פורום אוצר החכמה

שלום לכל אוהבי תורתך

טרדות הזמן המשמחות מנעו ממני להשתתף ולהגיב וכו'.

נפשי בבקשתי, מי שיוכל לעזרני למצוא טעם ושורש למנהג האשכנזים [ושמא כן הוא גם אצל הספרדים והתימנים] לברך ברכת 'אשר בחר בנביאים טובים' בניגון טעמי הנביאים, וכן מאיזו תקופה מצאנו מנהג זה, וכו'.

ושכמ"ה.

ברוך הבא רבינו אברהם!
(ומה שלום התאומים/תאומות?)

אחד בוכה, אחת בבית חולים עדיין.., ואחת מפהקת (מן הסתם תוהה למה אתה לא משיב על שאלתי...)

למה קראתי ואין עונה?

אני זקוק לדעת בדחיפות מקור המנהג. [ניסיתי ככל יכולתי באוצר החכמה, אך אינני בקי כראוי בדרכי החיפוש].

אברהם כתב:שלום לכל אוהבי תורתך

טרדות הזמן המשמחות מנעו ממני להשתתף ולהגיב וכו'.

נפשי בבקשתי, מי שיוכל לעזרני למצוא טעם ושורש למנהג האשכנזים [ושמא כן הוא גם אצל הספרדים והתימנים] לברך ברכת 'אשר בחר בנביאים טובים' בניגון טעמי הנביאים, וכן מאיזו תקופה מצאנו מנהג זה, וכו'.

ושכמ"ה.

אברשה חזר הביתה. ירבו שמחות בביתך תמיד.
ראשית גם הספרדים (לפחות הירושלמים) נוהגים בזה ובחלק מסידוריהם יש טעמים על הברכה.
אף התימנים נוהגים בכך, אלא שלא בטעמים, רק בנעימה של הקריאה.
מקור המנהג לא ברור, וכנראה שלא נרשם בספרי המנהגים הידועים, אבל כמדומה שכבר בסידור ר' שבתי סופר מצינו טעמים על הברכה.
המעניין הוא שבברכת הקריאה בתורה לא מצינו מנהג כזה. מלבד האמן של הבעל קורא שנאמר בניגון הקריאה.
אכן התימנים וחלק מן הספרדים נוהגים לנגן הברכה באותו מקאם ונעימה של הקריאה.
בקיצור אין תשובה לשאלתך מלבד הידיעה שמנהג זה קיים מאות בשנים לפחות.

איש_ספר כתב:המעניין הוא שבברכת הקריאה בתורה לא מצינו מנהג כזה. מלבד האמן של הבעל קורא שנאמר בניגון הקריאה.

ע"ז הדרך נהגו לענות את אמן של המברך את עמו ישראל בשלום בר"ח בניגון ההלל.