בויקיפדיה: "שזח"ה נפטר בשנת 1900, ולאחר מותו נמכר אוסף כתבי היד לקולג' ע"ש יהודית מונטפיורי בראמזגייט (Ramsgate), ואילו הספרים המודפסים נמכרו לבית המדרש לרבנים באמריקה ולאוצר הספרים של קהילת וינה".
יש קטלוגים של הספרים שהיו בספרייתו? בין של כתבי היד ובין של ספרי הדפוס.
מוכרים ספרים שהיו בספרייתו אשר שמא מצויה בהם חותמתו? סימן מזהה מיוחד לספריו?
באותה הזדמנות אשאל על כתבי היד שהיו בספריתו של ר' אברהם עפשטיין. בויקיפדיה: "ברשותו של אפשטיין הייתה ספרייה גדולה, ובה כתבי יד יקרי ערך רבים, אותם הוריש לבית המדרש לרבנים בווינה (Judisch-theologische Lehranstalt)".
עד כמה שאני זוכר היו כ"י שהתגלגלו לווארשא, וחלקם אבד בשואה, ודומני כי חלקם צץ בשנים האחרונות אצל סוחרים. מישהו בקי בפרטים? יש כ"י שהיה בספרייתו, בכתב היד מצויה גם מסכת אבות דרבי נתן (אך כבר אז היה בה חסרון של כשבעה פרקים מתוך ארבעים ואחד).
כתב יד זה אבד בשואה, צץ לפני כחמש עשרה שנה, אך צץ חסר ולא שלם רק על י"ב פרקים ראשונים של אדר"נ (איני זוכר מה החסרון הנוסף בכתב יד זה). כתב יד זה נקנה על ידי בית המדרש לרבנים בניו יורק.
כפי שכתבתי בדפים החסרים יש גם ממסכת אבות דרבי נתן (חסרים כעשרים ושנים פרקים שהיו בכתב היד לפני המלחמה). לפני כעשור ויותר שמעתי שיש סוחר בפתח תקוה שהחזיק בכ"י של מסכת אדר"נ, ולבי אומר לי כי אם אמת בשמועה זו, שמא הם הדפים החסרים. אודה לכל מי שיתרום במידע וזכות הרבים תלויה בו.
באותה הזדמנות אשאל, שני החכמים הנ"ל, שזח"ה ור"א עפשטיין, נהגו טובת עין בחוקרים שבזמנם, והשאילו להם כתבי יד. הידוע על תלונות מצד שזח"ה ורי"ע כלפי כתבי יד וספרים שהושאלו על ידם ולא הוחזרו אליהם? בידי לפחות עדות אחת על כ"י שהיה בידי שזח"ה, הושאל לחוקר אחד, וחוקר זה לאחר זמן מכר את כתב היד לאיזו ספריה. אני נוטה להניח שכל זה כמובן נעשה בהסכמתו של שזח"ה, ושמא הוא מכר כתב היד לאותו חוקר, וכשאותו חוקר סיים עיסוקו באותו עניין שכתב היד היה נחוץ לו, האחרון מכר את כתב היד לספריה. תופעה זו מצאתי אצל ר"ש בובר, שאחד מפרסומיו הרבים הנדפס על פי כתב יד יחידי שהיה ברשותו, ממש עם סיום הדפסתו ופרסומו של אותו כתב היד על ידי בובר, הלה מכר את כתב היד לאיזו ספריה. כנראה ימים אחדים ממש אחר ההדפסה.