פורום אוצר החכמה

אומרים שר' אלימלך אמר שמי שיעלה לקברו לא ימות בלי תשובה.
האם זה מוכר לחברים?
האם והיכן זה כתוב?
מה התייחסו גדולי הדורות לדבר זה?
כיצד אפשר להבינו?

אני שמעתי כעין זה על בעל התניא שאמר שמי שיגע בדלת שלו (משהו כזה) לא ימות בלי תשובה.

בפשטות הכוונה היא שזה יצור אצלו קשר עמוק לקב"ה, שגם אם במשך ימי חייו יעשה שטויות הרי לפחות על ערש דוי הוא יחזור בתשובה.

וה' יעזור לנו שנחיה כל ימינו בתשובה.

מה שמפורסם הוא על הרבי ר' אלימלך, שמי שנגע בדלת ביתו לא ימות בלא תשובה, ויש ע"ז מעשה עם הרה"ק מוהרמ"מ מרימינוב.

דרומי כתב:אני שמעתי כעין זה על בעל התניא שאמר שמי שיגע בדלת שלו (משהו כזה) לא ימות בלי תשובה.

בפשטות הכוונה היא שזה יצור אצלו קשר עמוק לקב"ה, שגם אם במשך ימי חייו יעשה שטויות הרי לפחות על ערש דוי הוא יחזור בתשובה.

וה' יעזור לנו שנחיה כל ימינו בתשובה.

בספר השיחות תרצ"ט (ע' 338) נאמר אחרת: "מי שיחזיק בידית שלי, אעשה לו טובה בעולם הזה ובעולם הבא".

גירסא זהה למ"ש מובאת ב'כתבי הרח"א ביחובסקי' (ע' קז): "מה שמספרים שאמר, מי שהחזיק בידית דלתי לא ימות ללא תשובה".

אף אצל האדמו"ר מבעלז (ועוד צדיקים) - מספרים כן.

איש גלילי כתב:מה שמפורסם הוא על הרבי ר' אלימלך, שמי שנגע בדלת ביתו לא ימות בלא תשובה, ויש ע"ז מעשה עם הבאר מים חיים.

האדמו"ר בעל קדושת ציון מ'באבוב זצ"ל אמר איני יודע עם זה אמת אבל זה ודאי שמי שילמוד צעטיל קטן כראוי יחי' עם תשובה ובלשונו וועט ער לעבן מיט תשובה

השמועה על מי שיעלה לקברו של הרבי ר' אלימלך מוכרת.
ב"סיפורי חסידים" להגרש"י זוין על התורה סיפור 319 מובא שאדם אחד לא היה יכול למות לאחר שגסס וסבל מזה מאד עד שחברו גרם לו להזכר שהיה בציונו של הרבי ר' אלימלך ואז אמר החבר: אם כן מובן. הרבי ר' אלימלך כתב בצוואתו שהעולה לציונו לא ימות בלי תשוגבה וכך הזכירו לעישות תשובה.
אמנם חפשתי אם צוואתו של הרבי ר' אלימלך נדפסה באיזה מקום ואם זה כתוב שם וע"ע לא מצאתי.
לגבי ידית הדלת לי זכור שראיתי משהו דומה ב"מגדולי התורה והחסידות" ספר כ על הס"ק רבי מרדכי מלאחוביטש

מצאתי במגדולי התורה והחסידות כרך כ עמ' צט שהביא מה"תורת אבות" שהוציא האדמו"ר מסלונים זצ"ל שהס"ק מלכוביטש אמר שמי שדרך על סף הבית שלנו לא ימות בלי תשובה ושתלמידו הרה"ק מקוברין זצ"ל אמר שגם סף הבית שלו נחשב לאותו סף. הביטוי על ידית הדלת נזכר באיזה מקום אחר כנראה

מתאמרא שמועה כזו משמיה דכ"ק האדמו"ר הזקן מבעלזא (הידוע כ'שר שלום'), אשר התבטא מי שיאחז בידית הדלת שלי וכו', אבל סיים ואמר, מכיר אני הרבה בני בית המסתובבים כאן ועדיין לא אחזו בידית הדלת.
הוי אומר שאין הדברים כפשוטם אלא העיקר היא הפנימיות שהם מתקשרים בצדיק והולכים בדרכיו

ראיתי פירסומת על מסלול נסיעה לקברי צדיקים (באוקראינה?), ואחד מהם מכונה על ידם "בעל הידית".
אולי ה"שארית ישראל" ווילעדניק?

יאיר1 כתב:אומרים שר' אלימלך אמר שמי שיעלה לקברו לא ימות בלי תשובה.
האם זה מוכר לחברים?
האם והיכן זה כתוב?
מה התייחסו גדולי הדורות לדבר זה?
כיצד אפשר להבינו?

עי' בספר צנתרות הזהב ב פרק כג בענין זה

וונדרבר כתב:ראיתי פירסומת על מסלול נסיעה לקברי צדיקים (באוקראינה?), ואחד מהם מכונה על ידם "בעל הידית".
אולי ה"שארית ישראל" ווילעדניק?

ראה "ילקוט שארית ישראל" עמ' מ"ג, שבעל שארית ישראל, אדמו"ר רבי ישראל דב מווילעדניק, אמר שמי שיחזיק בידית שלו [בידית דלת האוהל שעל קברו] יקבל ישועה, "דער וואס וועט נאר אנכאפן מיין קלאמקע וועט גהאלפן ווערן".

שאלת תם:
האם יש "ענין" למות מתוך תשובה?
הרי מטרת האדם בעולמו הוא לחיות מתוך דבקות בה', ויש גם משאלה צדדית לתקן את כל הפגמים בחיים חיותו.
הסיפורים המוזרים על הגוסס שנשמתו סירבה להפרד מגופו מזכירים את משאלת בלעם "בחיי אחיה כמו בלעם, אבל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". כלומר, אכול ושתה וכמה דקות לפני המיתה חזור בתשובה כדי שתצא בת קול ותאמר 'מזומן זה לחיי העולם הבא'.

אתה רוצה להחכים או להיתמם?
ברור שהשאיפה היא לחיות מתוך תשובה ומעש"ט, ואת זה לימדו והנחילו רבוה"ק. ההבטחה המדוברת היא שגם מי שלא זכה לזה לכה"פ יזכה לשוב קודם מיתתו, ולזכות למה שנפסק ברמב"ם (הל' תשובה פ"א ה"ג): "התשובה מכפרת על כל העבירות, אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו שנאמר רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו". "ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא. אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין שנאמר עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם שהוא יום המיתה, מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו" (שם פ"ב ה"א).

הרוצה להחכים כתב:שאלת תם:
האם יש "ענין" למות מתוך תשובה?

מענה תם:
כן. רמב"ם פ"ז מהל' תשובה ה"א.