פורום אוצר החכמה

היום כמעט ולא רואים מחברים מרגישים צורך להתנצל כמו פעם על מה ראו ככה ומה הגיע אליהם להדפיס ספר וכו' ובדרך כלל הם כתבו שזה בגלל רבותיהם/חבריהם/תלמידיהם שלחצו עליהם ויש "שחששו" מרבי יהודה החסיד על הכובש נבואתו וכו' ולפעמים זה כדי להציב מזכרת לחמיו/חמותו/אם חמיו/ואם חמותו או לאח שלא היה בעולמו.....ואולי בגלל ריבוי מחברים או בגלל שהוצאת הדפוס ירדו פלאים (פעם בקשו פארנמוראנטן) כבר אין צורך להתנצל.

למה שיתנצלו על דבר שכולם עושים אותו.

פעם לא כל אחד הדפיס זה היה יקר, לכך ביאר מה ראה על ככה ומה הגיע אליהם, אך היום שזה יותר זול, כל אחד חושב לעצמו - מהיכי תיתי לא להדפיס.....
וזה נראה לי מפלאי תמים דעות שלקראת ביאת משיח תרבה התורה בעולם.

קראקובער כתב:היום כמעט ולא רואים מחברים מרגישים צורך להתנצל כמו פעם על מה ראו ככה ומה הגיע אליהם להדפיס ספר וכו' ובדרך כלל הם כתבו שזה בגלל רבותיהם/חבריהם/תלמידיהם שלחצו עליהם ויש "שחששו" מרבי יהודה החסיד על הכובש נבואתו וכו' ולפעמים זה כדי להציב מזכרת לחמיו/חמותו/אם חמיו/ואם חמותו או לאח שלא היה בעולמו.....ואולי בגלל ריבוי מחברים או בגלל שהוצאת הדפוס ירדו פלאים (פעם בקשו פארנמוראנטן) כבר אין צורך להתנצל.

זה נהייה נדוש, כמו הפתיחה הלקונית לכל דרשה: לא הכנתי...
בכל מקרה, כתבו על זה באיזהו מקומן, ונשמט ממני לפי שעה.

אני רואה בזה סוג של אכשר קרא, וריבוי תכליתיות.
בספרים שאני עורך, אשדל את המחבר לא לכתוב הקדמה אלא הערות קצרות בתחילת הספר, כהכנה והדרכה, ותו לא.

ההקדמות הנמלצות מעלות גיחוך עד כאב, במיוחד כשאתה מכיר את המחבר תאב המיקרופון והבימה.

עושה רושם שאין לך הרבה כבוד למחברי הספרים שאתה עורך.
למה אתה עורך להם את הספרים אך ורק בשביל פרנוסה, אע"פ שאינם ראויים?