פורום אוצר החכמה

רוב השאלות הם בבחינת יש להקשות בדוחק וחלקם פשוט מביכות אם כי יש אחוז קטן (מיעוט המצוי?) שהם באמת קושיות.

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!

שבת לפני פסח הוא שבת הגדול וצ"ע הרי כתוב ברצה יום השבת הגדול והקדוש אז רואים שכל שבת מקרי גדול ועוד כהנה וכהנה פנינים.

האם חסר קושיות מגדולי אחרונים כמו בסגנון העלון מעדני אשר?

לטוב יזכר התורמים שהם תומכים באברכים אבל זה לא מגרע מהביקורת.

כמדומה שהם לוקחים את הקושיות מגדולי האחרונים, [קח בחשבון שהם צריכים חומר ל40 שנהא''א לכפול את כל השאלות !] ולא עליהם תלונותיך כי על האחרונים מהם שאבו ואם זה לא לרמה שלך ושל האברכים אינכם צריכים לעיין בקונטרס וישאר לבחורים צעירים בלבד

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!

מעניין מי מהאחרונים שאל את השאלה הזו?

דנני, פשוט לא נכון, זה לא סגנון של האחרונים מדובר על סוג שאלות שעד לפני כמה שנים לא היו שואלים בכלל, נכון שיש אילוצים להוציא הרבה חומר אבל עדיף להוציא פעם בכמה חודשים מלכתוב בתת רמה כל חודש.

אוצר החכמה כתב:

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!

מעניין מי מהאחרונים שאל את השאלה הזו?

לא ראיתי את הקובץ. מ"מ אם השאלה באופן שהאב מסכים ודאי לק"מ, אבל באופן שהאב אינו מסכים זה בודאי שאלה ראויה.

אמנם אני מזדהה עם עיקר הביקורת, ויש שם הרבה מאד שאלות חסרות טעם, וחבל מאד שאברכים משעבדים את עצמם לדון בזה תמורת בצע כסף. היה מועיל הרבה יותר אם היו מורידים מהכמות ומוסיפים באיכות.

אוצר החכמה כתב:

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!

מעניין מי מהאחרונים שאל את השאלה הזו?

עיין בספר 'הערות במסכת קידושין' למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בדף ל' ע"ב, שהקשה כן ותירץ ב' תירוצים.

הוספת עריכה: אינו תח"י כעת להעלותו, אך הנה ציטוט של קיצור דבריו שם (מתוך הספר נקודות אור): איך מותר לאשה להנשא ובכך להפקיע את עצמה מחיוב כיבוד אב ואם (כלומר אף לאחר שנבין את טעם הפטור בנשואה, איך שרי לה להכניס את עצמה למצב זה), וכתב בב' דרכים - א. דכיון דהאיש צריך לקיים מצוות פריה ורביה ואי אפשר בלא אשה - גם האשה היא חלק מהמצוה. ב. דהא דאינה יכולה לקיים מצות כיבוד הוי רק תוצאה מהנישואין, ועל זה אין איסור. יעויין בדבריו באריכות.

מה הוא עונה?

ערכתי והוספתי

[quote="קראקובער"]רוב השאלות הם בבחינת יש להקשות בדוחק וחלקם פשוט מביכות אם כי יש אחוז קטן (מיעוט המצוי?) שהם באמת קושיות.

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!




השאלה היא יותר שאלה רטורית, המטרה היא להגדיר כראוי את התשובה. (שאלה רטורית)

באמת בש"ך כתב שאם אין בעלה מקפיד חייבת כאיש שלא נפקע כלל מצוות כיבוד או"א, אך מצאתי שבריטב"א (קידושין ל' ) הקשה דפשיטא שנתגרשה שניהם שווים (האח והאחות שווים בחיוב כיבוד אב ואם,) ומתרץ שכיוון שבהיותה נשואה נפטרה מכיבוד אב הו"א ששוב אינה מתחייבת - ומוכח לכאו' שבעודה נשואה פטורה לגמרי

לזה התעוררתי בזכות ה"שאלת תם" של עיון הפרשה -

האחרונים מלאים בשאלות בסגנון זה כדי לפתוח נושא חדש,
כגון פתיחת השב שמעתתא וקושיית מהר"י בסאן המובאת בשערי יושר

לא הבנתי למה אתה חושב שדברי הש"ך הם תשובה לשאלה. אם לפי הבנתך אינו הפקעה אלא כעין אונס. יותר אסור להכניס עצמו לאונס שאי אפשר לקיים את המצווה מאשר לעשות מעשה הפוטר מן המצווה.

אבל מה המקור שאסור לאדם לעשות מעשה הפוטר אותו ממצווה מסויימת?

אתה צודק זו שאלה של יש להקשות בדוחק...ואם כבר מפלפלים לא מובן התירוץ "דכיון דהאיש צריך לקיים מצוות פריה ורביה ואי אפשר בלא אשה - גם האשה היא חלק מהמצוה" הרי יכול להתחתן עם גיורת או יתומה מאב ומאם.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה אתה חושב שדברי הש"ך הם תשובה לשאלה. אם לפי הבנתך אינו הפקעה אלא כעין אונס. יותר אסור להכניס עצמו לאונס שאי אפשר לקיים את המצווה מאשר לעשות מעשה הפוטר מן המצווה.

אבל מה המקור שאסור לאדם לעשות מעשה הפוטר אותו ממצווה מסויימת?

אכן לא עניתי תשובה - אבל ראו נא איך ששאלת תם המנוסחת בצורה פשוטה הצמיחה אשכול עם סברות מעניינות.
זו התשובה לשאלה בכותרת האשכול.

כמדומה שבמכוון עורכי 'עיון הפרשה' כותבים, בין השאר, גם שאלות פשוטות לכאו'
כי הוא מיועד לדרכים ולזמנים שפחות קבועים ללימוד. פשיטא שאין הכוונה שילמדו בו בסדר א'..

אני לא ערערתי על הקובץ ואיני רגיל לקראו כך שאיני יודע במה מדובר.
אבל השאלה היא למה בכלל שיהיה אסור לה להנשא מניחים הנחה ושואלים שאלה.
ענו כאן שאת השאלה הזאת שואל מרן הגריש"א. אדרבה אם הוא שואל הרי יש דברים בגו אולי אפשר להביא את דבריו.

ואם כבר תשובה - עיין בסטנציל להגר"ח לקידושין דף לא' תשובה מחודדת (ולא אופיינית לספר זה) מה שענה לשואל מדוע צריך להקדים את אביו לאמו, נימא שיקדים את אמו משום שאמו היא וודאי אימו, ואביו הוא רק מצד רוב והשיב הגר"ח שאם יקדים את אמו אדרבה יהי' בזיון גדול שאינו מחזיקה בכשרות..

ה"נ כאן כיבוד אב היותר גדול הוא שאשה תנשא לאיש, שעושה נחת לאביה. ואם לא תנשא מחמת כיבוד אב ואם מבזה אותם.

ואע"פ שקיום פו"ר לא שייך באשה דנימא שמשו"ה אינה מחוייבת לשמוע לקול אביה אם אינו רוצה שתינשא,
אבל כאן בוודאי שייכים דברי התוס' שפו"ר הוא מצוה רבה

יש"כ לעיון הפרשה שעל ידם מתבררים הדברים

כפי הזכור, עיקר הבעיה היא שהם שולפים שאלות שנשאלו לצורך הדרוש, ומציגים אותם כשאלות בפנ"ע.

הם גם מביאים הרבה שאלות פיקנטיות מחכמי גליציה ואנשים לא תמיד מבינים שהכול בדרך הלצה ולוקחים את זה בשיא הרצינות ולדוגמא כתוב וישב ממזר באשדוד וממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ ואיך יתכן ששניהם יפגשו בכלל? (אם מדובר בכה"ג ע"ה מסתמא הוא לא יודע את הדין שאסור לצאת מירושלים....)

באמת בש"ך כתב שאם אין בעלה מקפיד חייבת כאיש שלא נפקע כלל מצוות כיבוד או"א, אך מצאתי שבריטב"א (קידושין ל' ) הקשה דפשיטא שנתגרשה שניהם שווים (האח והאחות שווים בחיוב כיבוד אב ואם,) ומתרץ שכיוון שבהיותה נשואה נפטרה מכיבוד אב הו"א ששוב אינה מתחייבת - ומוכח לכאו' שבעודה נשואה פטורה לגמרי

הוספה :
שוב ראיתי בספר חסידים סימן של"ה וז"ל : האב שבתו נשואה ועוסקת בצרכי בעלה והאב צריך לה לא יצוה לבתו לעשות צרכיו כל זמן שעוסקת בצרכי בעלה ואם הבעל טוב יאמר לה לעשות צרכי האב קודם.

הרע במיעוטו כתב:באמת בש"ך כתב שאם אין בעלה מקפיד חייבת כאיש שלא נפקע כלל מצוות כיבוד או"א, אך מצאתי שבריטב"א (קידושין ל') הקשה דפשיטא שנתגרשה שניהם שווים (האח והאחות שווים בחיוב כיבוד אב ואם,) ומתרץ שכיוון שבהיותה נשואה נפטרה מכיבוד אב הו"א ששוב אינה מתחייבת - ומוכח לכאו' שבעודה נשואה פטורה לגמרי

כדברי הש"ך מפורש בראשונים:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת קידושין פרק א
ומצות האב על הבן ... כל אלו ותולדותיהם חייבים הבנים זכרים ונקבות לעשות להוריהם, אא"כ היתה הבת נשואה לאיש לא יחול עליה מחובת הכבוד אלא מה שאפשר לה לעשותו עם מלאכות שהיא חייבת מן הדין לעשות לבעלה כמו שנתבאר בכתובות.

ספר החינוך מצוה לג
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, ובנקבות כל זמן שאפשר להן כלומר בכל עת שלא ימנעו אותן בעליהן.

ולכאו' כן מוכח מל' הגמ' בקידושין שם "א"כ מה ת"ל איש, איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה"
אך על הראי' מד' הריטב"א אין לי תשובה.

קראקובער כתב:רוב השאלות הם בבחינת יש להקשות בדוחק וחלקם פשוט מביכות אם כי יש אחוז קטן (מיעוט המצוי?) שהם באמת קושיות.

רק דוגמא קטנה איך יתכן שאשה מותרת להתחתן הרי ברגע שהיא נשואה פטורה מכיבוד אב ואם והרי מפקיעה עצמה מן המצוות??!!!

שבת לפני פסח הוא שבת הגדול וצ"ע הרי כתוב ברצה יום השבת הגדול והקדוש אז רואים שכל שבת מקרי גדול ועוד כהנה וכהנה פנינים.

האם חסר קושיות מגדולי אחרונים כמו בסגנון העלון מעדני אשר?

לטוב יזכר התורמים שהם תומכים באברכים אבל זה לא מגרע מהביקורת.

מילא אברכים שעיניהם נשואות לכל פרוטה יושבים ומבלים את זמנם על הבזיון הזה, ומה נגיד על ראשי ישיבות ששולחים שם תירוצים בקבלנות על כל "קושיא", אפילו על שאלה כמו למה אומרים הנותן לשכוי ולא אומרים הנותן לתרנגול. בושה.

בספר בשם "אבנים יקרות" במילי דאגדתא מביא "קושיא" מקובץ עיון הפרשה על הגמרא "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" למה נקט "בידו" הלא עיקר התלמוד הוא במחשבה ועיון ועדיף טפי למינקט ותלמודו "בראשו" ומה הענין של "בידו" ונשאר בצ"ע ומביא מקובץ אחד שתירץ בשבעה אנפין! ואחד התירוצים על פי הגמרא מפני מה אין מקנחין בימין וכו' מפני שנראה בה טעמי תורה וזהו תלמידו "בידו" היינו שמראה טעמי תורה בידו וגם מפלפל בידיו, עכ"ל.

והתירוץ חזי לקנח בו..."אבנים יקרות" דחזיין לבית הכסא...

קראקובער כתב:"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" למה נקט "בידו"

מהרש"א שם: כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד וכו'

קראקובער כתב:והתירוץ חזי לקנח בו..."אבנים יקרות" דחזיין לבית הכסא...

אלו אבנים מחודדות מידי בשביל לקנח בהן..

ולמה אין שום ביקורת על התשובות שמפרסמים בשם גדול"י שליט"א,
(וכמובן כבודו של מרן במקומו עומד, כבוד העורכים והמו"ל הוא הוא דזל).

מה באמת אפשר לפרש בכוונת מרן?