פורום אוצר החכמה

שמוע שמועה שמעתי בקרב ה"מתנגדים" ובאתי, שיחסו של המשנ"ב שונה לגר"ז עקב חסידותו, האם מישהו שם לב לכך פעם או שמע שמועה זו?

עצם התואר הגר״ז, הוא תואר ׳מתנגדי׳, שהרי החסידים כינוהו ׳הרב׳, אבל בנוגע לדבר הלכה, מי יבוא בסוד ישרים, לתקוע ראשו בין ההרים, אלו האבות, ולחלקם בדברי מריבות, ולהביע דעה ולחוות, אימריא נאה וגדיא יאות, אין דבר זה נאות.

לא באתי לריב ריבים ולא לחרוז חרוזים.
1 הגר"ז הוא תוארו של בעל המשנ"ב לבעל שו"ע הרב ולא תואר שחידשתי
2 ריב אינו עניין לעובדות, ושאלתי היא האם יחסו שונה או לא ולא לחוות דעה מי צודק בעניינים אחרים לחלוטין שאיני חפץ ליגע בהם פן איכווה בגחלתן של אלו או איעקץ מעקיצתן של אלו

1. מאות פעמים מובא הגר"ז להלכה במנ"ב כך שהדיון על "יחסו" של הח"ח לב"ה ממש תמוה.
2. בדיחותא: האגדה מספרת שהח"ח התלבט מה תואר יכתוב על ב"ה באופן שחסידיו יהיו מרוצים, בסופו של דבר הלך לשאול את פי זקני חסידי לובביץ' שענו לו "אותו התואר שתכתוב על הגאון מוילנה", וכך קיבלנו את הגר"ז כמו הגר"א...

זה עתה היערני חכם אחד, מאור ישראל שדנו בתואר זה, אם הוי לגנות או לשבח.
מה שכתבתי שאין להכניס את ראשנו בין ההרים הגדולים, כוונתי היתה שאין לייחס לכהן הגדול מאחיו יחס מפלה לרעה נגד אדמו״ר חסידי אך ורק בגין דעותיו ואמונתו ולא בגלל תוכן דבריו. ואף אם יוכיח מאן דהו שכן הם פני הדברים מוטב לשתוק ולא לדון בנושא זה,

הריני בוש לחשוף את בורותי בשער בת רבים, אך כיון שלא הביישן למד שאול אשאל,
האם ידוע למאן דהוא מקום אשר בו פוסק המשנ"ב לדברי הגר"ז (אשר את מימיו אני שותה ובעפר רגליו אני מתאבק ללא הפוגה) ומסתמך על דבריו להלכה, ולא יחד עם סייעתא מדברי אחרון נוסף או בתור חששא בעלמא?

ואני אחשוף את בורותי ואבוש: האם מצינו שיסתמך המשנ״ב על אחרון (ואין כונתי למג״א וכו׳ כמובן) בלא סיעתא?

היא שיחתי כתב:שמוע שמועה שמעתי בקרב ה"מתנגדים" ובאתי, שיחסו של המשנ"ב שונה לגר"ז עקב חסידותו, האם מישהו שם לב לכך פעם או שמע שמועה זו?

בלמדי 'הלכות שבת', הבחנתי דבר מעניין מאד!
לע"ע, לא מצאתי מי שקדמני ב'גילוי' זה.

הנה:
בזכרוני מונח לי, ג' מקומות ב'הלכות שבת',
שה'משנה ברורה' מפריך את דברי הגר"ז בהדיא, (דהיינו - לא סתם שסובר אחרת, רק שמביא שיטתו ומקשה עליו),
ובכל אחד מאלו הג', לא מביא מי עומד מאחורי שיטה זו, רק סתם 'אחד מן האחרונים' וכדומה.

לע"ע אני לא נזכר רק בב':

1. 'ביאור הלכה' סי' שלו סעיף יג, ד"ה ומותר ליגע באילן:
"והחיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו פירשו באופן אחר".

וכוונתו לשו"ע הרב - סי' שלו סעיף כא.


2. 'ביאור הלכה' סי' שמ סעיף יג, ד"ה אין שוברין:
ומה שרצה אחד מן האחרונים להוציא מזה, דלא שייך שם קורע וכו'".

וכוונתו לשו"ע הרב - סי' שמ סעיף יז.

הדברים ידועים, בדר"כ כשכותב אחד מן האחרונים וחולק עליו, המכוון להגר"ז.

יש לציין שבהרבה מקומות המשנ"ב מעתיק לשונו הצח של הגר"ז בביאור דברי הש"ע, בלי לציין מקורו.

כל זה (כולל הדוגמאות הנ"ל, וכן דוגמא נוספת בסי' רי"ט ביה"ל ד"ה חבוש, ושעשה כן גם עם החיי אדם בסי' ש"א ביה"ל ד"ה בזה. וכולל עניין העתקות הלשון, שאינו דווקא לגר"ז אלא בכלל) כבר נידון עד דק במקו"א ידוע. יעויין: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... id=2628357

אחכמה, שים נא לבך לעובדא הלזו, שכאשר בא להפריך דבריו אין הוא מזכיר את שמו, אלא מכנהו בתואר מסויים. מדוע?

תוך כדי דיבור כתב:כל זה (כולל הדוגמאות הנ"ל, וכן דוגמא נוספת בסי' רי"ט ביה"ל ד"ה חבוש, ושעשה כן גם עם החיי אדם בסי' ש"א ביה"ל ד"ה בזה. וכולל עניין העתקות הלשון, שאינו דווקא לגר"ז אלא בכלל) כבר נידון עד דק במקו"א ידוע. יעויין: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... id=2628357

אינו דוקא בגר"ז, אבל במיוחד עושה כן אתו.

איני משוכנע כלל. ואביא לחמי מהמקו"א הנ"ל:

כל מי שעיין במשנ"ב לאחר לימוד השו"ע ונו"כ, יודע שבכל סימן וסימן הוא מעתיק הרבה מלשון המחברים הקודמים לו, וברוב המקרים הללו אין הוא מציין למקור ממנו העתיק. לדוגמא קטנה, בתחילת סי' ש"ח כתב המשנ"ב הקדמה לדיני מוקצה, תחילה מדברי הרמב"ם והראב"ד, ואילו המחצית השניה של ההקדמה (מ"ודע") מועתקת כולה מילה במילה מהלבושי שרד. וכן עוד פעמים רבות בהלכות שבת (עד סי' ש"כ, שבו נגמר הלבושי שרד. ומה שציין אליו בסי' שט"ו שעה"צ ס"ק נ"ב, זהו רק מפני מה שהעיר שם אח"כ), יותר מכל מחבר אחר, כי כן היתה דרך הלבושי שרד לבאר דברים שלא נגעו בהם אחרים, וזו אחת ממטרות חיבור המשנ"ב. וממילא מובן שגם שו"ע הרב בכלל המקורות מהם העתיק, ואין בכך תופעה מיוחדת.

בור הגולה כתב:יש לציין שבהרבה מקומות המשנ"ב מעתיק לשונו הצח של הגר"ז בביאור דברי הש"ע, בלי לציין מקורו.

כבר קדמך בזה, הגאון ר' אלי' פישר שליט"א (מח"ס 'ברכת השבת') ראש כולל גור ב.פ.
בהסכמתו ל'שלחן ערוך הרב' החדש, הוצאות קה"ת.

ההסכמות שקיבלו, לא נדפסו בפנים השו"ע. רק נדפסו בקונטרס בפ"ע.

זקן ששכח כתב:אחכמה, שים נא לבך לעובדא הלזו, שכאשר בא להפריך דבריו אין הוא מזכיר את שמו, אלא מכנהו בתואר מסויים. מדוע?

כנראה היא מטוהר מדותיו, ועשה כן גם להגאון ר' יוסף שאול בסי' ש"א ביאור הלכה ד"ה בזה להתיר לגבי הוצאת זייגע"ר (מורה שעות) לתכשיט, שכ' בזה"ל:
והארכתי בכל זה להוציא מדעת גדול אחד שכתב להקל בזה אגב שיטפיה ולא הביא לדבריו שום טעם וראיה וביותר אתפלא שכתב שם בעצמו שהאחרונים אסרו דבר זה וגם החכם צבי מכללם ואיך חלק עליהם בסברא בעלמא. היוצא מדברינו דבכל גווני אין צד להקל בזה ובפרט דלדעת כמה פוסקים יש גם בזמנינו דין ר"ה גמורה כמבואר לקמן בסי' שמ"ה ע"ש במ"ב ובה"ל ויש בזה חשש חיוב חטאת דדרך הוצאה הוא בכך ומצאתי בקש"ע שגם הוא כתב כדברינו דאין להתיר אפילו ברביד זהב והביא שגם הגאון מהר"א העלער הורה כן:
ויש להבין קצת למה כ' כן דוקא במקומות הנ"ל.

תוך כדי דיבור כתב:כל זה (כולל הדוגמאות הנ"ל, וכן דוגמא נוספת בסי' רי"ט ביה"ל ד"ה חבוש, ושעשה כן גם עם החיי אדם בסי' ש"א ביה"ל ד"ה בזה. וכולל עניין העתקות הלשון, שאינו דווקא לגר"ז אלא בכלל) כבר נידון עד דק במקו"א ידוע. יעויין: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... id=2628357

יש עוד דוגמאות רבות, אכן הנושא כולו קמחא טחינא.
בנוגע לכינוי הגר"ז, ראיתי כתוב שבספר תולדות אברהם יוסף לר' אברהם יוסף מאיגרא, קראקא תרצ"ח, התמרמר שאינו כינוי של כבוד (?) והלין על בעל שה"ג השלישי שהוא לדעתו ממציאו. למרבה הפלא הספר אינו קיים באוצר ובשום מאגר אחר.

שמועה שמעתי שאנשי כת "זילברמן" אינם משתמשים במשנ"ב כיון שמביא את דברי שו"ע הרב

האם יש אמת בדברים אלו ?

לא רק זה. הם גם אופים את המצות עם דם של ילדים חסידיים.

לענ"ד, תמוה לומר שהגאון הצדיק בעל ה'חפץ חיים', שהיה בקשר עם אדמור"י חב"ד שבדורו, ועם אדמורי"ם חסידיים אחרים יהיה נגוע בשנאה נגד חסידים וחסידות עד שישמיט שם בעל התניא מספרו, שאפילו היום ששנאת חב"ד אצל רבים מה'חרדים לדבר ה'' איננה עבירה, ולמצוה יחשבוה, עדיין מותר להזכיר את בעל התניא (לא מהתניא חלילה, שלא יחשדוהו שנפל בכת ה"י, אלא מהשו"ע), כש"כ באותו דור, שהיו קצת יותר פקחים והרבה יותר יראי שמים, ואם בחר הח"ח להעלים שם האדה"ז באיזה מקומן חזקה שלא משנאה כבושה היא, אלא מאהבה מסותרת.
והרוצה להלעיז על גדולי ישראל - יבוא וילעיז.

נוסח קשה יותר [שכמדומה שלא עמדו עליו המתפלמסים] נמצא בשעה"צ סי' רנ"ו סק"ג 'וראיתי לאחד שהעתיק דברי המג"א שעה קודם הלילה לענין חנויות ואותו המעתיק לא דק בלישניה כלל להמעיין בסימן רס"א'. וקאי על דברי הגר"ז שם, וכמוש"כ הגרא"ח נאה בספרו קצות השלחן ליישב לשון אדמו"ר שבודאי דק בלישניה. [ואם כי אינני ראוי לזה, אך מן המפורסמות אצל לומדי שו"ע הגר"ז כמה מדוקדקים דבריו, עד שבכל תוספת מילה או שינוי קל טמן הרבה מרגליות נפלאות -זכיתי להתנסות פעם א' בעריכת כמה סעיפים בהוצאת עוז והדר (מהר מאד סולקתי משם לרגל איטיות מלאכתי) ואשתומם על המראה- ולכן קצת פלא לשון השעה"צ].

ומענין לענין (באותו ענין??) אציין למש"כ המשנ"ב בסי' תרסט מדברי הבכורי יעקב 'לכן רעה עושין בהרבה מקומות במה שביטלו מקרוב שלא לעשות משתה ושמחה בשמחת תורה, אף גם ששמחין בשאר ימים וכל ימיהם כחגים, ובעוונותינו הרבים ביזוי כבוד התורה גרם זה שהתורה מונחת בקרן זוית ואין דורש ואין מבקש, ומי יתן ישיב וירחם שבת בית ישראל במהרה בימינו'.
האם ידוע למישהו על איזה 'הרבה מקומות' מיירי הבכורי יעקב, ולמה נתפשט המנהג אצלם לבטל משתה ושמחה בשמחת תורה אם אפילו בשאר ימים שמחים כחגים? על מה מדובר כאן? [הלשון 'כל ימיהם כחגים' הזכיר לי את הטענות על החסידים, אבל האם מצינו שמיעטו החסידים בשמחת סיום התורה? ולמה?]

אולי, ואני מעלה כאן רק השערה,
כיוון שמרן הח"ח לא "זכה" לגלוש בפורום של אוצר החכמה
הטרידו אותו עניינים אחרים ולא כל נושא שעסק בו הגיע לחסידים ומתנגדים

ואולי, וגם זו רק השערה,
מטריד אותי הקטן ועוד כמה שלמדו את הסעיף הנזכר
למה כוונתו? מי הם אשר שאינם דורשים ואינם מבקשים את התורה?
"ומי יתן ישיב וירחם שבר בית ישראל!"

רק מעניין הוא שבנו של החפץ חיים שהיה מסייע לאביו במכירת הספרים, כותב בספרו, (לא זוכר כרגע היכן), שהחסידים קנו יותר את ספריו מהאחרים.
הוא כותב את זה בהקשר, שפעם סיפר לאביו שהיה בשטיבל חסידי והקניטו אותו שם, אמר לו הח''ח מדוע אתה נכנס דווקא לשם. הוא כותב שהסיבה ששם מכר הכי הרבה.

מי יכול לצטט או לציין מראי מקום לנ''ל.

אברהם כתב:ואולי, וגם זו רק השערה,
מטריד אותי הקטן ועוד כמה שלמדו את הסעיף הנזכר
למה כוונתו? מי הם אשר שאינם דורשים ואינם מבקשים את התורה?
"ומי יתן ישיב וירחם שבר בית ישראל!"

ההשערה שלי לא התייחסה לדבריך אלא לנושא האשכול ולדיונים הקבועים כאן

אגב בלי לעיין נראה לי יותר שכוונת הבכורי יעקב היתה לסתם בע"ב עשירים ומחמת עשרם ימיהם כחגים

בקהילות מערב אירופה חדר מנהג ההקפות בזמן מאוחר יחסית והתבטל בכמה מקומות כגון בפפד"מ. וידועים דבריו החריפים של ש"ץ פפד"מ ר"ז גייגר (אח של...) בספרו דברי קהילות בגנות אנשי פולין לאור הנר חנוני המקיף וכו' וכו' על המקיפים. אפשר שעל ספיחי ענין זה כוונת הביכור"י.

לשון 'אותו המעתיק, 'ידוע למתפלמסים', ולא הבנתי האם רק משום שבעלמא הגר"ז דייק בלישנא טובא לכן יש להתפלא על המ"ב ? או שלפי עיונך הערת המ"ב בטלה מעיקרא עד שיש לתמוה עליה.

תלי"ת שלא הפיקו אנשי עוז והדר זממם בהוצאת שועה"ר מוער. ראיתי דוגמא מסימן אחד ולא נמצא כמוהו לסכלות וסרות טעם. על כל תיבה ותיבה תלו עליו כל שלטי הגיבורים, כביכול מחר עם ישראל ח"ו יוצא לגלות, ואין עמו אלא שו"ע הרב, כך שיש לרמוז ולנעוץ בדבריו כל התורה כולה.
דרך משל, הגר"ז העתיק לשון הגמ' עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ. ובאו חכמי עוז והדר והרצו על שולחנו כל תירוצי האחרונים במה שהק' - ע"ד הגמ' - הרי במניינם אי אתה מוצא אלא שבעה... וכן עזה"ד.

לכאורה נראה ברי (זו סתירה לכאורה עם הברי...אך כל עוד אין לי ראי' ברורה , זה עדיין לכאורה, למרות שמצד ההבנה זה ברור לי לענ"ד) שכוונת הבכ"י אינה לאנשי פולין (אך שמא לא הבנתי דברי א"ס) אלא לאחד ממעשי הרפורמה שכנראה ביטלו הרפורמים שמחת תורה כחגיגה פראית ולא מאופקת, ולכן טען שכל היום חוגגים חגיגות רק חגיגות התורה מפריעה להם

לא התכונתי שכונתו לאנשי פולין, אלא שבפפד"מ ביטלו את ההקפות מקנאות למנהגם הישן, וכמו שתמצא בדברי קהילות שמלעיג על הנוהגים מנהג אנשי פולין להקיף ושפך עליהם סוללה. עי"ש.
אבל בכלל דבריך נראים יותר.

תודה איש ספר! הנחת את דעתי.

לגבי דווקנותו של הגר"ז כוונתי היתה שהמשנ"ב בגדלותו היה תקיף כל כך בסברתו, עד שהיה ברור לו שאין כאן מקום לפרש דעת הגר"ז שס"ל באופ"א וכדו' [וכמו שכתב הגרא"ח נאה וכדו'], אלא 'לא דק בלישניה'!

והנה, כיו"ב נמצא בבאה"ל הלכות שבת סו"ס שכ"א שהביא קושיית רעק"א המפורסמת למה הכותש חייב משום דישה הלא אין הגרעינים בשבולים [ודעת התוס' בביצה שאינו חייב על מלילת החטים משום דש אא"כ מקלפם מתוך השבולת]. וכתב ליישב דשאני ע"י כלי. וסיים: ולא אאמין שיצא זה מפי הגאון רעק"א, רק מאיזה תלמיד טועה(!).
והנה, בספרי המחברים על מסכת שבת האריכו הרבה בביאור יישובו של הבאה"ל שאינו מובן לפום ריהטא, ויש שכתבו ליישב דברי הגרעק"א באופן אחר. ואילו רבינו בעל הח"ח היה בהיר וברור לו כ"כ כהבנתו עד שלא האמין שיצא זה מפי הגרעק"א!

והנה דבריו של ר"ז גייגר בדברי קהילות עמ' 338:

"בפרנקפורט ובכל המדינות הנוהגות מנהג אשכנז אין מקיפים בשמחת תורה עם ס"ת לא בלילה ולא ביום אך עתה חדשים מקרוב באו להקיף בבהכ"נ
כמנהג פולין לאור הנר אבל אין זה דין ישן שדעת זקנים נוחה ממנו כי הם אומרים מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
ולא תחת החזן ולא תחת הרב בתוך חבורה הנוהגת כשורה ומחזקת התורה הכתובה והאמורה הלא מחכמי אשכנז גזורה 'לא תקיפו בשירה ובזמרה כי זה
מחקי אנשי אמונה טפלה לעבודתם הזרה ובארצכם לא תעשו כן בעבודתכם היקרה הקדושה והטהורה כי אם לכו בדרך הישרה' וגם אנכי מוסיף להזהיר ולהטיף
אף אם החנוני מקיף כל הישר הולך לא ילך אחריו להקיף אך ילך בדרך אבותיו וירבו ימיו ושנותיו"

אכן מסתמא היה יום שמח"ת יום שמחה גם בלא ההקפות, וממילא לא נראה שכונת הבכור"י לזה אלא מחוורתא כדברי אתנחתא.

ומה נהדר מראה קהילה א' בארה"ק המקפידה במסי"נ על מנהג 'מקודש' זה שלא לעשות הקפות בשמח"ת, דבר שנתפשט היום כבר בכל קהילות ישראל כולם, וד"ל.

סופר כתב:ומה נהדר מראה קהילה א' בארה"ק המקפידה במסי"נ על מנהג 'מקודש' זה שלא לעשות הקפות בשמח"ת, דבר שנתפשט היום כבר בכל קהילות ישראל כולם, וד"ל.

אכן מראה נהדר!
אל תטוש תורת אמך!

דבק בדרכי הבעל בתית, אמשיך לומר את הנראה לי בהשקפה זו של דעת בע"ב:

ידעתי שדעתי הפוכה מזו של בני התורה, אך מה אעשה וכל עיקרו של אשכול זה נראה לי קטנוני ומטופש עד להחריד.

ישב לו החפץ חיים - כן, זה שרק שמו מעיד על מהותו. זה שהיה מיודד עם גדולי האדמו"רים בדורו.
ישב לו בביתו, בטרם התחיל לכתוב את חיבורו והתחבט כיצד לכנות את אחד ממאות המחברים שהזכיר בספרו
שיהפוך עד מהרה לספר יסוד בכל בית יהודי?!?!?!? נתרוקנה דעתכם ממחשבות ישרות?!?!?!?

החפץ חיים, כן, זה שלא שמע על מלחמת העיתונים וזה שהיה עם הארץ מופלג בסוגיית התוארים - הסוגיה החיונית לכל חרדי בזמנינו -
לדעת מיהו 'מרן' ומיהו הרה"ג, מי הרה"ח ומי רשכבה"ג. ישב והתחבט ולא ידע כיצד לכנות את נשיא הדור בדורתיים לפניו?!...

אולי נצא מהפיגור האוחז באנשי זמנינו?! אולי מספיק לתלות את השטויות שממלאות את מוחם וליבם של יחצני דורנו, בגדולי ישראל?!.

ואם כבר יש עוד טובא להוסיף על הח"ח על שבכוונה תחילה לא כתב 'שולחן ערוך האלטע רבי'... נשיא הדורות. ואולי אף היה צריך להסתפק בשולחן ערוך סתמא, וכאשר יעסוק בשו"ע הקדמון יציין בסוגריים (קארו)... (כמא דאת אמרת 'צמח צדק' הקדמון).

די!!! די לאווילות!!! אנשי ספר חברים מלומדים דאתרא קדישא הדיין, די!!



ועוד משהו, בשולי הדברים, מאי שנא הגר"ז מריי"ץ?!...

מענין האשכול הפתיחה והחתימה מהגר"ז... להקפות,
יש לציין לדברי הליקוטי תורה [מהגר"ז - התניא - אדמו"ר הזקן]
סוכות פ, ד
"והנה ע"פ המבואר למעלה בענין ניסוך המים שלא ניתן ליכתוב בתושב"כ מפני שהוא בחי' סופר שהוא למעלה מבחי' ספר כנ"ל, הנה ע"ד זה יובן ענין ההקפות בשמע"צ שלא נכתבו אפי' בתושבע"פ ואינו אלא מנהג כי הנה המה מקיפים דאבא ולכן לא ניתן לכתוב אפי' בתושבע"פ שהיא בחי' א"פ דחכמה כו' וקרוב לזה נתבאר במקום אחר בענין תפלת ערבית רשות מפני שהמשכה זו היא ממקום עליון מאוד עד שאין אתעדל"ת מגעת שם כ"כ לכן הוא רשות שאינו חובה ממש מטעם הנ"ל עיין זהר ח"א קלג א" עכ"ל

זרח כתב:רק מעניין הוא שבנו של החפץ חיים שהיה מסייע לאביו במכירת הספרים, כותב בספרו, (לא זוכר כרגע היכן), שהחסידים קנו יותר את ספריו מהאחרים.
הוא כותב את זה בהקשר, שפעם סיפר לאביו שהיה בשטיבל חסידי והקניטו אותו שם, אמר לו הח''ח מדוע אתה נכנס דווקא לשם. הוא כותב שהסיבה ששם מכר הכי הרבה.

מי יכול לצטט או לציין מראי מקום לנ''ל.

בבקשה:

.

דרך אגב, דברי בנו של החפץ חיים בנוגע לאביו יש לקרות בחשדנות קצת, יש ביניהם דברים שלא מסתברים.
הא'] בזכרוני, תפלין דר"ת משום ירושלמי החדש.

מעיין כתב:דרך אגב, דברי בנו של החפץ חיים בנוגע לאביו יש לקרות בחשדנות קצת, יש ביניהם דברים שלא מסתברים.
הא'] בזכרוני, תפלין דר"ת משום ירושלמי החדש.

איך שמעתי שיעור חומרש''י מהטולנער רבי (שלקחתי מעמדת קול הלשון) שאם היה בנו של הח''ח בזמנינו לא היו מכניסים את בתו לבית יעקב.
ר' מעיין אני לא מבין! כל מי שכתב היסטוריה ולא נראה לנו איזה פרט בספרו מיד הוא נכנס ברשימה השחורה? האם לכל ספרי ההיסטוריה המשוכתבים ושנכתבו ממקורות כאילו מוסמכים!!! לזה נאמין, רק לבנו שהיה יד ימינו, זה צריך לקרות בחשדנות, אתממהה.

אגב בנושא תפילין דר''ת אם אני לא טועה, כתוב בספר בנו שהיות והסתובב הרבה בית החסידים התחיל להניח גם ר''ת.

וזה לשון בנו:
כן, לא הניח תפילין דר"ת, עד עת זקנתו בשני המלחמה, שהתגורר באוקריינא, בין חסידים, שאז קנה תפילין דר"ת, והניחם עד הסתלקותו.
וחשבתי כי הניחם, לצאת דעת החסידים שישב בקרבם, שבעיניהם הוא דין גמור, ומי שאינו מניח הוא בבחינת קרקפתא וכו', ואיכא חילול כבוד התורה, אמנם בשאלי אותו פעם, ענה לי כי בירושלמי שנתגלה מחדש על מס' מנחות מפורש בו הנחתם כדעת ר"ת, ועל כן החל להניחם.
(אמנם אם מפני זה כבר נודע, כי הירושלמי הזה הוא מזויף, וגם מר אבא שלא מיהר להסכים על זיופו נאד לבסוף ידיו ממנו, כאשר הודעתיו כי המוציא לאור הזה הוא זייפן מפורסם עוד מעשרים שנים לפנים קודם שהרעיש את העולם במציאתו, וכבר נרדף על צוארו אז במכ"ע המליץ משנות תרנ"ב ותרנ"ג, על זיופיו הרבים, ועל אומנתו הנפלאה בחיקוי כתבים, אז רפו ידיו ולא הזכיר אותו שוב).

איש_ספר כתב:בנוגע לכינוי הגר"ז, ראיתי כתוב שבספר תולדות אברהם יוסף לר' אברהם יוסף מאיגרא, קראקא תרצ"ח, התמרמר שאינו כינוי של כבוד (?)

כל טענותיו הוא רק על הכינוי רש"ז, שלדעתו אינו כינוי של כבוד.
הוא לא מביא כלל הכינוי הגר"ז, ועל כינוי כזה לכאורה לא היה מתמרמר.
וכמו שכותב שם אודות הגאון:
"והלא כל חבריו של הגאון מווילנא קוראים בשם הגר"א שזה ר"ת הגאון ר' אליהו, ולא רק ר' אליהו מווילנא, כי כמה ר' אליהו היו בווילנא".