פורום אוצר החכמה

האם ידוע למי
מקור נכבד שהערב רב היה להם דין בן נח

תמונת כתי"ק רבינו החת"ס מפנקסו:

בתוך הדברים כתב החת"ס:

ע"כ יתכן 'מפני העם כי רב הוא', היינו ערב רב, וחשבו מואבים שעתה גם עתה יעלו ערב רב עליהם למלחמה והם אינם מוזהרים על לא תתגר בם וכו'

משום דבר פלאי זה, רשם הגאון רי"נ שטרן בשולי הקטע (גלגל התמונות עד לתחתיתם ותראה) שיש להשמיט כל הדיבור: 'נשמט צע"ג למה ערב רב לא נצטוו על לא תתגר בם'.

פלא פלאים! בגלל זה לא זכינו לאור דברי החת"ס???

ממרחק הביא לחמו ?!
כבר הדפיסו בחתם סופר החדש על התורה הוצאת דעת סופר פרשת בלק.
ובאמת יפלא אם הגרי"נ השמיט
למה הדפיסו מי שהדפיס.

זסבה כתב:ממרחק הביא לחמו ?!
כבר הדפיסו בחתם סופר החדש על התורה הוצאת דעת סופר פרשת בלק.
.

הבאתי המקור בצירוף הערת הגריש"נ.
במקור שציינת נדפסו דברי מרן בשיבושים מצערים.
הקטע נדפס בדיוק, עם שאר הקטעים המושמטים, בקובץ עץ חיים באבוב ז'.

זסבה כתב:ובאמת יפלא אם הגרי"נ השמיט
למה הדפיסו מי שהדפיס.

ראה בהקדמת המאמר בעץ חיים שם. והנה מכתבו של הגאון להורות נתן זצוק"ל, שלא פורסם עד עתה בשלימותו:

והוא פלא גדול על בעל להורות נתן ז"ל
כי ידוע ומפורסם שהרב הגאון ר' יוסף נפתלי שטרן מסר ונפשו ורוחו על כל קוץ של החתם סופר להעמיד דבריו,
וכאב לו הרבה יותר ההשמטה מכל מישהו אחר
ולפלא להתחכם עליו ועל השמטתו.

זסבה כתב:והוא פלא גדול על בעל להורות נתן ז"ל
כי ידוע ומפורסם שהרב הגאון ר' יוסף נפתלי שטרן מסר ונפשו ורוחו על כל קוץ של החתם סופר להעמיד דבריו,
וכאב לו הרבה יותר ההשמטה מכל מישהו אחר
ולפלא להתחכם עליו ועל השמטתו.

והוא פלא גדול על בעל זסבה נ"י
כי ידוע ומפורסם שהרב הגאון ר' נתן החשיב מאת את הגרי"נ שטרן
וכאב לו הרבה יותר על כבודו מהרבה אחרים
ולפלא להתחכם עליו ועל פסקו.

הרב משה צוריאל מבני ברק עסק ככל הנראה יותר מכל אדם אחר בסוגית ה'ערב רב'. כדאי לשאול אותו.

תודה רבה
מצאתי גם מצאתי בעשרה הלחם אות ז שהזכיר דבר כזה
אבל חיפשתי מקור קדום יותר

עי' עוד
בזוה"ח תיקונים כרך ב דף פו ע"ב "ויתמו חטאים מן הארץ ערב רב מו"ץ ותבן שאור וחמץ. וישתארון ישראל סלת נקיה דעליהו אתמר (דברים כה) תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. דאינון דאשתארו ממי טופנא דאתמר בהון ומחיתי את כל היקום דאינון הוו קיימין על ישראל בחמס בגין דאינון רישין עלייהו בגלותא. ומיד דאתמחון יתיב קב"ה על כורסיה. דאומאה אומי דלא יתיב על כורסיה עד דיתמחון מעלמא הה"ד כי יד על כס י"ה מלחמה וגו'. ודא איהו אתנח יתיב"

פרי צדיק שמות פרשת ויקהל

וזה ענין מה שמובא בזוה"ק (פרשה זו ר"ג א) לענין שבת דעד דלא עבדו ית עגלא מסר לון את השבת וכו' לבתר דמיתו אינון דמיתו כניש משה לבני ישראל בלחודייהו ויהב לון שבת כמלקדמין וכו' והוא גם כן כענין שאמרנו שמקודם גם כן כתוב בפרשת כי תשא דבר אל בני ישראל וגו' וכיון שנתגיירו הערב רב וקיבלו אותם אין דוחין אותם ואם יהיה לבם לשמים באמת אז יוכללו בכלל בני ישראל גם לענין השבת שיוכלו לשומרו אף דבן נח אסור בשמירת שבת כיון שנתגיירו בשם ישראל יכונה ונכללים גם כן בכלל מה שנאמר (שמות ל"א, י"ז) ביני ובין בני ישראל וגו'. אך הם נבדלו אז שאמרו שנמנע מהם השבת וכמו שמובא בזוה"ק. וקלקלו ונראה אחריתם שאין לבם לשמים. אז כניש לישראל ונאמר השבת רק לבני ישראל דהערב רב נפרדו מכלל בני ישראל ואסורים בשביתת שבת כדין בן נח. ומכל מקום יוכל להיות שנמצאו יחידים מהערב רב שהיה לבם לשמים באמת והם נכללו בכלל בני ישראל ובכלל נדיב לבו ולהם נאמר גם כן מצות השבת וציווי בנין המשכן בכלל בני ישראל:

וז"ל הזוהר בפרשת ויקהל
"פתח ר' יצחק אבתריה ואמר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', אמאי כניש לון בגין לממסר לון שבת כמלקדמין דהא בקדמיתא עד לא עבדו בני ישראל ית עגלא מסר לון את השבת, ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב, כיון דשמעו ביני ובין בני ישראל אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן מיד (שמות לב) ויקהל העם על אהרן וגו' ואתמשכו סגיאין אבתרייהו, לבתר דמיתו אינון דמיתו כניש משה לבני ישראל בלחודייהו ויהב לון שבת כמלקדמין הדא הוא דכתיב ששת ימים תעשה מלאכה וגו' "
ולפני כן איתא בזוהר ויקהל (וציין אליו גם השפת אמת בויקהל שקלים תר"ס
"ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו אתמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו לאכללא לון בינייהו דישראל דאינון מוחא, וכלהו אתפקדו, לבתר סטא זינא לזיניה ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא וסטו אבתרייהו אינון דמיתו וגרמו לון לישראל מותא וקטולא, אמר קודשא בריך הוא מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא אלא (קצז א) מסטרא דישראל בלחודייהו, מיד ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', וכתיב בתריה קחו מאתכם תרומה ליי', מאתכם ודאי ולא כקדמיתא דכתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו, ויקהל משה וגו', מאן אתר כניש לון אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו אצטריך משה לאתכנשא לון וליחדא לון מבינייהו"

ועי' באשכול שפתחתי לגבי הפקעת יהדות מיהודי, וא"כ שמא הכל מאותו יסוד דין שהופקעה יהדותם של הערב רב

הפרי צדיק מעניין באמת
ואיישר כחכם
אבל היא גופא, גדר הפקעת יהדותם, הוא כמו"ש הפרי צדיק שם דאין דוחין אותם עד שתראה אחריתם, כמו"ש הרמבם סוף פי"ג איסורי ביאה,
ומה שנדחו כי נתברר שאין לבם לשמים אבל מידי ספק לא יצאו.

ואין זה הפקעת יהדות ממש.

וערבות עי' תוס' קידושין ע' ע"ב ונדה י"ג ע"ב שנחלקו אי יש בהם
משמע דישראלים הם. וצ"ע

לומר שהם ישראלים וודאי דיש שיטות כאלווכבר רש"י עה"ת כתב דהם גרים וכן בסנהד' (פב?)

זסבה כתב:ממרחק הביא לחמו ?!
כבר הדפיסו בחתם סופר החדש על התורה הוצאת דעת סופר פרשת בלק.
ובאמת יפלא אם הגרי"נ השמיט
למה הדפיסו מי שהדפיס.

ערכתי חיפוש באוצר ומצאתי שעצם הרעיון כבר נדפס בתורת משה הישן על אתר בד"ה ויגר מואב [כבר ציינו זאת בעץ חיים שם] באופן שיש לתמוה להיפך מה הועיל רי"נ בהשמטתו.

בתורת משה לא כתוב שהם לא מוזהרים על לא תתגר בם,
וממשמעות דבריו אפשר עוד לפרש, כי כמו שעשו העגל, כמו כן יעברו על עוד עבירות כמו אל תתגר בם,
אבל מש"כ בכת"י אינו דומה כמובן.
ומובן היטיב למה השמיטו הגרי"נ ז"ל
ועל דא אמרו סתירת זקנים בנין וכו' וד"ל.

היא שיחתי כתב:וז"ל הזוהר בפרשת ויקהל
"פתח ר' יצחק אבתריה ואמר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', אמאי כניש לון בגין לממסר לון שבת כמלקדמין דהא בקדמיתא עד לא עבדו בני ישראל ית עגלא מסר לון את השבת, ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב, כיון דשמעו ביני ובין בני ישראל אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן מיד (שמות לב) ויקהל העם על אהרן וגו' ואתמשכו סגיאין אבתרייהו, לבתר דמיתו אינון דמיתו כניש משה לבני ישראל בלחודייהו ויהב לון שבת כמלקדמין הדא הוא דכתיב ששת ימים תעשה מלאכה וגו' "
ולפני כן איתא בזוהר ויקהל (וציין אליו גם השפת אמת בויקהל שקלים תר"ס
"ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו אתמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו לאכללא לון בינייהו דישראל דאינון מוחא, וכלהו אתפקדו, לבתר סטא זינא לזיניה ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא וסטו אבתרייהו אינון דמיתו וגרמו לון לישראל מותא וקטולא, אמר קודשא בריך הוא מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא אלא (קצז א) מסטרא דישראל בלחודייהו, מיד ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', וכתיב בתריה קחו מאתכם תרומה ליי', מאתכם ודאי ולא כקדמיתא דכתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו, ויקהל משה וגו', מאן אתר כניש לון אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו אצטריך משה לאתכנשא לון וליחדא לון מבינייהו"

מזוה"ק זה
מובן ההבדל של ישראל ועם, ועדיין לא ברור שהי' להם דין בן נח, וע"ע ליקוטי תורה להאר"י ז"ל פרשת בא על פרשת קדש לי, שם מבואר היטיב ענין זה.

אברהם כתב:פלא פלאים! בגלל זה לא זכינו לאור דברי החת"ס???

הרי לך, הרעיון כבר נמצא בתורת משה במילואו,
ואם משום להדפיס רק משום הקושי שבדבר שנתוסף בו,
בזה כבר מובן היטיב למה הגרי"נ שטרן השמיטה.
ולמה נחכים מאשר החכימו קודמינו.

לפרשת בלק.

בספר פנים יפות ריש פרשת נצבים גם מבואר דדין בן נח להם

פרשת השבוע