פורום אוצר החכמה

בתיאור של הרב ב"צ במברגר על המשגיח ר' אבא גרוסברד, הוא כותב בין השאר, שבשיחתו הראשונה ר' אבא העיר על כך שבארץ יושבים ללמוד בלי מעילים, מה שלא היה בחו"ל. כך אכן היה מקובל בכל הישיבות בחו"ל? יש תמונות?

בס' הלכתא רבתי לשבתא להגה"ק ר' שבתי שפטיל ווייס זצ"ל כותב כן על רבו הג"ר אברהם פראגער זצ"ל
משמש שלא היה מקובל ללמוד כן
אבל במנחות איתא כן על ר' יהודה שהיה צנוע ול"ה פושט לבוש העליון

נראה ש"שומע" מתעניין על ישיבות ליטא, ולכן אין ראיה מישיבות הונגריה.

אם כך הוא עי' מנחות מג. רב יהודה אינש צנניעא הוה ולא שרי ליה לגלימיה כולי יומא וכו' והביא בס' האגודה מזה שלא יפשט בגד העליון
ועי' בזכרון יהודה שו"ת בהקדמה
להג' ר"י גרינוולד מסטמר זצ"ל

שמעתי מכמה מאלו שלמדו בישיבות פולין וליטא לפני השואה, כמה נפרדים בסגנון אחד, שלמדו עם בגד עליון כמילתא דפשיטא.
יש גם תמונות בספרים על ישיבות ליטא ועל ראשי ישיבות מלפני השואה.


מאחד מהם שמעתי שרק בבואו לארץ ישראל החל לפשוט את הבגד העליון כמנהג ישיבות ארץ ישראל. והסיבה היא מזג האוויר הנורא בקיץ. ובל נשכח שלא היו אז מאווררים, ק"ו מזגנים.

משני מהם שמעתי שרק בבואו לסין [בישיבת מיר] החלו לפשוט את הבגד העליון, כי היה בערך 40 - 50 מעלות ולחות בלתי ניתנת לתיאור. וזו היתה הוראה רפואית. וכל עוד היו באירופה למדו רק עם בגד עליון.

תמונה מהיכל ישיבת טעלז בשנת תרע"ד, יושבים בחליפות ומגבעות.



תמונה מישיבת מיר בשנחאי, ג"כ כולם יושבים בחליפות ומגבעות.



כמו כן כמדומני בתמונות מישיבת סלבודקה בחברון רואים את תלמידי הישיבה יושבים בחליפות ומגבעות, (רובם עכ"פ, בחליפות ומגבעות בהירים).

אפשר אולי לתרץ בדוחק שהתמונות הללו נלקחו משעת התפילה או בסדר מוסר וכדומה.

כמדומני שהנוהג החל בישיבות בישוב החדש בא"י, תמונה מביקור מרן החזון איש בישיבת השרון בשנת תשי"ג.

כמו שרמז הרב פלגינן, נראה שהנוהג החל בעיקר כשבאו לארץ ישראל, מפני החום.
גם בישיבת ויז'ניץ בב"ב - עד עידן המזגנים - היו יושבים בקיץ בלא חליפות (על אף שבזמנים אחרים הקפידו על חליפות, וכן מאז שהגיעו המזגנים. וגם בשנותי בישיבה, כאשר ארע פעם שבאלול לא עבדו המזגנים - ציוה המשגיח על כל הבחורים לפשוט חליפותיהם).

לאלו הלומדים בביהמ"ד בעלזא, ידועה הקפדתם בעניין, כולל אמרתו של האדמו"ר על הליטוואקעס ה"לבנים".

כהערה כללית, בדורות הקודמים לא לכולם היתה חולצה, כך שבהחלט השתמשו יותר בבגד עליון להסתיר את הציצית וכו'. ברצינות גמורה.

עוד מצאתי מרא"ב פינקל בשם ר"נ פרצוביץ:

...פעם כמה בחורים בישיבה קבלו בפני מו"ר הגר"נ זצ"ל על מה שלומדים בלא חליפה או בגד עליון שאי"ז כבוד התורה. וענה להם רבי נחום 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', אם התורה זה "עבודה" הרי עבודה צריכה להיות עם כל ה"שמונה בגדים", וכמו שמתפללים עם בגד עליון גם לומדים עם בגד עליון, אבל אם התורה זה ה"חיים", וכי אדם חי כל היום עם הכובע וחליפה...

אין זאת תשובה על רוב החסידים, שאכן הולכים כל היום עם בגד עליון.

איש גלילי כתב:אין זאת תשובה על רוב החסידים, שאכן הולכים כל היום עם בגד עליון.

פלגינן כתב:

...פעם כמה בחורים בישיבה קבלו בפני מו"ר הגר"נ זצ"ל על מה שלומדים בלא חליפה או בגד עליון שאי"ז כבוד התורה. וענה להם רבי נחום 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', אם התורה זה "עבודה" הרי עבודה צריכה להיות עם כל ה"שמונה בגדים", וכמו שמתפללים עם בגד עליון גם לומדים עם בגד עליון, אבל אם התורה זה ה"חיים", וכי אדם חי כל היום עם הכובע וחליפה...

ובדרך של ממה נפשך...

מחילה, לא הבנתי.
מ"מ, מה שעוד מוזר בתשובה זאת, שהרי מעיקר הדין צריך לעמוד בשעת לימוד תורה, וע"ז אמרו חז"ל שמשמת ר"ג בטל כבוד התורה. ולפי דבריו, הרי אין אדם חי כל היום בעמידה...

סגי במה שראינו את הסטייפלער, ואת הרב שך לומדים בביתם בחולצה לבנה. (והסטייפלער גם בקבלת קהל, והרב שך אינני זוכר)

קו ירוק כתב:סגי במה שראינו את הסטייפלער, ואת הרב שך לומדים בביתם בחולצה לבנה. (והסטייפלער גם בקבלת קהל, והרב שך אינני זוכר)

לסטייפלער לא היה מאוורר בביתו, ואצ"ל מזגן.

מפורש ומפורסם מן הגמרא גיטין לא, ב "כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה אזיל לגביה גלי לדרעיה, אמר שדיא נשיב", וברש"י "גלייה. רב נחמן בר יעקב לדרעיה, שהיתה רוח מזרחית מנשבת והוחם לו". ואם לא מדובר בשעת הלימוד, עדיין אין למצוא מקור מחייב שגם בשעה דשדיא נשיב חובה להישאר בבגדים עליונים.

פלגינן כתב:לאלו הלומדים בביהמ"ד בעלזא, ידועה הקפדתם בעניין, כולל אמרתו של האדמו"ר על הליטוואקעס ה"לבנים".

בבעלזא עצמם מקפידים גם לא להסיר את הכובע בעת הלימוד, וכן גם בסקווירא (ואולי גם בתולדות אהרן).
רבי יואל מסאטמאר לא הקפיד על לימוד בבגד עליון, כמו שאפשר לראות בתמונות ממנו, (אך כמדומני שהיה מקפיד ללמוד עם הכובע).

פלגינן כתב:עוד מצאתי מרא"ב פינקל בשם ר"נ פרצוביץ:

...פעם כמה בחורים בישיבה קבלו בפני מו"ר הגר"נ זצ"ל על מה שלומדים בלא חליפה או בגד עליון שאי"ז כבוד התורה. וענה להם רבי נחום 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', אם התורה זה "עבודה" הרי עבודה צריכה להיות עם כל ה"שמונה בגדים", וכמו שמתפללים עם בגד עליון גם לומדים עם בגד עליון, אבל אם התורה זה ה"חיים", וכי אדם חי כל היום עם הכובע וחליפה...

שמעתי אמרה שנונה מאת רבי גד'ל אייזנר שהסביר בדרך צחות את מנהג הליטאים והחסידים, כל אחד ואחד לפי טעמיה:
הנה אמרו חז"ל שבארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר גדלו עמהם בגדיהם, ולפי זה החסידים שישבו עם חליפות גם בשעת הלימוד התארכו יותר בגדיהם ולכן הם הולכים בחליפה ארוכה, ואילו המתנגדים שלמדו בלי חליפה, לא התארכו כל כך בגדיהם, ולכן הם הולכים בחליפה קצרה.

בסלונים לומדים בלי חליפה, מה הפשט בזה?
יש עוד חסידויות ?

קו ירוק כתב:סגי במה שראינו את הסטייפלער, ואת הרב שך לומדים בביתם בחולצה לבנה. (והסטייפלער גם בקבלת קהל, והרב שך אינני זוכר)

גם אדמו"ר מוהרח"מ מויז'ניץ היה לומד בביתו ללא בגד עליון, ושמעתי שלעתים יכלו גם לראותו יושב במרפסת לפני התפילה ולומד זוהר (!) כשהט"ק מתבדרת ברוח הבקר.

נשר כתב:בסלונים לומדים בלי חליפה, מה הפשט בזה?
יש עוד חסידויות ?

חב"ד.
בהרבה מקומות מקפידים על חליפות רק לבחורי הישיבות, ואברכי הכולל יושבים בלי חליפות.

איש גלילי כתב:

נשר כתב:בסלונים לומדים בלי חליפה, מה הפשט בזה?
יש עוד חסידויות ?

חב"ד.
בהרבה מקומות מקפידים עם חליפות רק לבחורי הישיבות, ואברכי הכולל יושבים בלי חליפות.

אז כנראה זה קשור לאיזורים מהם באו ולא להשקפה כמו שכתבו פה..

יותר מסתבר (בהתאם לתמונות שהעלו כאן למעלה), שההשקפה משתנה בהתאם למקומות מהם באו...

בקובץ עץ חיים מבאבוב גליון כ או כא היה בזה מאמר והביא בשם רבי פנחס מקאריץ זי"ע שללמוד אפשר בלא בגד עליון אבל אכילה לא ע"ש