פורום אוצר החכמה

אבקברד כתב:ברש"י פרק ט פסוק יד כתב רש"י:
את כל מגפתי - למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות:
ותמהו הראשונים והאחרונים, שהרי פסוק זה נאמר לפני מכת הברד.
ובין התירוצים [סיכום השיטות במילואים לתורה שלמה] יש שהגיהו [או: מסרו, ראה להלן] נוסחים אחרים: ברד, בצורת, בכורות [בשורוק], והמשותף לכולם שמדובר על מכת ברד, דהיינו שבגלל מכת הברד היה בצורת, או שמכת הברד היתה רק על התבואה שבכרה.

ד. כתבי היד של רש"י

להלן נתונים העולים מבדיקת כתבי היד החשובים של פירוש רש"י לתורה. בכתבי היד וינה 24 ופריס 48 ו-49 נאמר "בכוֹרוֹת". נראה שכך גורס אף כתב יד פרמה 181, והדגש שנראה שם באות כ"ף של "בכורות", אינו אלא פליטת קולמוס מעטו של הסופר. לכן תדע שכך הוא, שהרי הוי"ו מנוקדת בחולם ולא בשורוק, ואין לקרוא כאן "בכּוּרות", כאחת ההצעות דלעיל. בכת"י פריס 155 הגרסה היא "בכירות", וניכרת כאן השפעת אחת הפרשנויות הקדומות לתהייתנו. נציין שיש כמה כתבי יד שנתוניהם יוצאים מן הכלל, כמו כת"י וינה 23 הגורס: "מכאן למדנו בעירות (!) שקולה כנגד כל המכות". השיבוש בתיבה זו ובמשפט כולו ניכר לעין, ונראה שהוא תוצאה של אחד מגלגולי ההצעה "בכירות". חריג ברשימה זו הוא כת"י בודליאנה 186, שנוסחתו – "למדנו מכאן שמכת... שקולה" – מורה שמילת המפתח חסרה, וניכרים היטב סימני גירוד ומחיקה. עוד מבט בקטע החסר מגלה שהרווח בין המילים מאפשר לשבץ רק מילה של שלוש אותיות, כנראה "ברד". יש להניח שהסופר או מגיהּ פלוני מחק תיבת "ברד" בשל העדויות האחרות הגורסות "בכורות". עוד יש להעיר על הנוסח בכת"י לייפציג 1 מן המאה ה-13, שהחכם שכתב אותו השתמש, כנראה, בעותק כתב ידו של רש"י, שעליו נכתבו הגהות תלמידו ר' שמעיה. במקור זה ניכרים סימני "מאבק" בין "בכורות" ל"בצורת", כשהצד"י נכתבה על הכ"ף, ואף שם מצויים סימני מחיקה

כ"י לייפציג 1, ויימר 651, האמרי נועם בשם ר' אברהם שראה בפירוש שכתב רש"י בעצמו, וכ"י אוקספורד 225 בשם יש כותבים, כולם גורסים: "בצורת". בכ"י מינכן 5, חזקוני, ומנחת יהודה כתוב: "בַכֻּורות". לפי שתי גרסות אלה, הכוונה למכת ברד. מאידך, בכ"י פירנצה III.3, פריס 155 כתוב: "בכורות" בלי ניקוד, וכן בכ"י המבורג 52 וברי"ד מובא: בכורות, ושיש מגיהים לבצורת. גם מרש"י שמות י"ב:כ"ז "מבכר פרעה" משמע שמדובר כאן במכת בכורות, ולא במכת ברד