת הן ח׳ או
עשרה ובלב׳ שיהיו מהמין הראוי להיות הן
מצמר או מפשתים אבל אם היו החוטין במנינם
הראוי מצמד או מפשתי׳ והוסיף עמה׳ חוטי
קנבוס או מין אחר בכה״ג מיפסל ובכה״ג מיירי
הכא דאיכא משום בל תוסיף«
עכ"ל

אני לא מבין א. בהקומץ אין שום סוגיא על נושא זה אלא בהתכלת (פ"ד) ואכן במוסד הרב קוק ציינו למנחות דף מ שהוא לא בהקומץ אלא בהתכלת,
מלבד זאת איני מבין על איזה רמב"ם הוא מדבר אני לא מכיר פירוש של הרמב"ם על מנחות מלבד פירוש המשניות שלא מדבר כלל על נושא זה.
ולגוף הסוגיא דעת הרמב"ם בספר שאין להוסיף על החוטין, וכדעת הרשב"א ולא כדעת העיטור והר"י וכן הביא את דעתו בבית יוסף,ולדברי הר"ן אנו מוצאים סתירה ברמב"ם.

הגיוני מאוד שההפניה לקומץ רבה תקפה רק לגבי רש"י, ואילו לגבי הרמב"ם הכוונה שהוא פסק במשנה תורה עפ"י הסוגייה שם.

עדיאל ברויאר כתב:הגיוני מאוד שההפניה לקומץ רבה תקפה רק לגבי רש"י, ואילו לגבי הרמב"ם הכוונה שהוא פסק במשנה תורה עפ"י הסוגייה שם.

ככה ההגיון אומר, אבל במשנה תורה הרמב"ם פוסק במפורש הפוך וכותב שאם התכוון להוסיף על החוטים, פסול.
וז"ל הלכות ציצית פ"א הל' ט"ו
הטיל ציצית על הציצית אם נתכוון לבטל את הראשונות מתיר הראשונה או חותכה וכשרה ואם נתכוון להוסיף אף על פי שחתך אחת משתיהן הרי זו פסולה שהרי כשהוסיף פסל את הכל וכשהתיר או חתך התוספת נמצא השאר נעשה מן העשוי שעשייתו הראשונה פסולה היתה.
עכ"ל הרמב"ם, בעוד שהר"ן מצטט הפוך (שהרמב"ם במנחות מכשיר).

בר"ן מוסד הרב קוק בציון על ההפניה לרמב"ם, הם רק כותבים "שם" מה שנראה המשך לציון שלפני כן ששולח לרש"י במנחות מ' .
שמעתי פעם שהרמב"ם מזכיר שכתב ביאור על כמה מסכתות וכמדומני שהם נאבדו, אם משהוא יודע משהו אם יוכל להחכימני,תודה רבה.

חיפשתי עכשיו, ראיתי שהרמב"ם כותב לקראת סוף ההקדמה לפירוש המשנה, שחיבר ביאור לתלמוד
"וחיברתי פרוש בתלתא סדרים: מועד ונשים ונזיקין, לבד מארבע מסכתות. אני חושב עתה בהן לחבר אותן ועוד לא מצאתי פנאי לדבר בהן. וחיברתי כמו כן פירוש חולין לרוב הצורך אליו. וזה הוא עסקנו אשר היינו עוסקים עם רוב הדרישה לכל מה שדרשנו."
הרוב נאבד, הפירוש על ראש השנה עדיין קיים.
אבל זה עדיין לא עוזר למה ששאלתי כי הוא לא כותב שחיבר על מנחות, אלא אם נאמר שאח"כ חיבר גם על מסכתות נוספות (כפי שמזכיר שזו תוכניתו).

מהרמב"ם בהט"ו אין סתירה לר"ן, כי שם מדבר הרמב"ם על מי שהטיל שני ענפים בכנף, ולא על מי שהוסיף חוטים באותו ענף.
וכונת הר"ן כנראה לרמב"ם בה"א שם שאין לחוטים מנין מן התורה (ולא ס"ל שר"ל רק שלא נתפרשו להדיא).
ובציון לרש"י כיון למנחות מא ע"ב ד"ה בטלית.

כתבתי לפו"ר.

נקדש את שמך בעולם כתב:חיפשתי עכשיו, ראיתי שהרמב"ם כותב לקראת סוף ההקדמה לפירוש המשנה, שחיבר ביאור לתלמוד
"וחיברתי פרוש בתלתא סדרים: מועד ונשים ונזיקין, לבד מארבע מסכתות. אני חושב עתה בהן לחבר אותן ועוד לא מצאתי פנאי לדבר בהן. וחיברתי כמו כן פירוש חולין לרוב הצורך אליו. וזה הוא עסקנו אשר היינו עוסקים עם רוב הדרישה לכל מה שדרשנו."
הרוב נאבד, הפירוש על ראש השנה עדיין קיים.
אבל זה עדיין לא עוזר למה ששאלתי כי הוא לא כותב שחיבר על מנחות, אלא אם נאמר שאח"כ חיבר גם על מסכתות נוספות (כפי שמזכיר שזו תוכניתו).

גם אם חיבר על מנחות יש להניח שהפירוש לא הגיע לידיו של הר"ן (או המיוחס לר"ן) על סנהדרין.
לא בדקתי אחר הרב משנ"נ, אך אציין שכמדומני שהרב קאפח טוען שהרמב"ם שינה את דעתו בנושא הזה, כמדומני הוא מעיר על כך בהערות לפיה"מ לרמב"ם לסוכה.

פשטות הכוונה לדברי הר"מ שכ' פ"א ה"א "אין לחוטי הענף מנין מן התורה", וממילא מותר להוסיף על מספר ח' חוטין בכנף א', ואינו ענין לדבריו בענין הוסיף גדיל אחרת לכנף שיש בו ציצית.