פורום אוצר החכמה

סליחה על ה"הבטחה" שבכותרת. איני שואל מתוך קצה חוט או רמז שיש בידי, אלא פשוט שאלת תם:
האם מצויים בב"י מקומות שבהם מתייחס לנוסח הגמרא או מגיה את הסוגיה (ממקור שבידו או מכת"י)?
אשמח לתשובת תלמידי החכמים שכאן.

שאלה טובה שאלת
איני מצוי בתחום, אבל לשער ניתן כי עיקר שימושו היה בגמרות הנדפסות בויניציאה אצל בומבירגי, ואולי כרך אחד בלבד בשלב מאוחר יותר מהנדפס אצל יושטיניאן (נזכר לכאורה רק בספרו המאוחר כסף משנה)
מן הסתם מרן לא השתמש בדפוסי ספרד, ומסתבר שגם לא בדפוסי שונצינו ופיזארו, והאמת שהויניציאות ברובם נדפסו לפי שונצינו ופיזארו, כמובן למסכתות שהיו.
מעיקרא כשיצאו הגמרות הויניציאניות לאור עולם, ממוספרות עם מספרי דפים לראשונה, בהידור רב וגודל נאה, נדחקו כל הגמרות הישנות והאחרות. לכאורה כולל גמרות כתיבת יד. כך שמסתבר שמרן זצ"ל השתמש בעיקר בגמרות מויניציאה של בומבירגי.
יש ספרים שהיו לפניו בדפוס, וידע שיש שינויים בכתבי יד, ועשה שימוש בכתבי יד, אך בגמרות איני יודע. יבואו החכמים פה ויאירו העינים.
מעניין גם יחסו של מרן לילקוט שמעוני. לכאורה בספרו הגדול בית יוסף (המוקדם), וגם בספרו כסף משנה (המאוחר), אינו נזכר ולו פעם אחת! (מה שהשלימו המדפיסים בב"י במקומות בודדים, לכאורה אלו השלמות לא נכונות, וצריך להשלים למקורות של הילקוט)

לפני זמן רב הבחנתי שישנם לעתים עשרות סימנים רצופים בב"י, בהם מציין המחבר לדפי הגמרא דפוס ויניציאה (בציינו "דף" או "עלה"), וזה מוכיח שהוא השתמש שם בדפוס ויניציאה שנדפס זמן לא רב לפני כן. שוב ישנם פה ושם עשרות סימנים רצופים בהם אינו מזכיר דף ועלה, כי אם "ריש פרק..." ו"סוף פרק...", כדרך הראשונים. סימן לדבר שאז השתמש בדפוס שונצינו, בו אין הדפים ממוספרים, או בכת"י.
לא מצאתי כעת רשימה מעניינת זו שרשמתי לעצמי, אבל בקל ניתן לשחזר אותה ע"י פרויקט השו"ת, בחיפוש 'דף' ו'עלה' בב"י [אך יש להזהר ממראי מקומות מאוחרים].

אלי_ש כתב:סליחה על ה"הבטחה" שבכותרת. איני שואל מתוך קצה חוט או רמז שיש בידי, אלא פשוט שאלת תם:
האם מצויים בב"י מקומות שבהם מתייחס לנוסח הגמרא או מגיה את הסוגיה (ממקור שבידו או מכת"י)?
אשמח לתשובת תלמידי החכמים שכאן.

האם אתה שואל אם הוא התייחס לנוסח התלמוד במקומות שיש הבדלי נוסח? אם כן, בהחלט, הרי יש מקומות שבזה בדיוק תלויה מחלוקת הראשונים (כגון בדין הטמנה ע"ש/ביה"ש). במעומעם זכור לי גם שלפעמים הוא מיוזמתו משער שלפני ראשון מסוים עמד נוסח אחר, גם כשאותו ראשון לא מעתיק בבירור נוסח אחר.

אם זה יעזור לך, למדתי לאחרונה טור ב"י חו"מ סי' ריט, והב"י מהיא שם נוסח גמרא (ב"ב סב:) שונה מנוסח הגמרא שלנו, אבל כבר אצלנו רשב"ם בבארו את הגמ' כותב בתחילת הביאור 'ה"ג', היינו שהיתה לפניו גירסא אחרת, וגם הב"י לאחר שמצטט את הגמ' עם הטעות הוא מביא את הרשב"ם עם ה'ה"ג' ומבאר את ההלכה עפ"י גירסת רשב"ם, אבל עכ"פ מוכח שלפניו היתה בגמרא הגירסא המשובשת.