פורום אוצר החכמה

פסחים עו ע"ב: 'עביד לוי עובדא בי ריש גלותא בגדי ודבר אחר'. וברש"י דבר אחר – חזיר. וכן באר רש"י במספר מקומות בש"ס, שדבר אחר הוא כינוי לחזיר (וכן משמע גם בתוס'). וכן עמא דבר.
שאלתי היא מה ההכרח לבאר בדברי הגמרא שהיה זה חזיר, שמא מדובר בבעל חי אחר.
בנוסף אשאלה, האם יש הסבר מסויים למה שנקטו לקרוא לו בשם 'דבר אחר'. [אף כי ראיתי בספר גימטריאות לריה"ח באור מסויים לכך, אבל שם הוא יותר על דרך דרוש ולא בדרך פשט].

בשאלתך האחרונה כתב ר' אליה הבחור בספרו התשבי.

בפשטות חזיר הוא הבע"ח שידוע בשפלותו כו' ומהווה סמל למלכות הרשעה כו' ולכן לא רצו להזכירו בשמו אלא אמרו 'דבר אחר'. ואין טעם לחשוב שמדובר בבע"ח אחר שלא מצינו בו יחס משפיל זה.

ואגב, כמדומני שהיו צדיקים שרצו לשמור על לשונם הנקיה ולכן אמרו 'דל"ת אל"ף' במקום 'דבר אחר'...

חד ברנש כתב:בשאלתך האחרונה כתב ר' אליה הבחור בספרו התשבי.

מודה לך על ההפנייה. יאושר כחך וחילך.

דרומי כתב:בפשטות חזיר הוא הבע"ח שידוע בשפלותו כו' ומהווה סמל למלכות הרשעה כו' ולכן לא רצו להזכירו בשמו אלא אמרו 'דבר אחר'. ואין טעם לחשוב שמדובר בבע"ח אחר שלא מצינו בו יחס משפיל זה.

ואגב, כמדומני שהיו צדיקים שרצו לשמור על לשונם הנקיה ולכן אמרו 'דל"ת אל"ף' במקום 'דבר אחר'...

את הפירוש כותב הגאון ר"י פיק בהגהותיו לספר התשבי הנ"ל, בדרך צחות.

ואגב, מעניין לגלות כי חז"ל דרשו תיבת 'חזיר' לטובה.

זקן ששכח כתב:בנוסף אשאלה, האם יש הסבר מסויים למה שנקטו לקרוא לו בשם 'דבר אחר'.

למחלת הצרעת קראו "דבר אחר" (כמו שהיום קוראים לסרטן "המחלה"), וכיון שלחזירים היה מצוי צרעת, נקראו החזירים בשם מחלתם. - כך פירש רש"י בשבת קכט: ד"ה קשה לדבר אחר.

ע"פ הפשט ההמנעות מלהזכירו היא מפני שפי חזיר כצואה עוברת, וכשמזכירים דבר מאוס משתמשים בלשון נקיה. וגם שחין/צרעת מכונים דבר אחר מה"ט, ועוד.

מנין כתב:

זקן ששכח כתב:בנוסף אשאלה, האם יש הסבר מסויים למה שנקטו לקרוא לו בשם 'דבר אחר'.

למחלת הצרעת קראו "דבר אחר" (כמו שהיום קוראים לסרטן "המחלה"), וכיון שלחזירים היה מצוי צרעת, נקראו החזירים בשם מחלתם. - כך פירש רש"י בשבת קכט: ד"ה קשה לדבר אחר.

הביאור יפה מאד, אבל אינו מפורש ברש"י שם. רש"י רק הביא שם דברי הגמ' בקידושין מ"ט שהחזירים מנוגעים הם.

זכור לי מעודי ילד קט שהסבירו לי שהוא משום שהוא דבר אחר ממה שמראה את עצמו (כידוע שמראה סימנים טהורים).

וכעת מצאתי שמביאים כן בשם התורת משה בפרשת וישלח.

הרב הגיונות, ייש"כ על הווארט הנפלא!

והנה מתוך הספר לדופקי בתשובה (עמ' 129-130):

בענין אמאי החזיר נקרא בשם דבר אחר עי' בספר משנת משה פרשת שמיני שביאר ע״פ האוחה״ק שלעת״ל יותר החזיר וזה הכונה שכת הוא אחר מזמן הע״ל שאז הוא יעי' בספר תורת משה לח״ס פרשת וישלח דביאר כי אחר הוא מאשר הוא מראה את עמו כשר ובספר נפש חיה או״ח סי' קנ״ו אות ט״ז כתב בשם הגהות על ספר התשבי שלא אומרים את שמו שלא ישאלו עליו התינוקות וירצו לאוכלו בכבוד רב המערכת

הגיונות כתב:זכור לי מעודי ילד קט שהסבירו לי שהוא משום שהוא דבר אחר ממה שמראה את עצמו (כידוע שמראה סימנים טהורים).

וכעת מצאתי שמביאים כן בשם התורת משה בפרשת וישלח.

הזכרתי לעיל שכן כתב הגר"י פיק בדרך צחות.

שש ושמח כתב:

מנין כתב:

זקן ששכח כתב:בנוסף אשאלה, האם יש הסבר מסויים למה שנקטו לקרוא לו בשם 'דבר אחר'.

למחלת הצרעת קראו "דבר אחר" (כמו שהיום קוראים לסרטן "המחלה"), וכיון שלחזירים היה מצוי צרעת, נקראו החזירים בשם מחלתם. - כך פירש רש"י בשבת קכט: ד"ה קשה לדבר אחר.

הביאור יפה מאד, אבל אינו מפורש ברש"י שם. רש"י רק הביא שם דברי הגמ' בקידושין מ"ט שהחזירים מנוגעים הם.

רמזתי לעיל שכן הוא בספר הגימטריאות לריה"ח, ע"פ הארותיו של הרי"י סטל.

הגיונות כתב:זכור לי מעודי ילד קט שהסבירו לי שהוא משום שהוא דבר אחר ממה שמראה את עצמו (כידוע שמראה סימנים טהורים).

וכעת מצאתי שמביאים כן בשם התורת משה בפרשת וישלח.

אתנצל בזה על טעות שטעיתי והזכרתי את הגר"י פיק לגבי ווארט אחר, ובאמת אומר שם את הווארט שכתבת.