פורום אוצר החכמה

מהרלב"ח בשו"ת סי' ג, בדברו אודות הנדרים שנודרים אצל קבר שמואל הנביא, כתב:

וכוונתם כפי מה שראינו היא שמביאים נדריהם ונדבותם לבית ציון הנביא עליו השלום ושם מדליקין שמן ושעוה לכבודו, והנותר מן הכל נותנים אותו ביד הנאמן על ההקדש הנזכר, והוא מוציא אותו בכבוד ספר תורה ובכבוד בית הכנסת הי"ג של העיר הקדושה ירושלם תבנה ותכונן במהרה בימינו ובכלי כסף לבית הכנסת הנזכר...

תמה על כך י' שציפאנסקי, ארץ ישראל בספרות התשובות, כרך א, עמ' שכג הערה 8:

לא ידעתי כעת מהו הבית הכנסת הי"ג שבירושלים.

בסוף הספר, בהשלמות ותיקונים, עמ' תפב, הוסיף:

ואולי יש במספר 'י"ג' אצל בתי כנסיות איזה סוד כמוס, כיוצא בזה מצינו אצל חז"ל שבטבריא היו תליסר בתי כנישתא.

שוב בהשלמות ותיקונים שבסוף כרך ב, כתב:

ראה עוד חגיגה טו ב שהכניסו רבי מאיר לאחר "לתליסר בי כנישתא". ועיין שו"ת אוהל יעקב לר"י ששפורטש סי' לב בתשובה לאמשטרדם: "וריש מילין אמרית להחכם הנ"ל בביהכ"נ הי"ג".

האם אין זה דבר פשוט שרלב"ח ור"י ששפורטש התכוונו ל"בית הכנסת השם ירחיב גבולו", לא למספר 13? [ציונים אלה לא מצאתי באלפא ביתא תניתא של רש"א, עמ' 164-163].

פשוט שכן.

עדיף לפתוח: יצב גבולו.
כל' הברכה "מציב גבול אלמנה" (ע"פ הפסוק במשלי).
[ובפרט לגרסת הרי"ף שברכה זו נאמרת במי שרואה בתי כנסיות ביישובן. ועב"י סרכ"ד].

בס' "דברי הימים של פאס" עמ' 35, שורה אחרונה, פענחו: ה' ירחיב גבולו. [צ"ל גבולה].
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8 ... geid=P0035

וונדרבר כתב:בס' "דברי הימים של פאס" עמ' 35, שורה אחרונה, פענחו: ה' ירחיב גבולו. [צ"ל גבולה].

מדוע 'גבולה'? 'בית' הוא לשון זכר, ו'בית כנסת' מפרט איזה סוג של בית הוא. לדעתי אין ה'כנסת' מהפכת את ה'בית' לנקבה. האם אני טועה?

קאצ'קלה כתב: מדוע 'גבולה'? 'בית' הוא לשון זכר, ו'בית כנסת' מפרט איזה סוג של בית הוא. לדעתי אין ה'כנסת' מהפכת את ה'בית' לנקבה. האם אני טועה?

נכון שבימינו אומרים "בית הכנסת הגדול", אך בספרים הקדמונים נהוג לכתוב בלשון נקבה "בית הכנסת הגדולה". והרי כמה דוגמאות:
שו"ת הרשב"א חלק א' סי' ש', ח"ב סי' רע"ב, ח"ה סי' קנ"ב, שו"ת הריב"ש סי' קע"א, סי' של"א, יכין ובעז ח"ב סי' נ"א, שו"ת מבי"ט ח"ב סי' קע"א, ח"ג סי' מ"ח, שער אפרים סי' ס"ג, כנסת יחזקאל סי' י"ז, שם הגדולים ערך קיצור תקפו כהן, שו"ת דברי חיים או"ח ח"ב סוף סי' י"ג, בן איש חי שנה א' סוף פ' עקב, שנה ב' פ' לך לך סעיף י"ט.

וכבר העירו על הנוהג לכתוב בלשון נקבה, ראה ס' מטה משה (שפיוואק) שו"ת או"ח סי' י"ב (עמ' ק"י), חזון ציון (ח.ה. ריבלין) עמ' 159 הערה 188ב'.
וכן ראה היכל רש"י (אבינרי) כרך ב' עמ' תנ"ה-תנ"ז, כרך ד' עמ' תי"ד-תט"ו.


וכן היה נהוג בהרבה ארצות, תימן: ס' יחי ראובן ואל ימות (שרעבי) עמ' 47 הערה 20. לוב: סיני כרך י"ג עמ' קמ"ב הערה 30. מרוקו: ס' קהילת צפרו ח"ד עמ' קנ"ו. בבל: ס' יהודי בבל בתקופות האחרונות (בן יעקב) עמ' מ"ה הערות 2-3, מחניים צ"ה עמ' 108 הערה 2.

לפענוח ראשי תיבות הי"ג, ראה ס' פאס וחכמיה ח"א, עמ' 370: רשימת ראשי תיבות: הי"ג – ה' יציב גבולה, ה' ירחיב גבולה/ גבולם. ושם עמ' 187: הי"ג (השם יציב גבולה).
וכן ראה ס' קהלת צפרו ח"א עמ' 7 הערה 8 מש"כ בזה. וכן בס' קהילת צפרו ח"ד עמ' קנ"ו: בית הכנסת הגדולה ה' יציב גבולה.

היה בזה משהו מעניין ב'הפעמון' צלצול חמישי. מי יעלה לנו?

מצאתי טעות משעשעת.
אחד החוקרים "גילה" שיש בית כנסת בעיר טוליטולה (טולידו) שנקרא בשם המוזר מאוד: "בית הכנסת הגדולה הי"ג מדות".
ראה בתוך ס' "בית כנסת" (ירושלים תשט"ו, בעריכת הרב מרדכי הכהן), מאמר מאת הרב ד"ר יצחק כהנא, בעמ' ר"ס מביא תשובה מספר "זכרון יהודה" לנכד הרא"ש (סי' כ"א) שמזכיר שלוש פעמים "בה"כ הי"ג", ומעיר ע"ז כותב המאמר שם עמ' רצ"ח הערה 51 וז"ל: הוא "בית הכנסת הגדולה הי"ג מדות" בטוליטולה, המוזכר בתשובת הרא"ש כלל ד' סימן י'.



והמעיין שם בשו"ת הרא"ש כלל ד' סימן י' יראה ש"לא מיניה ולא מקצתיה", אלא רבינו הרא"ש כותב שם שבליל פסח, אחרי שבמשך הרבה זמן היתה עצירת גשמים, אמרו בני בה"כ הגדולה תפילת י"ג מידות. (ואינו מרמז כלל על שמו של בה"כ). וז"ל הרא"ש: ויזכירו בני הכנסת הגדולה הי"ג מדות.

וכן הוא כותב בהמשך: ועתה שראיתי ... ואף בשבתות וימים טובים שאין מתענין מזכירין שלש עשרה מדות ...

[ואם הכותב היה טורח לעיין במקור, לא היה נכשל בטעות כזאת].

דבריך בענין תשובת הרא"ש נכונים, אבל לא לגמרי. בנו של הרא"ש כתב שם (בתשובת הרא"ש):

וישלחו לחזן הכנסת להזכיר למחר הגשם. ויעשו כן, ויזכירו בני הכנסת הגדולה הי"ג מדות; ויהי קול, כהזכירו, והנה רעש מקצת החכמים אשר לא היה הדבר בעצתם, ויוציאו קול לאמר שלא היה ראוי להזכירו, שסימן קללה הוא.

איפה נכנס "הי"ג מדות" לכאן? הלא מדובר בהזכרת הגשם!
אלא שעל דברי הרא"ש הללו, נסוב המאמר ב'הפעמון' הנ"ל. יתברך מי שיזכה בו את החברים.

קאצ'קלה כתב:דבריך בענין תשובת הרא"ש נכונים, אבל לא לגמרי. בנו של הרא"ש כתב שם (בתשובת הרא"ש):

וישלחו לחזן הכנסת להזכיר למחר הגשם. ויעשו כן, ויזכירו בני הכנסת הגדולה הי"ג מדות; ויהי קול, כהזכירו, והנה רעש מקצת החכמים אשר לא היה הדבר בעצתם, ויוציאו קול לאמר שלא היה ראוי להזכירו, שסימן קללה הוא.

איפה נכנס "הי"ג מדות" לכאן? הלא מדובר בהזכרת הגשם!

נראה שהזכירו גם גשם, וגם י"ג מדות.
וכן כתוב בקטע השני שהזכירו י"ג מדות גם ביו"ט.

יש לתקן קצת דברים במה שכתבתי לעיל.
א] תחילת התשובה נכתב ע"י בנו של הרא"ש (כמו שהעיר קאצ'קלה).
ב] הזכרת הי"ג מדות והגשם לא היו בליל פסח, אלא למחרת בבוקר.

וכך כתבנו בשו"ת זכרון יהודה מהדורתנו (ירושלים תשס"ה) סי' כא עמ' יב על התיבות 'תלויה בבית הכנסת הי"ג' בהע' 2:
נראה שהכוונה לברכה 'ה' יציב גבולו', ראשי תיבות אלו אחרי הזכרת בית כנסת מוזכרים גם להלן סי' לו, נא, עז, עט, וכן בשו"ת הרמב"ם סי' שמט 'יציב גבולן תמיד', ובשו"ת ר"א בנו סי' קו, ושו"ת מהרלב"ח סי' ג, כמה פעמים בשו"ת אבני שמש, ועוד.

קאצ'קלה כתב:היה בזה משהו מעניין ב'הפעמון' צלצול חמישי. מי יעלה לנו?

ראה כאן, הערת הגאון רבי ישעי' אשר זעליג מיללער ממונסי, בתוך הפעמון צלצול חמישי.

גרשון כתב:ראה כאן, הערת הגאון רבי ישעי' אשר זעליג מיללער ממונסי, בתוך הפעמון צלצול חמישי.

יישר כח.
שם הוסיף ריא"ז מיללער על מה שכתב לפני כן בענין "הי"ג" בקובץ אור ישראל גליון ס"ד (ניסן תשע"ב), ובתוך הפעמון ה' עמ' 88-89 הוסיף עוד בנושא הנ"ל.
בין השאר הביא שבשני הדפוסים הראשונים של שו"ת הרא"ש (קושטא רע"ז, ויניציאה שי"ב) לא כתוב כלל המילה "מדות". ומילה זו נוספה - לדבריו בטעות - בדפוס ויניציאה שס"ז, והועתקה אח"כ בכל הדפוסים.
האם יש אפשרות לבדוק בכתבי היד מה הגירסא בתשובה הנ"ל?

פרנצויז כתב:

גרשון כתב:ראה כאן, הערת הגאון רבי ישעי' אשר זעליג מיללער ממונסי, בתוך הפעמון צלצול חמישי.

יישר כח.
שם הוסיף ריא"ז מיללער על מה שכתב לפני כן בענין "הי"ג" בקובץ אור ישראל גליון ס"ד (ניסן תשע"ב), ובתוך הפעמון ה' עמ' 88-89 הוסיף עוד בנושא הנ"ל.
בין השאר הביא שבשני הדפוסים הראשונים של שו"ת הרא"ש (קושטא רע"ז, ויניציאה שי"ב) לא כתוב כלל המילה "מדות". ומילה זו נוספה - לדבריו בטעות - בדפוס ויניציאה שס"ז, והועתקה אח"כ בכל הדפוסים.
האם יש אפשרות לבדוק בכתבי היד מה הגירסא בתשובה הנ"ל?

בשו"ת הרא"ש כת"י פאריז 420 דף 45 ע"ב (כת"י שנכתב בשנת ה'רמ"ט) כתוב "ויזכירו בני הכנסת הגדולה הגשם", במקום מה שנדפס בשו"ת הרא"ש "ויזכירו בני הכנסת הגדולה הי"ג" (העיר על כך ידידינו החכם שבע באשכול סמוך). מסתבר ששניהם נכונים ושיש לגרוס "ויזכירו בני הכנסת הגדולה הי"ג הגשם". הנה צילום כתב היד:

גם בתשו' קמב אודות בית המדרש בצובא כתב שהוא סמוך לב"ה הי"ג

מצאתי אצל תא-שמע (התפילה האשכנזית הקדומה, עמ' 177) שתי אפשרויות פענוח שדומני שלא נזכרו כאן. מי הם החוקרים אותם הוא מצטט בעילום שמם?

באור ישראל סד שצויין לעיל מובאים שמותיהם של כמה חוקרים שחשבו לפענח "הבית הכנסת השלשה עשר".
ופלא שלא הרגיש תא-שמע ששתי האפשרויות שהזכיר - בטעות יסודן.

בספר 'תמת ישרים', ונציה שפ"ב, סי' לג, דף כג ע"א:

אנו ב"ד ח"מ בהיותנו בעזרת בית הכנסת הי"ג של ק"ק לישבוא' יצ"ו...