פורום אוצר החכמה

ב"אוהב ישראל" (ליקוטים חדשים - אסתר) הביא מעשה מפליא ביותר, וז"ל:

והנה קשה הלשון וכו'... כן הקשה אדמו"ר הרב הקדוש. ותירץ על זה על פי מה ששמע בשם הר"ר שרירא גאון זצ"ל על פי מעשה שהיה אז בימיו עשיר מופלג והיה לו ספר תורה שהיה כתב ידו של עזרא הסופר. ולהעשיר הזה היו לו שני בנים ולאחר פטירתו היה מחלוקת גדול בין הבנים היורשים מחמת שכל אחד מהם חפץ לקחת את הספר תורה הזה מלקחת כל כסף וזהב שבעולם. והציעו טענותיהם לפני יודעי דת ויצא הפסק דין שהחלוקה תהיה ביניהם על פי הגורל ומי שיזכה על פי הגורל בהספר תורה שייך לו הספר תורה הזה. והטילו גורל ביניהם וזכה האחד בהספר תורה הנ"ל ושמח מאוד שמחה גדולה והיה בעיניו כמוצא שלל רב, ולהשני היה לו יסורים גדולים כי אף שלקח כנגדו הרבה כסף וזהב כל זה אינו שוה לו מגודל תשוקתו להספר תורה הזה. והיה שם בהעיר הנ"ל מומר אחד ובראותו כל זאת מאוד חרה אפו על היורש הזה שאיבד הון רב בעד ספר תורה אחד. ועשה ברשע להחליף את מלבושיו כדי שלא יכירוהו והלך להבית הכנסת אשר היה שם הספר תורה הזה והתחבא שמה באיזה זוית עד הערב וכאשר הלכו כל האנשים לביתם לקח המומר הזה את הספר תורה מנרתיקו ומצא כתוב ועבדתם את ה' אלהיכם ובירך את לחמך וגו' (שמות כג, כה) ועשה הרשע הזה ברשעתו ומחק את הע' מן ועבדתם וכתב א' במקומו ופיסל את הספר תורה בחירוף וגידוף גדול רחמנא לצלן. ודבר זה לא נתוודע לשום אדם. ולאחר כמה ימים נודע הדבר שיש טעות כזה בהספר תורה הזה. והנה היורש הזה שהספר תורה נפל בגורלו היה לו צער גדול בשמעו מזה. ומגודל היסורים ודאגה נחלה מאוד כי אמר אף שיכולין לתקן הטעות הזה אבל לא יהיה נקרא ספר תורה של עזרא הסופר. ובא אליו אביו בחלום הלילה וסיפר לו את כל המאורע וצוה לחפש תחת השולחן ושם נמצא עין של המומר אשר יקוים בו עין תחת עין ועוד אמר לו אביו אשר הספר תורה לא יתקן שום אדם, כי כן יצא הפסק מהבית דין של מעלה אשר עזרא הסופר בעצמו יתקן את הספר תורה שלו וכן היה כאשר אמר אביו.

האם יש מקור לסיפר הזה?

שערי חכמה כתב: כי כן יצא הפסק מהבית דין של מעלה אשר עזרא הסופר בעצמו יתקן את הספר תורה שלו וכן היה כאשר אמר אביו.

אם נכתב הספר ע"י עזרא הסופר אחר פטירתו מסתמא הוא פסול לקריאה.

שערי חכמה כתב:ב"אוהב ישראל" (ליקוטים חדשים - אסתר) הביא מעשה מפליא ביותר

ראה בקובץ נחלת צבי (למשנת החסידות) חלק ט' עמ' קל"ג שהסיפור הזה מובא (בשם ס' אוהב ישראל) גם בס' עוד יוסף חי (דרושים) פ' שמות, [עמ' ק"ל].
וראה גם בס' נפלאים מעשיך (לרי"ח מבגדד) סי' צ"ט, שהעתיק מהנ"ל.

עפר לרגלם כתב:אם נכתב הספר ע"י עזרא הסופר אחר פטירתו מסתמא הוא פסול לקריאה.

יישוב לקושיא זו, עיין ס' "דברי יחזקאל שרגא" על הש"ס, שבת ל' ע"א, (עמ' פ"ד).

והסיפור נדד והיה לסיפור עממי כורדי, בהעלמת שם מקורו. נדפס בערבית-יהודית בג'רבא תרח"ץ, ושוב נדפס בספר "פי יספר", ירושלים תשמז:

ובכן, מתברר שהיו רבים שהעתיקו את הסיפור, אך השאלה מאין שאב אותו בעל "אוהב ישראל" ? ? ?

שערי חכמה כתב:ובכן, מתברר שהיו רבים שהעתיקו את הסיפור, אך השאלה מאין שאב אותו בעל "אוהב ישראל" ? ? ?

כמובן מתוך לשון הספר בהודעה הראשונה לא קרא זאת ה'אוהב ישראל' בשום ספר, אלא 'שמע'. מסתבר ששמע מאחד מרבותיו, אף כי אינו מוכרח.