פורום אוצר החכמה

עיי' יביע אומר ח"ד או"ח סי' יא-יב. הרב מתיר שתיית קפה עם סוכר ועם חלב לפני שחרית. הדיון מתחיל בגמרא ברכות י:, האוסרת הכל. ואני שואל (מבלי חס וחלילה חס ושלום לערער על הכותב): מה עומד מאחורי הרצון להקל? מה מביא אותו לרצות להקל כך?

עוד הרבה מגדולי הפוסקים התירו זאת
וכנראה שיש סיבה טובה לזה...

עפר תחת רגליכם כתב:עיי' יביע אומר ח"ד או"ח סי' יא-יב. הרב מתיר שתיית קפה עם סוכר ועם חלב לפני שחרית. הדיון מתחיל בגמרא ברכות י:, האוסרת הכל. ואני שואל (מבלי חס וחלילה חס ושלום לערער על הכותב): מה עומד מאחורי הרצון להקל? מה מביא אותו לרצות להקל כך?

במחילה, קפה מוזכר בפוסקים להקל ומה שהפוסקים החמירו בסוכר רק מפני שבזמנו סוכר היה דבר חשוב מאוד, אין שום הבדל עקרוני בין קפה בלי סוכר וחלב לקפה עם סוכר וחלב.
אפשר למצוא סיבות יפות להקל אבל ההיתר מבוסס בפוסקים היטב. (והוא לא המצאה של היבי"א).

אולי שאלתי בצורה לא ברורה..... ברור לי שהיב"א לא "המציא", אלא הוא מתבסס על פוסקיים רבים. אני מנסה להבין מדוע יש חתירה ברורה כל כך להיתר. הרי מדברי הגמרא ברור לגמרי שאין לאכול ולשתות כלום. האם ירידת הדורות גרמה לפוסקים לשב על המדוכה ולהסיק שקפה אין בו גאווה? האם סיבה אחרת?

במחילה מכבוד תורתו, עצם השאלה של פסק 'יביע אומר' מול גמרא מפורשת נראה מוזר. יש כל כך הרבה חיבורים בדרך, בין הגמרא לבין היביע אומר... האם בדקת ברמב"ם? ברא"ש? בטור? תראה מה הם אומרים ותהיה אולי מופתע לכיוון השני

חיפש להתיר. כי גם הנך וכמותך שותים קפה עם סוכר לפני שחרית....