פורום אוצר החכמה

עלה בדעתי לפתוח כאן אשכול מיוחד להעלאת חיבורים וקונטרסים שנכתבו ע"י בחורים צעירים: ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
אין ספק שבחור המוציא קונטרס או חיבור, ערך לימודו עולה, ולא במהרה יפול, אלא כל הסיכויים שימשיך בשטייגן.

יתכן ויהיו הפתעות גדולות, למראה הרמה הגבוהה של צעירנו. יתגלו כשרונות מיוחדים, ותתרבה הדעת, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

כמדומה שרק אצל בני הישיבות הספרדים מצוייה התופעה הזו.

אם אני צודק, הדבר יהווה סניף למחקר אנתרופולוגי-התנהגותי-בין-גזעי בארה"ק.
(השתדלתי לא לומר אשכנזים וספרדים, והצלחתי).

האדר"ת ואחיו ז"ל כתבו ספר שבת אחים (מלא בקיאות וחריפות) כשהיו בני י"ג - י"ד.

הגאון רבי חנוך קרלנשטיין זצ"ל הוציא כמה קונטרסים בבחרותו, (קונט' קידוש החודש, קונט' חק תוכות).
ראה "אגרות חנוך" עמ' כח-כט.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0028

ספרים שכתבום ילדים יחשבו גם הם?

בכל חצרות יש אגדה מהלכת על האדמ"ור ההוא [רק במקרה לא שרד].

נראה כוונת המחבר לספרים חדשים ועדכניים.

אני בכל אופן מכיר כמה, אבל ודאי איש לא ידע עליהם.
לדוגמא, מס"י עם פירוש ממתיק לנפש שכתבו בחור מישיבת רינת התורה (יעקב קריספין). השבוע ראיתי מודעה בביכנ"ס.

לא תמיד (ואולי, תמיד לא) ראוי שבחור צעיר ידפיס חיבור. כמעט תמיד כשהוא מתבגר הוא מתבושש בו לא מעט...

אבא יודן כתב:בכל חצרות יש אגדה מהלכת על האדמ"ור ההוא [רק במקרה לא שרד].

כוונתי על חלק הראשון מספר 'אברך' (שנכתב בהיות המחבר בן ט') ששרד ושרד.

חד ברנש כתב:לא תמיד (ואולי, תמיד לא) ראוי שבחור צעיר ידפיס חיבור. כמעט תמיד כשהוא מתבגר הוא מתבושש בו לא מעט...

מסכים מאוד, ובדידי הוה עובדא - http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=487
(הדפסתיו כבחור בישיבה, ועתה איננו נראה לי ראוי לדפוס, ולכן פרסמתיו בחינם)

חד ברנש כתב:לא תמיד (ואולי, תמיד לא) ראוי שבחור צעיר ידפיס חיבור. כמעט תמיד כשהוא מתבגר הוא מתבושש בו לא מעט...

וכבר האריך אודות גיל המחבר פרופ' רי"ש שפיגל בעמודים: בשערי הדפוס, פ"ג.

עזריאל ברגר כתב:

חד ברנש כתב:לא תמיד (ואולי, תמיד לא) ראוי שבחור צעיר ידפיס חיבור. כמעט תמיד כשהוא מתבגר הוא מתבושש בו לא מעט...

מסכים מאוד, ובדידי הוה עובדא - http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=487
(הדפסתיו כבחור בישיבה, ועתה איננו נראה לי ראוי לדפוס, ולכן פרסמתיו בחינם)

על מה אתה מתחרט? על ניסיון הזיהוי של מה"מ?

יש אירגון נפלא בשם תורה דיליה
של הרב פרוכטר
אם תשאלו אותו תגלו שבישיבות רבות בחורים רבים כותבים חיבורים שלמים! בכל זמן

מרנא בעל קהילות יעקב כתב ספר בבחרותו.


גם אני בעוניי כתבתי כמה קונטרסים של חידו"ת אשר חנני ה', ואודה לה' אשר חנני לבלתי הוציאו לאור בשעתו...

מכתב הסכמה של הגר''י סרנא לספר פירוש הרא''ש עמ"ס שקלים שהו"ל ר' ניסן זק"ש בימי בחרותו, ובו ביקורת נוקבת על העובדה שבחור בימי עלייתו צריך להשקיע עצמו בלימוד הישיבה ולדאוג לטובת עליית עצמו ולא לזכות את הרבים כאשר הדבר מפריע לזכות עצמו


ספר נוסף הוא 'משנת תפילין' שהו"ל הר' ש.ב גנוט (ש. ספראי) בימי בחרותו, ושם בתחילת הספר מובא בשם הרב וואזנר שאמר שגדר עצמו מליתן הסכמות בכתב לבחורים. ובהסכמת הרש''מ דיסקין שם דווקא מציין את הדבר לשבח, שהמחבר עשה זאת בימי בין הזמנים שאז התפנה מסדר הלימודים בישיבה ולא נגרע ממתכונת לימודו הקבוע מאומה, ומוסיף לשבחו על שניצל תקופה זו מלהתרפות בלימוד ולהמשיך ביגיעת התורה.

[דרך אגב, משום מה ספר זה אינו באוצר, בשונה משאר ספריו הנפלאים של הרב גנוט.]

פלגינן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

חד ברנש כתב:לא תמיד (ואולי, תמיד לא) ראוי שבחור צעיר ידפיס חיבור. כמעט תמיד כשהוא מתבגר הוא מתבושש בו לא מעט...

מסכים מאוד, ובדידי הוה עובדא - http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=487
(הדפסתיו כבחור בישיבה, ועתה איננו נראה לי ראוי לדפוס, ולכן פרסמתיו בחינם)

על מה אתה מתחרט? על ניסיון הזיהוי של מה"מ?

לא.
על דברים בתוכן הביאור עצמו, ועל סגנון הביאור. בפרט לא ברור לי לאיזה קהל-יעד מתאים הביאור הזה.

לפחות אתה יכול להיות בטוח שרוב הקונטרס אמת לאמיתה (לשון הרמב"ם)

הגאון האדיר רבי פינחס עפשטיין זצ"ל ראב"ד העדה"ח כותב בספרו מנחה חריבה [על מס' סוטה] שבהיותו בחור כבן ט"ו שנה חיבר קונטרס ובו הערות לספר "ארעא דרבנן" שחיבר הג"מ רבי ישראל יעקב אלגאזי אב"ד ור"מ ירושלים, אך קונטרס זה אבד עם שאר כתבי רבינו בחורבן העיר העתיקה בשנת תש"ח.
ויתירה מזאת, בהיות רבינו הגר"פ בחור צורב כבן שבע עשרה שנה העלה שלוש מערכות עמוקות וחריפות ביותר, בסוגיות הקשות שבמקדש, במסכת נדרים שבה הגה אז. א. בסוגיית ספיקא דממונא איסורא (נדרים דף ז). ב. בסוגיית עשה דוחה ל"ת דנדר (נדרים דף טז). ג. בסוגיית מצות לאו להנות ניתנו (נדרים דף טז). ולימים – בשנת תרע"ג, עוד בחיי אביו – הביא אותם לבית הדפוס בעיה"ק ירושלים תחת קורת גג אחת וקראו בשם 'אוריין תליתאי'.

היא שיחתי כתב:יש אירגון נפלא בשם תורה דיליה
של הרב פרוכטר
אם תשאלו אותו תגלו שבישיבות רבות בחורים רבים כותבים חיבורים שלמים! בכל זמן

נו. אז אם אפשר לפנות אליהם שיעלו את החיבורים הללו כאן

שש משזר כתב:מרנא בעל קהילות יעקב כתב ספר בבחרותו.


גם אני בעוניי כתבתי כמה קונטרסים של חידו"ת אשר חנני ה', ואודה לה' אשר חנני לבלתי הוציאו לאור בשעתו...

ומסתמא הרבה שהשטייגן שלך כיום, נזקף לזכות מה שכבר בגיל ההוא העלית דברים על הכתב

בספר הזכרון לנכדו של הראי"ה,בנו של הרב רענן, הודפס חיבור שלם שכתב הנכד בסביבות הבר מצוה על הלכות תפילין.

הברכות כתב:מכתב הסכמה של הגר''י סרנא לספר פירוש הרא''ש עמ"ס שקלים שהו"ל ר' ניסן זק"ש בימי בחרותו, ובו ביקורת נוקבת על העובדה שבחור בימי עלייתו צריך להשקיע עצמו בלימוד הישיבה ולדאוג לטובת עליית עצמו ולא לזכות את הרבים כאשר הדבר מפריע לזכות עצמו

הסכמה וביקורת הגר''י סרנא לרב ניסן זק''ש.PNG

ספר נוסף הוא 'משנת תפילין' שהו"ל הר' ש.ב גנוט (ש. ספראי) בימי בחרותו, ושם בתחילת הספר מובא בשם הרב וואזנר שאמר שגדר עצמו מליתן הסכמות בכתב לבחורים. ובהסכמת הרש''מ דיסקין שם דווקא מציין את הדבר לשבח, שהמחבר עשה זאת בימי בין הזמנים שאז התפנה מסדר הלימודים בישיבה ולא נגרע ממתכונת לימודו הקבוע מאומה, ומוסיף לשבחו על שניצל תקופה זו מלהתרפות בלימוד ולהמשיך ביגיעת התורה.

[דרך אגב, משום מה ספר זה אינו באוצר, בשונה משאר ספריו הנפלאים של הרב גנוט.]

תודה על המחמאות.
הספר היה בעבר הרחוק, ככל הידוע לי, באוצה"ח, אך נעלם משום מה.
יצרתי כמה פעמים קשר עם אוצה"ח וגם שלחתי מיילים למנהל אוצה"ח דפה והרב ארז סלע, אך עד כה הס' משנת תפילין לא נכנס לאוצה"ח. לא ברור מדוע.
אדרבה...

בעקבות אשכול זה נזכרתי שכתבתי ספרון באגדה ומחשבה בבחרותי, ועשיתי חיפוש באוצר החכמה והנהו נמצא...
שמחתי לחזור אל הישנות והחילותי לעיין בו, קצת לקרוא וקצת לנסות להבין.
ואני יוצא ממנו אחרי שעה ארוכה וכמה עשרות דפים שעברתי, בהרגשה שזה ספר סתום וחתום, 99.999% לא מצליח בכלל להבין מה חשב מי שכתב את זה בשעת מעשה.

זה שהובא פה מדוגמא של כמה עילויים שכתבו בימי צעירותם, זה לא סיבה לחקותם.
צא וראה בהערה של הגר"י סרנא לעיל באשכול.
ועוד ראיתי מישהו משתבח שהיום בעלי כשרון ותוצאות יותר טובות מבעבר.. באמת 'עליית הדורות'...
יודעים 6 דפים מהשותפין מזמן חורף שלם, והעיקר שגם כתבו ע"ז משהו..
אולי באמת כדאי להשקיע את הראש בידיעת התורה במקום לכתוב ע"מ להוציא לאור (רשימות עצמיים ודאי שזה מבורך).

הייתי מציין מספר ספרים אולם אני לא בטוח שהמחברים ישמחו על כך...

ידוע שמרן הגרע"י חיבר את קונטרס יביע אומר בגיל י"ז

'קונטרס ר' חיים יונה' על סוגיית דיין שטעה, שחיבר הגאון רבי חיים יונה תאומים ז"ל אב"ד ברעסלא בהיותו "כבר שיבסר או תמינסר", והכה הדים נרחבים בתוככי עולם התורה.
(נדפס מחדש בתוך ספר הזכרון 'נטע משפט זכרון שלמה' ח"ב, מכון 'זכרון אהרן' ושם במבוא קוים לתולדותיו).

כמובן השב שמעתתא:
הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות. ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי. ומאשר חסתי על מיטב ימי נעורי, וחמלתי על רב טרחי ויגיעי בו בימים אלה וגם כי פעמים הרבה הזכיר אזכירהו בקרב ספרי קצה"ח. ויעדתי להוציאו לאור עולם. ומאשר יקר בעיני חבורי זה נעים לי מאד כי יבכר לחידושי וכי הוא ראשית בכורי פרי מזימות לבבי. למען אלה הבאתיו אל הדפוס לשלמי נדרי היום. דברי הקימותי הפעם. אולם מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים, ומרשתי הטעות אשר לפעמיו פרושה יירא לבי. וגם מפני שנתערבו בו הלכות רבות. וענינים יתבוללו בו מאוד. מעגלותיו נעו נפוצו על פני כל הש"ס. ולבלתי בלולים יעלו על מכבש הדפוס, ויצא חצץ כולו, ע"כ לא קדמתי להעלותו לבית הדפוס. עד יחקו מלי בספר. הואלתי לפלס כל נתיבותיהם בפלס ומאזני המשפט. ולתור ולחקור ולחפש כל חדריו מששתי כל כליו. זקקתיו שבעתים ומכשוליו הרימותי. צרפתיו ובחנתיו ואשר לא ישר בעיני הפעם הבדלתי מתוכו. ועוד שתי עליו נוספות עתה הפעם פי שנים בה. וכאשר מצאה ידי הוספתי וגרעתי. וכל הענינים אשר נפזרו בקרבו. עתה אקבצם. אל מקום אחד יקוו.

הגאון רבי נטע שלמה שליסל זצ"ל הי"ד, דומ"ץ ור"י מונקאטש, הוציא לאור ספרו "נטע שעשועים" בבחרותו.

הספר נמצא באוצה"ח ובהיברו בוקס, ראה כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=.

העובר על ההסכמות יראה איך הרבנים הגאונים באותם הימים - ביניהם הלבושי מרדכי ממאד, כלי חמדה, הלחם שלמה משאמלוי, הגר"ע סופר מפרשבורג, והמנח"א ממונקאטש - יוצאים מגדרם מלא התפעלות על גאונותו של המחבר הבחור...

ואכן באמת הוא היה גאון ועילוי מופלג, וכבר בבחרותו שימש כראש הישיבה במונקאטש, והו"ל ירחון התורני מפתח החיים.

ס' גור ארי' יהודא, להב' משה יהודא ארי' ליב, בן הגאון ר' מנחם זעמבא הי''ד

הסכמת הגאון ר' חיים עוזר זצ''ל

הגר"א קוטלר חיבר קונטרס בענייני מקוואות שהרעיש את עולם התורה כשהיה בן י"ד (ספר מגד גבעות עולם עמ' מד).

ראיתי להביא כאן מה שכתב בספר 'בעקבי תלמוד' להגה"צ רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל (במכתב שנדפס בסוף סי' קטו, עמ' שו), שכתב מכתב תשובה לבחור ישיבה (כיום הינו הג"ר אליקום דבורקס שליט"א), שעמד להוציא חיבור בענין כופין על המצוות, והציע לו כמה שאלות בסוגיא זו, וזה לשון קדשו דהגר"י זצוק"ל בתשובתו אליו:

"מה מאוד יגל לבי כאשר בקבלי מכתבו נוכחתי כי ב"ה לא אלמן ישראל, ובחורי חמד עוסקים בתורה עד שמגיעים לידי הכנת קונטרס בענין רחב.
האמנם, כי מתחילה ניתר לבי בקרבי, וכי כל בר בי רב יהין לעסוק בקונטרס וכד', ותורתו אימתי נעשית, והרי הש"ס גדול ורחב ועמוק, ואין קץ ליגיעה הדרושה להבנה וידיעה, ואף שאדמך אכנך ולא ידעתיך, ומסתמא הנך עוסק בזה על דעת רבותינו ורבותיך גדולינו ומאורינו, מ"מ לפי המקובל הרי כל הקרב הקרב על הקודש, כגון בחיבור ספר וכד', אם בעל נפש הוא, נפשו מלאה חיל ורעדה, וכי מילתא זוטרתא היא.
אולם אחרי שובי ניחמתי, מאחר שהדור יתום, והלומדים בעמל לשמה מתמעטים, כמה מרנינה התופעה, של עיסוק בבירור וליבון ענין רחב עד כדי חיבור קונטרס ארוך, ותחזקנה ידיך ומן השמיים יסייעוך שיצא דבר מתוקן נאה ומתקבל, ויהי' העמל הזה דרגא לעליות נוספות בסולם התורה ועבודת השי"ת, בשפע ס"ד", עכ"ל

ועוד ראה בספר "ראש הישיבה" על מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (פרק לה, עמ' 644): "סיפר רבי אורי וייסבלום משגיח ישיבת נחלת הלויים: בזמנו כששמשתי כמשגיח בישיבת גרודנא באשדוד, היה בחור אחד שהוציא לאור ספר מחידושי תורתו. ושאלתי את רבינו, האם כך ראוי, שבחור יוציא ספר. ורבינו ענה (בתרגום מאידיש): 'ישיבה איננה 'שק תפוחי אדמה', אלא כל אחד עושה את ה'שטייגען' שלו לפי דרכו, ולבחור הזה – לפי דרכו – זה דבר מצוין'", ע"כ.

הגרח"ק שליט"א כ׳את ׳שם ארחותיו׳ על ארחות חיים להרא"ש בתור בחור, ואולי גם חלק מנחל איתן
הגרח"ג הדפיס את כלילא דוורדא בבחרותו

ומה עם בחורים בני זמננו ממש. שמא משהו יכול להעלות מספריהם / קונטרסיהם, אם יש?

יש תח"י, אבקש רשות

ידידנו חכם באשי הו"ל את פרי ביכוריו בשנות בחרותו

חיים שאול כתב:יש תח"י, אבקש רשות

הנה

על רבי רפאל אהרן יפהן זצ"ל
על רבי חנוך העניך קרלינשטיין זצ"ל

מה שעולה על הדעת לע"ע:

אבני בית היוצר להג"מ יצחק ווייס זצ"ל הי"ד ראב"ד ווערבוי [מח"ס שו"ת שיח יצחק ואלף כתב]. חידוש על 'סוג' ספר שיוציא בחור בן עלייה [עם הסכמות חמות].

מחשבת הקודש [להג"מ אברהם מרדכי ב"ר אברהם מרדכי הרשברג זצ"ל תלמיד יח"ל ואב"ד בשיקגו] על עניני 'מחשבה' בקדשים [לשמה, פיגול וכו'] עם הסכמות נפלאות [בפרט מהגרי"ז מבריסק זצ"ל]. כמדומני היה בחור בן עשרים כשהו"ל.

תורת הנזיר להג"מ יצחק הוטנר זצ"ל עם הסכמה נפלאה מהגרח"ע זצ"ל.

שערי תבונה להסטייפלר זצ"ל [כמדומני מימי בחרותו].

בסו"ס סופר מהיר נדפס חדו"ת מנכד המחבר הג"מ אש"ב סופר זצ"ל גאב"ד פרשבורג [מח"ס חשב סופר] משנות בחרותו.

יש עוד הרבה ולא עט האסף בפרט שלא זה עיקור מטרת האשכול.

גל של אגוזים כתב:תורת הנזיר להג"מ יצחק הוטנר זצ"ל עם הסכמה נפלאה מהגרח"ע זצ"ל.

שערי תבונה להסטייפלר זצ"ל [כמדומני מימי בחרותו].

מסופר שהגאון ר' מאיר שפירא נתכבד פעם להגיד שיעור בישיבת מיר, והבחורים שם הקיפוהו בחבילות קושיות חזקות, ענה ואמר בצחות: כשאני יהיה בגיל שלכם גם אדע יותר טוב...

לא הבנתי הקשר לדברים שצוטט בשמי