פורום אוצר החכמה

הן ב"ה בשנים האחרונות ישנו יבול עצום של מחברי ספרים תורניים וזה מכמה וכמה סיבות נציין את הסיבה של יחסית העלויות הנמוכות וגם את המאגרים הנגישים ובראשם ה"אוצר החכמה" וכו.
השאלה שלי היא כזאת האם יש תועלת בחיבור חידו"ת של אברכים בהו"ל ספר על מסכת כמו קידושין וכדומה שנכתבו עליה אלפי ספרים , ואני לא מדבר בשיעורים עמוקים או חידושים עצומים אלא פחות או יותר הרייד הישיבתי סברה לכאן וסברה לכאן,מצד אחד אין סיכוי שזה יכבוש את ספסלי הלומדים,אבל מצד שני אולי למחבר עצמו יש בזה תועלת שמברר מקחו ואולי זה יתן לו עידוד,וגם חונכנו שכל אדם יש לו את החלק שלו בתורה אז אולי יש לו את הנוסח שלו,ועוד יש כאלו המצדיקים עצמם ומצטטים את ספר חסידים שכל חידוש שיש לאדם חייב לפרסם לרבים,ויש מוסיפים שהרי ר"ח מוולזין אומר שחידוש היינו הבנה.
,מאידך כאמור כ"כ הרבה קולמסין נשתברו והאם ספר זה יזכה לתועלת לציבור ? אני לא מדבר על אחד שבירר סוגיה עד תומה או נושא עד תומו [אם יש כזה דבר] או מסכתות שאין בהם ספרים הרבה אלא כאמור על מסכתות ישבתיות וחד"ת שכל בחור \אברך ממוצע יגיע פחות או יותר לזה. או שאין זה שיקול והכל תלוי במזל.אפילו ס"ת שבהיכל.
אשמח לשמוע את החברים בנושא זה.

אין שום תועלת.

"מצד אחד אין סיכוי שזה יכבוש את ספסלי הלומדים,אבל מצד שני אולי למחבר עצמו יש בזה תועלת שמברר מקחו ואולי זה יתן לו עידוד"
הרי שני הצדדים נכונים, והשאלה היחידה היא מה מטרת המחבר או התועלת שהוא חפץ להשיג, לכבוש את ספסלי הלומדים או לברר מקחו.

מרגלא בפומיה דהגרח"ק: "שיועיל למחבר".

תוכן כתב:אין שום תועלת.

א"כ מאות ספרים שהו"ל בני זמנינו אין בהם תועלת לכלל ולפרט.

חוקרנוביץ כתב:

תוכן כתב:אין שום תועלת.

א"כ מאות ספרים שהו"ל בני זמנינו אין בהם תועלת לכלל ולפרט.

אתה צודק מאד. כמו שכתבו אלו שלמעלה ממני, למחבר עצמו יש תועלת. אבל לציבור? מי בכלל מסתכל בספרים של היום????? כל ההדפסה של אלפי ספרים בכל מקצועות התורה, אני מניח ש-80% מהספרים זה בזבוז כסף לחלוטין.

יש ענין נוסף בו ספרים בני דורינו יכולים להיות לתועלת גדולה, ולהצליח. אם הם כתובים בסגנון ברור ובהיר והענינים מסודרים כראוי.

לעניות דעתי יש צורך, לא דווקא צורך אלא מקום, בחידושים קצרים ממוקדים ללא כל ההקדמות וכו'. אם אך החידושים הם באמת נקודות חדשות.

שאלה זו מתחלקת לשתי פנים:

- לחבר ספר מחדושי תורתו יש תועלת עצומה לו, ואף אם רק חברו הטוב יקנה - הרי את נפשו הציל.

- אך לחבר ספר ליקוט, מה יועיל לו, על גמ' יש מתיבתא וכו' ובהלכה יש נטעי גבריאל ויביע אומר וכו', ואין אנו צריכים לעוד ליקוט על הל' יחוד הרחקות והל' פסח, שהכל נכלל שם [ומה שמוסיף עוד תשובה מיוחדת משר התורה אינו מציל על כל הספר].

אם לא שהוא ממש מיוחד בהנושא הזה באופן יוצא דופן, אבל כל השאר הוא ליקוטי בתר ליקוטי, וטובה יעשה אם יתמקד כוחותיו הברוכות לנושא אחר.

כמגילת סתרים ודאי שזה מועיל למחבר.
אם המדובר על לזכות את הרבים, צריך לאמוד בנפשו אם זה יזכה את הרבים.

בזהירות רבה אומר אני, כי חוסר הענין בספרי בני דורנו נובע מכך שרוב רובם של המחברים ממחזרים את אותם דברים שנאמרו כבר מאות ואלפי פעמים בניסוח מעט שונה ובסברא קצת אחרת משום שכולם היום לומדים לפי הבנת גדולי ראשי הישיבות בדורות האחרונים ואין כמעט רשות לשאת ולתת בצורה יצירתית ופנימית. כולם לומדים את תורתם של גדולי ראשי הישיבות ותו לא. (וכשכבר קם מאן דהו ומביא את דעתו האישית מיד יוצאים עליו בחרב פיפיות שמשנה מה'מסורת' וראשו עקום וכו')

זכורני שלמדתי חברותא עם ראש הישיבה בה למדתי שאלתי שאלה 'לא שגרתית' בהגדרת הבעלות וננזפתי לאלתר (בחצי חיוך) 'אסור לשאול כאלה שאלות'!

אש משמים כתב:בזהירות רבה אומר אני, כי חוסר הענין בספרי בני דורנו נובע מכך שרוב רובם של המחברים ממחזרים את אותם דברים שנאמרו כבר מאות ואלפי פעמים בניסוח מעט שונה ובסברא קצת אחרת משום שכולם היום לומדים לפי הבנת גדולי ראשי הישיבות בדורות האחרונים ואין כמעט רשות לשאת ולתת בצורה יצירתית ופנימית. כולם לומדים את תורתם של גדולי ראשי הישיבות ותו לא. (וכשכבר קם מאן דהו ומביא את דעתו האישית מיד יוצאים עליו בחרב פיפיות שמשנה מה'מסורת' וראשו עקום וכו')

זכורני שלמדתי חברותא עם ראש הישיבה בה למדתי שאלתי שאלה 'לא שגרתית' בהגדרת הבעלות וננזפתי לאלתר (בחצי חיוך) 'אסור לשאול כאלה שאלות'!

יש הרבה מקום לחדש בתוך דרך הלימוד שלנו, רק צריך לזה ראש של מחדש, וזה יש לאחד מ1000 כפי שאמר פעם הגראי"ל, אין הרבה אנשים שיש להם נקודת מבט חדשה.
כלפי מה שאתה רומז, צריך מאוד להיזהר לא להיגרר לדברים ערטילאיים, לא ברורים, ותלושים, שכל מעלתם הם רק שהם "אחרים", כבר נתקלתי בכאלו שרצו לחדש, שהתעקשו לא להבין כל מה ששמעו, כי חייבים לומר אחרת, ובסוף אמרו משהו הזוי וד"ל.

לפעמים ידיעה דחופה באוצר החכמה וכותבים בלשון מאוד פשוט ומה שיוצא זה ספר מזמנינו שחוזר על כל הדברים אבל למחפש זה תועלת כי רוצה לדעת במהירות אם יש מחלוקת מפורסמת בנושא זה או כדומה ורק בגלל שהמחבר כתב בדיוק כמו שכתבת בחיפוש יוצא לך והוא מסביר באופן ברור ובקיצור את המחלוקת המפורסמת או כדומה.
ונכון שזה תועלת מאוד מיוחדת וגם דאם כן גם יש תועלת לכתוב את כל הספרים בלשון אחר כדי שאם מאן דהוא ירצה לחפש בלשונו יצא לו וזו גוזמא אבל למפרע אחרי שכבר כתבו וכבר היה לתועלת למישהו ודאי שיבורך מפי עליון.