מן הגנזים ספר התשיעי - אור חדש!

[איש_ספר]

מן הסדרה היחודית "מן הגנזים" הופיע עתה הכרך התשיעי. וכקודמיו הוא מלא וגדוש בדברים יקרי ערך מתורת הקדמונים, הרואים אור לראשונה. כאשר דגש מיוחד ניתן להדפסת דברים שלמים שיש בהם ענין וחשיבות ללומדים.
רצ"ב תוכן הענינים:

תוכן_Page_1.jpg (1.13 MiB) נצפה 2842 פעמים

תוכן_Page_2.jpg (1.15 MiB) נצפה 2842 פעמים

[

תוכן_Page_3.jpg (1.3 MiB) נצפה 2842 פעמים

[איש_ספר]

בין הדברים החשובים שבקובץ הוא תשובתו של הרמ"ז בענין כתיבת השם הקדוש ע"פ הסוד.
תשובתו היסודית של הרמ"ז, הופיעה עד עתה מקוטעת וחסרה, ועתה נדפסת לראשונה מעכי"ק של הרמ"ז, כולל פרסום ראשון של דברי השואלים, שלדרישתם נכתבה תשובה זו:

והנה מן הפתיחה לתשובה

---------------------

סדר הכתיבה לרמ"ז ז"ל ורישומו בספרי חכמי הדורות
נשוב עתה לחיבורו של הרמ"ז אשר לפנינו, וטרם נבוא לתאר את סדר הדפסתו ונסיבות כתיבתו, והשלמויות שבמהדורותינו זו, אמרנו לתת לפני הקורא דוגמא של מעלה לרושם שעשו דברי החיבור והשפעתם על החכמים שאחריו.
וז"ל הרב חיד"א בחיבורו תורת השלמים (סי' חי) בו הביא תרומיות ממאמרו של הרמ"ז ולהם הקדים דברים: הנה הרב הגדול עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל כתב קונטריס נורא וארוכ'ה לו עלתה אזהרות וסודות לסופר כותב ספרי תורה עשר ידות כגובה הרזי'ם, כבשי'ם קודמין, אגודות אגודו. וכבר נודע כי רוב כותבי ספרים לא באו בסוד ה' ולא נאמרו דברים הללו אלא לגדולי הדור אנשי מדו"ת, ולכן לזכות לסופרים יראי ה' אריתי מורי מקונטריס הנזכר מה שנוגע לפשטן של דברים וממנו יצאו תולדות.
ומשם באו הדברים אל מהר"ר דוד זכות מודינה בספרו זכר דוד וז"ל אשר גזר אומ'ר: והרוצה לקיים מצות כתיבת ס"ת הוא בעצמו בקדושה ובטהרה וכמו כן אם מכתיבו ע"י אחר, יזהר באלו הדברים הנאמרים מפי עיר וקדיש הרמ"ז זלה"ה אשר קט ואסף בחפניו איש טהור כמוהר"ר חיד"א ז"ל בסוף קונטריס תורת השלמים כי כולם מחמדים.
ואלו דברי מהר"ר אבא משה הכהן נהר ז"ל חד מדייני תירייא בסו"ס קרית ספר לרב המאירי בו הדפיס את חיבורו של הרמ"ז: ומצוה גוררת מצוה דאנה ה' לידי קונט' זכרון בספר כת"י, חמדה גנוזה להרב הגדול המקובל האלהי כמהר"ר משה זכותו זיע"א, הזכירו רבינו הגאון החיד"א ז"ל בס"ס לדוד אמת בקיצור נמרץ, והוא שייך ג"כ למצות כתיבת ס"ת, אמרתי נאה ויאה לחברו אל הטהור דבר נאה ומתקבל, והוא תשובת שאלה לרבני קראקא זלה"ה שנשאל מאתם לסדר להם סדר נכון להסופר הבא בסוד ה' לכתוב ס"ת בקדושה, והוא השיב להם כיד ה' הטובה עליו כונות אמיתיות הן בסדר עיבוד העורות ותיקון הדיו והקולמוס והשרטוט והכתיבה, אשר במאמרו סידר הכל כיו"ד תיקונים לעושה אורים, ואחר היו"ד תיקונין האריך לבאר בלשונו הקדוש מה שצריך הסופר לכוין בכתיבת שם הוי"ה ב"ה וב"ש. והגם דאין אתנו בעוה"ר יודע תעלומות, עכ"פ כמה דקדוקי סופרים יוצא מדבריו הקדושים גם להפשטנים, וממנו נקח מוסר השכל לדקדק הסופר סתו"מ הרבה הן בכתיבה הן בטהרת המחשבה והדיבור ההי"ב ויזכנו לשוב בתשובה שלימה ויהיו כל מעשינו לשמו יתברך אכי"ר.
ועל הגאון מהר"ר נתנאל וויל בעל קרבן נתנאל, נמצא כתוב, כי אחרי שהשתלם בחכמת האמת, קיבל על עצמו לכתוב לו ספר תורה מתוקן ומיושר ע"פ הסוד, ולקח לו את חיבורו של הרמ"ז כשעל פיו יבוא. (תולדות נתנאל בסו"ס מנחת נתנאל עמ' 110).
הד למידת התפשטותו של החיבור יש ללמוד אף מכך כי המקובל מהר"ר יעקב קאפיל בעל ס' שער ג"ע, ערך חיבור שלם לבאר כל תג בדברי הספר (קול הרמ"ז ברדיטשוב תר"נ). כיוצא בזה אנו מוצאים בספר יראה (ברלין תפ"ד) והוא ביאורים למאמרי הזוהר למהרא"ל פרילוק ז"ל, פרשת ויקרא שאחרי שהאריך לבאר אופן כתיבת השם ע"פ הסוד חתם דבריו: ובקונטרס הרמ"ז שם יותר מפורש כתיבת השם על אמיתתו. ומהר"ר רח"מ מרגליות (ואשר על ידו אחיו הגרא"ז בעל בית אפרים) כתב בספרו שערי תשובה (ריש סי' לב): "...ובענין תמונת האותיות והתגין המבואר שם ראוי לסופרים יראי ה' שילמדו אותם איש מפי איש דהיינו שיבחור מעצמו סופר מומח' ובקי שילמדנו מפה לאוזן וגם יראהו באצבע כזה ראה וקדש וכו' ומ"מ יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה וכמ"ש מהר"ם זכותא וכו'. וכל אלה אך המעט מן חותם החיבור בספרי חכמי הדורות
סדר הכתיבה לרמ"ז ונסיבות כתיבתו.
חיבורו זה של הרמ"ז נכתב לתשוקת ולחפץ אנשי מדות פני העיר דק"ק קראקא אשר במלכות פולין, הנקובים בשמותם להלן, ומכנים עצמם דרך ענווה "לומדי בית המדרש הגדול פה ק"ק", אשר נפשם הטהורה איוותה לכתוב לעצמם ס"ת בכל מיני שלימויות והידורים וכדי לבוא אל תכליתם ומבוקשם, ביקשו הם מהרמ"ז לפלס להם נתיבות חכמה להוציא תעלומה לאורה ולפשוט להם כמה ספיקות וחקירות שנפלו אצלהם באופן הכתיבה הנכון, בפרט בסדר כתיבת השם ע"פ הסוד. פנייתם אל הרמ"ז באה לפנינו להלן במלואה, ונביא איזה מדבריהם המלמדים על מהותה: "... נכספה וגם כלתה נפשנו לכתוב בקהלתינו ס"ת בלי שום טעות דלא משתקר בשמא דמלכא, כמבואר בזוהר פרשת ויחי, ובכוונת כתיבת השמות, כמבואר בזוהר פרשת ויקרא ובפרשת אחרי מות, ובפי' כתבי האר"י ז"ל אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים. והנה זה כמה שנים שלא יכולנו להוציא מחשבתינו לפועל מחמת כמה מניעות, ועכשיו לעת כזאת שהתנדבו קצת יחידי סגולה פה קהילתנו קק"ק להזיל זהב מכיסם למלאכת עבודת ק"ק, לכתוב בעזר האלקי ס"ת כזה בקדושה ובטהרה".
ואחר שהציעו בפניו את ספיקותיהם ודקדוקיהם חתמו: "..בכן באנו לבקש ולחנן מאד הוד רום כת"ר להשיב לנו תשובה נכונה, לזכות אותנו במצוה רבה כזו, ולרוות נפשינו התאבה והצמאה לשמוע דברי אלהים חיים מגבר די רוח אלקין קדישין ביה, מ"ו רום הוד כת"ר. וכו' לשלוח לנו כל סדר כתיבת השם וכוונתו בקצרה על סדרו הנכונה, על כל קוץ וקוץ כוונתו כפי הראוי לפני הכותב השם, כדי שלא יבא לידי טעות ואון ושגיאה חלילה וכו' גם שאר דינים וצורת אותיות השייכים לכתיבת ס"ת ותפילין ומזוזות הן מס' עץ חיים או מס' מצה שמורה או משאר ספרים כל דבר כסדרו הנכונה...".
מן הצד למדים אנו ממכתב זה, פרק שאין להמעיט בחשיבותו, בתולדות יהודי קראקא בעת ההיא, עיסוקם ומדרגתם בחכמת הקבלה. בפנייתם מפרטים הכותבים את הספרים המצויים בתחומם במקצוע זה, ומפצירים ברמ"ז לשלוח אליהם חיבורים נוספים: "...כי לא נמצא בקהילתינו רק ס' אוצרות חיים, ודרך עץ חיים שהוא חלק השתלשלות, וס' פרי עץ חיים שהוא חלק הכוונות ויחודים, וטעמי מצות, וחלק התשובה על כל חטא וחטא, ונוף עץ חיים שהוא ביאור על קצת מאמרי הזוהר ועל קצת אגדות וחלק פשטי התורה, ושער הגלגולים, וס' כנפי יונה. אבל ס' מצה שמורה שחיבר בעל טוב הארץ ושאר ספרים שחיברו תלמידי האר"י ז"ל שלא נזכרים לעיל, לא נמצאו פה בקהילתינו ק"ק קראקא יצ"ו...".
ובהמיה ותחנון הוסיפו לבקש על כתבי הרמ"ז עצמו, אשר שמעם הטוב בא אליהם אך אותותם לא ראו: גם באנו ע"ד שכבר ראינו ביד חכם א' איזה קונטריסים מס' יודעי בינה, שהוא ביאור נחמד על ספר הזוהר בדרך חכמת האר"י זלה"ה, ולא נודע אצלנו, אך ורק שאח"כ קרינו וראינו בהקדמת ס' דרך אמת שהוא הגהת הזוהר ותיקוני', שהדרת רום הוד מעכת"ר כתב שהש"י יסייע לגמור ס' יודעי בינה על הזוהר, א"כ נתברר אצלינו שהדרת רום כת"ר חיבר אותו הספר נחמד למשכיל. והנה לא נמצא אצלינו רק ט"ו בֵיגַן. בכן אנחנו באנו בתחנונים ובקשות בבכיה רבה לזכות אותנו ג"כ לשלוח לנו את הס' יודעי בינה. ובכן כאשר שמענו שהדרת רום מעכ"ת חיבר אותו ס' על כל ספר הזוהר, רק שלא נדפס אך על ח"א מהזוהר, על כן באנו לחלות ולחנן בעת"ר חלו"ת באלף מחילות ג"כ לשלוח אותו לידינו כל הספרים החדשים מה שלא נמצא בידינו, ובפרט ביאור על הסבא פרשת משפטים, להיות דברי הדרת מעכת"ר חקוק על לבנו לטעום טוב טעמו כצפיחית בדבש".
קודם שפנו חכמי קראקא אל הרמ"ז, דרשו בגבולם ושחרו פני הגאון המקובל מהר"ר יצחק הגדול מפוזנא ז"ל, הנודע כרבו של הרב מג"א, ומפורסם כאדיר אף בחכמת הקבלה. הרמ"ז יתארו: "... יוצא ובא בחדרי המרכבה ובהוויות דאבי ורבא" (אגרות הרמ"ז ו ז ל). פנייתם אל מהר"י מפוזנא (בהשמטת שמם) ומענהו של ר' יצחק השתמרו ונדפסו בימנו בשו"ת רבינו יצחק הגדול מפוזנא (סי' סא). כפי האמור במכתבם של חכמי קראקא הבא להלן, אף אחר תשובתו של ר' יצחק מפוזנא נשארו עמם איזה דברים עמומים, ולפיכך דרשו בדבר האורים הוא הרמ"ז ז"ל. והוא מיהר להשיבם באגרת מסולאה זו, אשר כאמור ממנה יתד ממנה פינה לכתיבת ס"ת ושמות הקודש באופן נכון ושלם.
סדר הדפסת חיבור הרמ"ז עד הנה
על אף פרסומם של הדברים וכנזכר עליון למעלה, לא באו דברי הרמ"ז בשלימותם עד עצם היום הזה. ונתאר בזה בקיצור את סדר הדפסת הדברים וטיבן של המהדורות השונות.
תחילה נדפס חיבורו של הרמ"ז בסו"ס אם לבינה לרב המקובל מהר"ר יצחק צבע ז"ל שאלוניקי תקע"ג. שוב נדפס ע"י מהר"ר אבא משה הכהן נהר ז"ל בסו"ס קרית ספר למאיריח"ב אזמיר תרמ"א (אשר ככל הנראה לא ידע שכבר נדפס לפניו). שתי מהדורות אלו, נדפסו משני כתבי יד שונים כניכר מנוסחתם השונה בהרבה מקומות, אבל נשתוו בכך שנוסח הדברים משובש וחסר, לאו רישא ולא סיפא אית להו, ובתוכם נחסרו שורות רבות ונשתבשו תיבות הרבה. מלבד זה הציורים שנוספו בתו"ד הרמ"ז המבארים תמונות האותיות, השתבשו לבלי הכר. תמצית מן החיבור והוא החלקים הפשטיים שבו אסף הרב חיד"א לקונטרס תורת השלמים הנדפס בסו"ס לדוד אמת ליוורנו תקנ"ו. בשנת תר"נ חזר ונדפס החיבור בברדיטשוב כשהוא כולל ביאור רחב מאת מהר"ר יעקב קופל ונקרא ע"י המלבה"ד קול הרמ"ז .
הברכה אשר אנו נותנים לפני הלומדים היום
תלי"ת זכינו ובא לידנו חיבורו של הרמ"ז כשהוא כתוב בטהרת יד קדשו, וע"כ עלה בידנו, כמשלוש מאות וחמישים שנה מיום כתיבתו, להביא לראשונה חיבור חשוב זה, יסוד ובנין לכל כותבי סת"ם הבאים בסוד ה', בשלימות הנרצית, ללא חסרון ומגרעת, כאשר אף תמונות וציורי האותיות באו בטוב, ראה זה דבר חדש אשר לא היה לעולמים. עוד אינה ה' לידנו כת"י תלמיד הרמ"ז, אשר העתיק אף את פנייתם של חכמי קראקא אל הרמ"ז, ומתוכו אנו מפרסמים פנייתם לראשונה בדפוס. ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו יכונן.

[איש_ספר]

והנה איזה פתיחות לכמה מאמרים ופרסומים חשובים הבאים בספר.
----
זכרון לחיים- חיבור ראשון במעלה לתולדות חו"ר מדינת בבל (אל החיבור צורפו תמונות מכתב ידם של כל (!) החכמים הנזכרים)

זכרון לחיים.jpg (154.02 KiB) נצפה 2824 פעמים

----------
נר המערב, מעטו של החכם החוקר וההיסטוריון רי"מ טולדינו - רשימת השדרי"ם שביקרו במרוקו

נר המערב ח''ב כת''י.jpg (102.42 KiB) נצפה 2824 פעמים

------
הרב פרופ' י"ש שפיגל במאמר רחב ומאלף על ספר פרשת דרכים, דרכי הספר ומקורותיו

פרשת דרכים.jpg (137 KiB) נצפה 2824 פעמים

-------------
כל זאת ועוד, מלבד המדורים הקבועים, שקביעותם אינה מפחיתה ממידת חידושם. כזה הוא המדור המופלא בו נדפסים חילופי הדברים בין הני תרי אריוותא, ארי שואג מבבל וארי עלה מבבל, הרי"ח והרא"מ.


תחזקנה ידיו של החכם השלם והצנוע, איש האשכולות רבי שלום הלל שליט"א, שבכשרונו ובטוב טעמו הניח לפנינו ברכה זו!

[אלי_ש]

מרתק! יישר כח!

[אורח]

עיתון משפחה, שבוע שעבר (פרשת אמור)

רבי מכר.jpeg (292.75 KiB) נצפה 2515 פעמים