פורום אוצר החכמה

חבר שואל: מהו החרם הראשון - כלומר הקדום ביותר - שגזרו רבני ארץ ישראל, מאז התחדשות היישוב היהודי בארץ במאות השנים האחרונות? האם היה זה החרם הירושלמי נגד בתי הספר החילוניים? תודה לעונים.

בכותרת שאלת על ירושלים, ובתוכן על ארץ ישראל.

חרם קדום יותר בא"י הוא החרם של רבני צפת בראשות הבית יוסף שלא לעשר פירות עכו"ם.

"אח"כ נתפשטו הדברים עד שהוצרכו חכמי העיר לתקן ונתקבצו כולם וגזרו גזירת נח"ש שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מן העכו"ם אלא כמו שנהגו עד עתה ע"פ רבינו" כסף משנה פ"א מהל' תרומות הי"א.

להעיר: מדובר בגדל בקרקע עכו"ם ומירחו עכו"ם ונגמרה מלאכתו ביד עכו"ם.
אבל אם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שנגמרה מלאכתן וגמרן ישראל חייבין במעשר.

החרם נגד בתי הספר הוא החרם האשכנזי הראשון.
הספרדים גזרו קודם לכן חרמות נוספים, כמו החרם לא לדור בירושלים לבחור מעל גיל עשרים. ראה בשו"ת יביע אומר ח"ז יו"ד סי' י"ד.

הגזירה שלא לנגן בכלי שיר בחתונות בירושלים לא היתה בחרם?

מאיר סובל כתב:הגזירה שלא לנגן בכלי שיר בחתונות בירושלים לא היתה בחרם?

הגזירה היתה אחר כך, החרם הראשון על לימוד שפות זרות היתה בשנת תרט"ז, האמרי בינה עלה לארץ בשנת תרי"ט.

יתכן שהחרם הראשון של העדה האשכנזית היה נגד בית החולים של המיסיון, מערכה שלוותה כל ימיה במקביל לבתי הספר ולימוד שפות זרות.

בינתיים ראיתי שהספרדים גזרו חרם כבר בתקפ"א, כך מצאתי בספריו של מורגנשטרן (ולא בשום מקור אחר! אומר דרשני, ואולי לא היה זה "חרם" במובנו המקורי). לגבי ההצעה שעלתה כאן שהחרם הראשון הוא מול המיסיון, אכן זה היה בשנת תר"ה, ולכא' זה החרם האשכנזי הראשון בתולדות היישוב האשכנזי מיסודם של תלמידי הגר"א.

יעויין בספר התקנות. בחלקם גזרו גם חרם. וע"ע בספר התקנות בישראל.

מאיר סובל כתב:הגזירה שלא לנגן בכלי שיר בחתונות בירושלים לא היתה בחרם?

עד שדנים אם היה חרם או לא, האם כבר נמצא המקור שהיתה גזירה?

ואם כבר חרמות וירושלים, ראוי להזכיר את המעשה עם החרם שהטיל בנו של הנתיבות שהיה גר בירושלים, על מונטיפיורי אחרי שעלה להר הבית באפריון.

על החרם נגד לימוד שפות זרות היה כבר אשכול ארוך viewtopic.php?f=17&t=25797

איש_ספר כתב:

מאיר סובל כתב:הגזירה שלא לנגן בכלי שיר בחתונות בירושלים לא היתה בחרם?

עד שדנים אם היה חרם או לא, האם כבר נמצא המקור שהיתה גזירה?

כמדומני שקראתי פעם שהתקנה היתה קדומה, והאמרי בינה הוסיף וחיזקה בימיו.

ואם כבר עוסקים באמרי בינה, אולי כדאי שיקום מישהו ויבהיר כמה פרטים עלומים בחייו, פרשת הרבנות בעיר לונטשיץ, התקנה שלא לנגן בכלי שיר בירושלים, והשמועות על ההיעלמות המסתורית של הרבנית.

פלא שחוזרים שוב ושוב ככלב שב על קיאו לחפור בפרשת גזירת כלי השיר, שהרי נתבארה באר היטב מפי הגבורה ומפי זקנים ירושלמיים בלילות אפלוליים בידי ג"ץ שיצ"א מתח"ת הפטי"ש. ומי יבוא אחר המלך.

לעומקו של דבר כתב:פלא שחוזרים שוב ושוב ככלב שב על קיאו לחפור בפרשת גזירת כלי השיר, שהרי נתבארה באר היטב מפי הגבורה ומפי זקנים ירושלמיים בלילות אפלוליים בידי ג"ץ שיצ"א מתח"ת הפטי"ש. ומי יבוא אחר המלך.

viewtopic.php?p=129249#p129249
ומשם באר"ה.