פורום אוצר החכמה

בר ששת כתב:לא שיש ברצוני לגרום לטרגדיה, אבל בהחלט ניתן להשתמש במילה 'שואה'...
מאוחר יותר הפכה המילה כשם קוד לטרגדיה מאוד מסוימת, אך במקור היא לא שמשה
לציון מלחמת העולם השניה. אם כי אבין את החשש להשתמש במילה שמעוררת סיטואציה של
טרגדיה גדולה של שש מאות ריבוא נספים במיתות משונות. יה"ד.

אליחי כתב:שמא ישעיהו כב-ה. כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה

יגל כתב:טרגדיה איננה אסון ולא שואה. טרגדיה היא ז'אנר ספרותי של מחזה-תוגה (בהרחבה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7% ... 7%99%D7%94), ובהשאלה משתמשים בה לתיאור אסונות חריגים עם היבטים אנושיים עצובים מאד (שואה זה אסון גדול, לא אסון מורכב). יש ביטויים שבשפה אחת מוקדשת להם מילים אחת, ואי אפשר לתמצת אותם בשפה אחרת למילה אחת. איך מתרגמים סאטיריקה? ואיך מתרגמים קומדיה? זה כמו שתשאל איך אומרים ברוסית מערבון ספגטי.

גוראריה כתב:ובדרך אגב, דעתו של האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" זי"ע לא היתה נוחה מהשימוש שהתקבל למושג 'שואה', שהרי הפסוק משתמש בה ל"שואת רשעים".
כרבים מיהודי פולין היה מדבר על שנות החורבן או המלחמה, בה"א הידיעה.

מנחם זאב צוקרמן כתב:

גוראריה כתב:ובדרך אגב, דעתו של האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" זי"ע לא היתה נוחה מהשימוש שהתקבל למושג 'שואה', שהרי הפסוק משתמש בה ל"שואת רשעים".
כרבים מיהודי פולין היה מדבר על שנות החורבן או המלחמה, בה"א הידיעה.

רוב יהודי פולין אינם מדברים על שנות החורבן או המלחמה, אלא על המחנות. די לאגער'ס. מסתבר שאף האדמור מגור היה נמנה עמהם.

גוראריה כתב:

מנחם זאב צוקרמן כתב:

גוראריה כתב:ובדרך אגב, דעתו של האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" זי"ע לא היתה נוחה מהשימוש שהתקבל למושג 'שואה', שהרי הפסוק משתמש בה ל"שואת רשעים".
כרבים מיהודי פולין היה מדבר על שנות החורבן או המלחמה, בה"א הידיעה.

רוב יהודי פולין אינם מדברים על שנות החורבן או המלחמה, אלא על המחנות. די לאגער'ס. מסתבר שאף האדמור מגור היה נמנה עמהם.

רוב יהודי פולין, ואני מדבר על השרידים, כבר לא מדברים בכלל. ז"ל.
אכן, "די לאגערס" זה גם כינוי נפוץ מאד, אבל השנים מכונות "די חורבן" או "די מלחומה".

חכם באשי כתב:ואני שמעתי, בשם החזו"א, שאין להשתמש במונח "שואה", כי מונח זה מראה על חורבן ללא תקנה, בעוד ששואת יהודי אירופה היתה בגדר ניתוח כואב, כואב מאוד, אבל הכרחי להצלת היהדות.
כך שמעתי לפני שנים רבות. איני יודע אם הדברים מוסמכים.

בור הגולה כתב:אם תעיין באותו אתר במהדורתו האנגלי, תראה שיש למילה שני שימושים, האחד השימוש הרגיל - אסון.

יגל כתב:

בור הגולה כתב:אם תעיין באותו אתר במהדורתו האנגלי, תראה שיש למילה שני שימושים, האחד השימוש הרגיל - אסון.

את ההגדרה לא לקחתי מויקיפדיה אלא ממילון אבן שושן. טרגדיה היא סוג של מחזה-תוגה יווני, והשימוש של אסון הוא מושאל. ועוד, לא לכל אסון משתמשים במילה טרגדיה, אלא בעיקר לאסונות עם היבטים אנושיים עצובים (תגיד על צלחת שנשברה או סוס שמת 'איזו טרגדיה'?), ואין בלה"ק מילה מדוייקת שמתמצתת את המשמעות המלאה של המילה.

אורי אגסי כתב:

יגל כתב:

בור הגולה כתב:אם תעיין באותו אתר במהדורתו האנגלי, תראה שיש למילה שני שימושים, האחד השימוש הרגיל - אסון.

את ההגדרה לא לקחתי מויקיפדיה אלא ממילון אבן שושן. טרגדיה היא סוג של מחזה-תוגה יווני, והשימוש של אסון הוא מושאל. ועוד, לא לכל אסון משתמשים במילה טרגדיה, אלא בעיקר לאסונות עם היבטים אנושיים עצובים (תגיד על צלחת שנשברה או סוס שמת 'איזו טרגדיה'?), ואין בלה"ק מילה מדוייקת שמתמצתת את המשמעות המלאה של המילה.

מהצלחת והסוס ממש אין ראיה, וכי "איזה אסון" כן תגיד על הצלחת שנשברה?

איש_ספר כתב:וכאן ביקורת שהשמיע ר' יצחק הוטנר על השימוש במונח שואה.

בני משפחה הכניסו לקו"פ, נוסח שחושבים לכתוב על מצבת אביהם וכו' וכתבו לזכר קרוביו שנהרגו בשואה, כשקרא מרן זצוק"ל את נוסח המצבה העיר: דאס ווארט שואה איז נישט כדאי צי שרייבען, דאס שטאמאט נישט פון גיטע מקורות, סי שטייט דאך שואת רשעים, מקען שרייבען ב'שנות העם' אודער בשנים ת"ש - תש"ה

אי''ש יהודי כתב:בלי קשר דווקא לאשכול זה, אבל נחרדתי כשעיינתי בספר המצוטט 'השואה' והמחברים מצטטים את ר' יצחק הוטנר ומיד לאחר מכן כותבים ברוב חוצפתם בדיוק הפוך ממנו. מילא, אם לא היו מצטטים משמו, אבל לצטט בשביל לומר הפוך מדבריו. מדוע????
ושמא לקיים מאמר חז"ל 'פני הדור כפני...' באו?

יגל כתב:חוצפה היא לכתוב כך כלפי אנשים שקטנם עבה ממתניך, ובפרט שאם היית מעיין במש"כ היית רואה שהביאו את הציטוט על מנת להתנצל על השימוש במונח בניגוד לדברי הגר"י הוטנר, מטעמי נוחות בלבד.

יגל כתב:חוצפה היא לכתוב כך כלפי אנשים שקטנם עבה ממתניך,

איש_ספר כתב:

בני משפחה הכניסו לקו"פ, נוסח שחושבים לכתוב על מצבת אביהם וכו' וכתבו לזכר קרוביו שנהרגו בשואה, כשקרא מרן זצוק"ל את נוסח המצבה העיר: דאס ווארט שואה איז נישט כדאי צי שרייבען, דאס שטאמאט נישט פון גיטע מקורות, סי שטייט דאך שואת רשעים, מקען שרייבען ב'שנות העם' אודער בשנים ת"ש - תש"ה

- קופת בשמים, תשובות, הדרכות וכו', מפי וכו' אדמו"ר הפני מנחם, ער"ה תשנ"ז.

הנאמן בפקדונו כתב:

איש_ספר כתב:

בני משפחה הכניסו לקו"פ, נוסח שחושבים לכתוב על מצבת אביהם וכו' וכתבו לזכר קרוביו שנהרגו בשואה, כשקרא מרן זצוק"ל את נוסח המצבה העיר: דאס ווארט שואה איז נישט כדאי צי שרייבען, דאס שטאמאט נישט פון גיטע מקורות, סי שטייט דאך שואת רשעים, מקען שרייבען ב'שנות העם' אודער בשנים ת"ש - תש"ה

- קופת בשמים, תשובות, הדרכות וכו', מפי וכו' אדמו"ר הפני מנחם, ער"ה תשנ"ז.

על אף שאכן כך היתה דעתו זי"ע, מ"מ ב"אוצר מכתבים" ממנו (מכתב סא עמ' קכא) כתב בזה"ל: וכן אמר כ"ק מרן אאמו"ר זצ"ל (אחרי שואה של היטלר ימ"ש) וכו'.

יגל כתב:טרגדיה איננה אסון ולא שואה. טרגדיה היא ז'אנר ספרותי של מחזה-תוגה, ובהשאלה משתמשים בה לתיאור אסונות חריגים עם היבטים אנושיים עצובים מאד (שואה זה אסון גדול, לא אסון מורכב). יש ביטויים שבשפה אחת מוקדשת להם מילים אחת, ואי אפשר לתמצת אותם בשפה אחרת למילה אחת. איך מתרגמים סאטיריקה? ואיך מתרגמים קומדיה? זה כמו שתשאל איך אומרים ברוסית מערבון ספגטי.