פורום אוצר החכמה

רבים כותבים על מי שנהרג על קידוש השם: "נעקד על קידוש השם", או "נעקד בשואה", וכיוצא.
נראה לי שהמליצים החלו לכתוב נעק"ד [=נהרג על קידוש ד'] או נעקד"ה [נהרג על קדוש השם], לרמז דרך אגב לעקידת יצחק, שמסר את נפשו לשמים. ושוב כעבור זמן נשתבש ל"נעקד עקיד"ה", הגם שלא נעקד רק נהרג.

גיטין נז: אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות.

ראה תראה עקדות אלה נעקדו, בחייהם נאהבו ובמותם לא נפרדו. על גזרות תתנ"ו.

ברור שזה בהשפעת העקדה, וכשם ש'שבעה מזבחות' לאו דוקא, אבל יש כאן שימוש במלה זו ממש, ולא רק רמז ע"י הר"ת.

יפה כתבת, וצדקת ממני.

מה שנכון נכון כתב:גיטין נז: אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות.

ראה תראה עקדות אלה נעקדו, בחייהם נאהבו ובמותם לא נפרדו. על גזרות תתנ"ו.

ברור שזה בהשפעת העקדה, וכשם ש'שבעה מזבחות' לאו דוקא, אבל יש כאן שימוש במלה זו ממש, ולא רק רמז ע"י הר"ת.

שם זה לשון נופל על לשון. אברהם עקד מזבח אחד וחנה עוקדת שבע.
בגזרות תתנ"ו יש תיאורים על יהודים שנקשרו ונשרפו חיים, ויתכן כי לזה התכוון הפייט.

מכל מקום, קאצ'קלה, לא בטוח שאכן צדקו ממך.

ואגב, מר"ד סגל, וכי רצתה חנה לקנתר לאברהם דווקא עתה. אלר שהכריזה שהכוח לעקוד שבעה בנים בא מכח המסירות נפש שהשריש אברהם בבניו.

מכון חכמי ספרד כתב:מכל מקום, קאצ'קלה, לא בטוח שאכן צדקו ממך.

ביותר יש לתמוה על אנשים שאינם בקיאים בלשון, והמליצות מהם והלאה, ופתאום כאשר הם מזכירים את אבותיהם שנהרגו בשואה, הם משתמשים במליצה "נעקד על קידוש השם", במקום "נהרג על קידוש השם". שעה שברור לנו שאינם יודעים על סגנון הפייטנים, ורק בטעות כותבים כן, וכהשערתי דלעיל.

מזכירים?
רוקמים בחוטי זהב על ההיכל...