מכת בכורות או מכת בצורת - סתירה במסורות על האוטוגרף של רש"י?

[אבקברד]

ברש"י פרק ט פסוק יד כתב רש"י:
את כל מגפתי - למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות:

ותמהו הראשונים והאחרונים, שהרי פסוק זה נאמר לפני מכת הברד.

ובין התירוצים [סיכום השיטות במילואים לתורה שלמה] יש שהגיהו [או: מסרו, ראה להלן] נוסחים אחרים: ברד, בצורת, בכורות [בשורוק], והמשותף לכולם שמדובר על מכת ברד, דהיינו שבגלל מכת הברד היה בצורת, או שמכת הברד היתה רק על התבואה שבכרה.

ואמנם בכתבי היד יש לכאן ולכאן אלא ששניים מהראשונים [מובאים בתו"ש שם] מוסרים לכאורה על נוסח של האוטוגרף.
האחד, ספר פענח רזא לרבי יצחק ב"ר יהודה הלוי, שכתב:
את כל מגפותי, פירש"י למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה וכו' אמר מהר"ר אברהם שראה בפירש"י בכת"י שכתב מכה מיתת הבכורות, ולא כפי' מהר"ר משה שרוצה לפרש ענין ביכור כמו בכיר ולקיש.


השני, ספר אמרי נועם לרבי יעקב דיליישקאש, שכותב:
אבל מר' אברהם שמעתי שראה בפירוש שרש"י ז"ל בעצמו כתב מכאן שמכת בצורת שקולה וכן נראה

אם כן:
לפי רבי אברהם מהפענח רזא באוטו' כתוב מכת מיתת הבכורות,
ואילו לפי רבי אברהם שבאמרי נועם באוטו' כתוב מכת בצורת.

והנה, מלשונו של האמרי נועם משמע במפורש שהכוונה לאוטוגרף,
לעומת זאת את הפענח רזא אפשר אולי לפרש שמדובר בכת"י אחר?

ועוד: מי הם
רבי משה שבפענח רזא,
רבי אברהם שפענח רזא
ורבי אברהם שבאמרי נעם?

[לייטנר]

עיין בנספח לספרו של הרב סמט על פרשות השבוע, מאמרו של ר' אריאל שוה.

[אבקברד]

תודה רבה

[אבקברד]

עיינתי שם.
הוא לא עוסק בעדויות על האוטוגרף.
אמנם בתחילת המאמר מצויין שזה קיצור ממאמר מקיף יותר.
אולי יש למישהו אפשרות לבקש ממנו להעלות כאן את המאמר השלם?

[מיני ומינך]

ברש"י פרק ט פסוק יד כתב רש"י:
את כל מגפתי - למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות:
ותמהו הראשונים והאחרונים, שהרי פסוק זה נאמר לפני מכת הברד.
ובין התירוצים [סיכום השיטות במילואים לתורה שלמה] יש שהגיהו [או: מסרו, ראה להלן] נוסחים אחרים: ברד, בצורת, בכורות [בשורוק], והמשותף לכולם שמדובר על מכת ברד, דהיינו שבגלל מכת הברד היה בצורת, או שמכת הברד היתה רק על התבואה שבכרה.

עי' באו' א

[כרמל בצקלונו]

בספר עיונים ברש"י מר' שמואל יהושע גולד מובא שצ"ל מכת בכורות!

[לוצאטי]

ההסבר פשוט. אותיות כ'ו' כשהן מחוברות ובזוית מסויימת יכולות להיראות כאות צ', וכן להיפך.

[עדיאל ברויאר]

במילים אחרות, צריך לחפש אחר עדי הנוסח של החיבורים הנ"ל ולראות האם השיבוש הוא במסירה של החיבורים הללו.

[עיניו כיונים]

רבים עסקו בנושא האשכול. במאמר זה הובאו גירסאות כתבי יד של פירוש רש"י. כאן מאמר תגובה על הקודם.
נחמה ליבוביץ' כתבה על הנושא בגליון זה.
וכאן אשכול קצר בפורום סו"ס.

בתוך המאמר הראשון שקישרתי נכתב כך:

ד. כתבי היד של רש"י

להלן נתונים העולים מבדיקת כתבי היד החשובים של פירוש רש"י לתורה. בכתבי היד וינה 24 ופריס 48 ו-49 נאמר "בכוֹרוֹת". נראה שכך גורס אף כתב יד פרמה 181, והדגש שנראה שם באות כ"ף של "בכורות", אינו אלא פליטת קולמוס מעטו של הסופר. לכן תדע שכך הוא, שהרי הוי"ו מנוקדת בחולם ולא בשורוק, ואין לקרוא כאן "בכּוּרות", כאחת ההצעות דלעיל. בכת"י פריס 155 הגרסה היא "בכירות", וניכרת כאן השפעת אחת הפרשנויות הקדומות לתהייתנו. נציין שיש כמה כתבי יד שנתוניהם יוצאים מן הכלל, כמו כת"י וינה 23 הגורס: "מכאן למדנו בעירות (!) שקולה כנגד כל המכות". השיבוש בתיבה זו ובמשפט כולו ניכר לעין, ונראה שהוא תוצאה של אחד מגלגולי ההצעה "בכירות". חריג ברשימה זו הוא כת"י בודליאנה 186, שנוסחתו – "למדנו מכאן שמכת... שקולה" – מורה שמילת המפתח חסרה, וניכרים היטב סימני גירוד ומחיקה. עוד מבט בקטע החסר מגלה שהרווח בין המילים מאפשר לשבץ רק מילה של שלוש אותיות, כנראה "ברד". יש להניח שהסופר או מגיהּ פלוני מחק תיבת "ברד" בשל העדויות האחרות הגורסות "בכורות". עוד יש להעיר על הנוסח בכת"י לייפציג 1 מן המאה ה-13, שהחכם שכתב אותו השתמש, כנראה, בעותק כתב ידו של רש"י, שעליו נכתבו הגהות תלמידו ר' שמעיה. במקור זה ניכרים סימני "מאבק" בין "בכורות" ל"בצורת", כשהצד"י נכתבה על הכ"ף, ואף שם מצויים סימני מחיקה

ובמהדורת רש"י מכ"י לייפציג שבאתר על התורה, הוער כך:

כ"י לייפציג 1, ויימר 651, האמרי נועם בשם ר' אברהם שראה בפירוש שכתב רש"י בעצמו, וכ"י אוקספורד 225 בשם יש כותבים, כולם גורסים: "בצורת". בכ"י מינכן 5, חזקוני, ומנחת יהודה כתוב: "בַכֻּורות". לפי שתי גרסות אלה, הכוונה למכת ברד. מאידך, בכ"י פירנצה III.3, פריס 155 כתוב: "בכורות" בלי ניקוד, וכן בכ"י המבורג 52 וברי"ד מובא: בכורות, ושיש מגיהים לבצורת. גם מרש"י שמות י"ב:כ"ז "מבכר פרעה" משמע שמדובר כאן במכת בכורות, ולא במכת ברד

[אבקברד]

תודה רבה לכל המגיבים על ההשקעה הגדולה