פורום אוצר החכמה

תיקונים והערות בחידושי המאירי עירובין ובהערות המהדיר

חלק ראשון

[עמ' כג] שורה 3. "וכל מה שמחודו החיצון של מבוי ולפנים". אולי צ"ל דכל מה שמחודו החיצון של קורה ולפנים

שם שורה 5. "אלא ביתר הטפח". נדצ"ל: מטפח.

בד"ה ומהדר "ואי לא הוי אלא מארבעה". בכת"י נ"י תוקן בגליון: אלא פחות מארבעה.

שם בסוף הקטע "ולכשיפחת יפחת". בבית הבחירה נוסף: וירגישו בו.

[עמ' סח] הערה 524 "רבינו פי' כרש"י". רבינו כתב להדיא בבית הבחירה: כך פי' גדולי הרבנים ומ"מ אנו לא פרשנוה משום דשביק אלא מפני שאין כאן קורה על המבוי. וכ"כ לעיל ה, א.

חלק שני

[עמ' א] "וכן למה השם תתעינו מדרכיך וכו'". ע"ע בדברי המאירי בחיבור התשובה מאמר א' פרק ו' ופרק ד'.

[עמ' קכה] שורה 6. "ומוקי לה בתרויהו דהכי גרסת הספרי', וכגון שעירבו. פי'"
בהערה 302 כתב: כן הגי' לפנינו. ומשמע דלפני רבינו לא היתה הגי' כן. ועי' עוד להלן.
אך באמת מש"כ רבינו דהכי גרסת הספרים אדלעיל קאי על מש"כ ומוקי לה כתרויהו (כצ"ל), כמבואר להלן בדברי רבינו דיש ספרים דל"ג וכר' עקיבא, ולא קאי על וכגון שעירבו (וצריך להיות נקודה לפני וכגון).

[עמ' קמא] קטע שני שורה 6. "של גוים בחצר", ובשורה 7 "שהוא עכשו בחצר". צ"ל כחצר.

[עמ' קמג] הערה 418. "משמע דאם פתוחים לקרפף". צ"ל לבקעה.

[שם] בסוף קטע השלישי "אע"פ שמשתמש בו קצת תשמישים". לשון הגמ' אפי' כל היום כולו (הזכירו רבינו לעיל) אינו משמע קצת תשמישים. אך באמת הל' כל היום כולו צ"ע דא"כ האיך נהי' הפתח לבקעה עיקר פתחו. ובאמת הרמב"ם לא הביא תיבות כל היום כולו, וכן המאירי לא הביאו לא להלן עמ' קמד, ולא בבית הבחירה.

[עמ' רכה] קטע שני שורה 4, "שחלון הוא כשיעור זה", צ"ל שהוא.

[עמק רכו] קטע שני שורה 4, "כדי שיוציאו או מבית לבית". צריך למחוק תיבת או.

[עמ' רלג] הערה 14 שורה 7, "משום דשכיחא כלים שיכול לעשות על גביהן". צ"ל שיכול לעלות על גביהן.

[עמ' רלד] המשך הערה 14 שורה 7, "ופריך ר"נ". צ"ל ופריק.

[שם] שורה 8, "וכשיטת ר"ח ורש"י". צ"ל וכשיטת רש"י.

[שם] מדברי המהדיר בעמ' זה משמע דנעלם ממנו דהרגילות להחזיק כלים אם לאו תלוי אם המקום מקורה אם לאו, דבמקום שאינו מקורה אין דרך להחזיק כלים. עי' לדוגמא ב"ב יא: בית חציו מקורה וברש"י ד"ה לא מבעיא, שאין דרך לתת כלים בחצר שאינו מקורה (כן גי' האו"ז ודלא כרש"ש).

[עמ' רלח] קטע שלישי שור 5, "וחשוב לטלטל בגופו ובכולו". נדצ"ל בתוכו בכולו.

[עמ' רלט] קטע שלישי שורה 1, "להשתמש כמה ששבת שם". צ"ל במה, וכ"ה בכת"י.

[עמ' רמו] קטע שני שורה 3, ואפי' בתבן מוקצה. נדצ"ל וכגון בתבן מוקצה. וכ"ה בית הבחירה עמ' רצט "וכגון שהוקצה לבנין כותלים".

[עמ' רמח] קטע ראשון שורה 2, אע"פ שכבדו וקובעו. צ"ל שכבדו קבעו.

[שם] בסוף קטע שלישי, ונמצא שכל חצר וחצר יש לה פתח לכותל שהוא כגג. ודלא כפירש"י אלא כפי' הרשב"א ועוד.

[עמ' רנג] קטע שני שורה 4, כשהיתד גבוה ד'. צ"ל גבוה ג'.

[עמ' רעב] שורה 2. "הוי מיעוט כעפר סתם". צ"ל בעפר סתם.

[עמ' רעג] קטע ב. "ומתוך כך מעיקרא מחיצה". בכתי"נ מעקרא.

[שם] הערה 237*, "למה הוצרך רש"י לזה להוציא מפשטות לשון הברייתא". גם אליבא דרש"י בית המלא תבן הי' פתוח לשתי חצירות, ולא הוציא מפשטות ל' הברייתא אלא הוסיף על ל' הברייתא.

[עמ' רעה] שורה 3. "מאי עשרה מרשות עשרה", (וכן לקמן עמ' רעז שורה 12). אולי צ"ל מתורת עשרה.

[עמ' רעז] במאירי בד"ה כללא דמילתא, שורה 6, "שמא מתוך תתמעט המחיצה". כ"ה בכת"י אבל נדצ"ל שמא מתוך כך כו'.

[שם] בסוף קטע ראשון. "והשאר הוא באיסור וחברו מותר". נדצ"ל ונשאר הוא באיסור כו'.

חלק שלישי

[עמ' קנד] קטע שלישי "פי' אפי' ביתר ממה שאין דרכו ללבוש בחול". כ"ה בכי"נ אבל נדצ"ל ביתר ממה שדרכו ללבוש בחול.

[עמ' קנה] שורה 7 "ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא ומשום הצלה שרו ליה רבנן כו' אפי' טובא נמי". כ"ה בכת"י מינכן.

[שם] קטע שלישי שורה 3 "להניח כי שתי". צ"ל להניח בו שתי.

[שם] הערה 28* "כאן חסר וצ"ל כו'". כבר תוקן כן בגוף דברי המאירי.



*ראה עוד שינו"ס ותיקונים של ר' עדיאל ברויאר ני"ו בקובץ חצי גבורים חלק ז עמ' תמו נספח ב.

[עמ' רנח] ראיתי לצרף מה שהוזכר בפרק זה מענין דיני הסולם כו' ואכלול כלל קצר יספיק לעלות במעלות הסולם ובדיניו אשבעה בהקיץ.

אולי יש לבאר דברי חכמים וחידותם מה שכתב אשבעה בקיץ דכוונתו שהכלל יספיק להבין היטב דיני הסולם, וכמו שכתב בבבא בתרא י, א כבר התבאר בהרבה מקומות שאין רנה של תורה אלא בלילה, והיא שעה נכבדת להתבודד ולהשיג הדברים הגבוהים והעמוקים, והוא המשל בראיית התמונה והוא אמרם אשבעה בהקיץ תמונתך, ודרשו בו אלה תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם והקב"ה משביען מזיו שכינה, כלומר בסבת היקיצה והתעורה זכינו לשבוע ולהביט בתמונתו ית' והוא המשל על השגת אמתת הענין על תכלית מה שאפשר בו.

ייש"כ!
מאז יש לי עוד רשימה של תיקונים אקראיים מכה"י שנתקלתי בהם אגב הכנת המחקר על החיבור. בנוסף, במקום אחד יש כעמוד שלם שבטעות לא נדפס, ועוד חזון למועד. אבל בינתיים יש ללמוד מכך על מצב הנוסח של המהדורה, וחבל.

מה שתוכל להביא כאן יהי' לתועלת.

בכל התיקונים לקמן עיינתי רק בכת"י ני"ו שעמד לפני המהדיר אבל כפי שעולה מהתיקונים דלקמן הוא לא ניצל אותו כמו שצריך. לא בדקתי מה הנוסח בכת"י מימון שהוא כה"י העיקרי שעליו מבוססת המהדורה:

1. ו' ע"א ד"ה ונשיב להשלים, ח"א עמ' לג – בהע' 290* ציין המהדיר שצ"ל: "ונשוב". וכדבריו נמצא בכי"נ (17א).
2. סא ע"ב ד"ה הנכרי, ח"ב עמ' פז: "וכפי קבלתי", בכי"נ (155ב): "וכפי קבלתו".
3. שם ד"ה הנה, עמ' פח: "וכבר כתבנו שהרב א"ז ר' משלם והסכים א"ז נכדו ר' שלמה וכ"ת תמהו עליו". אין למשפט זה פשר. אבל בכי"נ (156ב): "וכבר כתבנו שהרב א"ז ר' משלם והחכם א"ז נכדו ר' שלמה (וכת) תמהו עליו". האותיות "וכת" מסומנות ע"י הסופר למחיקה, וכך מובנים הדברים כראוי.
4. סד ע"א סוד"ה דרך מיל, ח"ב עמ' קטו: "אבל ביינות שלנו שיראה ל ולומד אין להחמיר בהן כ"כ". ובהע' 227 כתב: "יש כאן חיסרון, ונראה דצ"ל: שיראה לעין שאינן חזקים, ראוי לומר דאין להחמיר כ"כ". בכי"נ (163ב): "אבל ביינות שלנו שיראה לחכוך ולזמר אין להחמיר בהן כ"כ".
5. עה ע"א סוד"ה ואם היו, ח"ב עמ' ריז – "אן נראה לי להחמיר... נשלם בביאור משנה זו". ובהע' 750 כתב שצ"ל "כן" במקום "אן". וכתיקונו נמצא בגוף כי"נ (200א), ושם: "...נשלם ביאור משנה זו".

האם יש גישה לכתב יד ניו יורק של מאירי עירובין?

כן, ניתן אף להוריד במלואו למחשב (אאל"ט שני חלקי הסריקה שוקלים כ700 מ"ב).
את הקישורים לשני החלקים תמצא כאן: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

עדיאל ברויאר כתב:בכל התיקונים לקמן עיינתי רק בכת"י ני"ו שעמד לפני המהדיר ... . לא בדקתי מה הנוסח בכת"י מימון שהוא כה"י העיקרי שעליו מבוססת המהדורה

האם גם כתב יד מימון נמצא ברשת?

כמדומני שנגיש רק מתוך בניין הספרייה

כעת נגיש לכולם. ניתן למצוא את הקישור לסריקה דרך העמוד הזה: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

חלק שני
[עמ פג] קטע ב. "אבל כשאין עירוב וביטול ומועיל. צ"ל מועיל.

[עמ' פד] קטע ג. "דנהי שכיחי דדיירי". בכתי"נ תרי שכיחי דדיירי.

[עמ' פה] קטע א. "אבל חד דלא דדייר". צ"ל אבל חד דלא שכיח דדייר.

[עמ' צא] קטע ב שורה 2. "וא"כ יש לענין כמה שמציין". נדצ"ל: וא"כ יש לעיין במה שמצינו.

[שם] שורה 8. "להיות נושא רשות". נדצ"ל להיות נותן רשות.

[עמ' קנב] קטע ג. "פי' אביי, ריפתא בסלא. ומהדר אביי וכו' פי' נקני". צריך למחוק תיבות ומהדר אביי וכו'.

[עמ' קנו] קטע ב שורה 12. "כדי שלא רגיל". צ"ל כדי שלא ירגיל.

חלק שני
[עמ' קסה] קטע ב שורה 2.
קא בעו בגמ' שמעת מינה מבטלין וחוזרין ומבטלין.
לפנינו בגמ' ש"מ וברש"י שלפנינו שמע מינה, אך גי' המאירי שמעת מינה נכון מאוד עפ"י דברי ההליכות עולם (המובא כאן),
וכ"ה על נכון בדפוס פיזרו

ובכת"י וטיקן

חלק שני
[עמ' קצד] שורה 1. ואלו היה הבית גדול כעיר אחת ידוע הוא שכל שאוכלים יחד כו'. אולי צ"ל ואפילו היה הבית גדול כו'.

ובכת"י הבית הגדול ב(?)עיר, וליתא לתיבת אחת. (ואפילו היה הבית הגדול בעיר)

[שם] קטע שני שורה 4. אפי' היא דקה הואיל וחשיבה כגובה. צ"ל הואיל וחשיבה בגובה.

חלק ג'
[עמ' קלג] שורה 1
המחיצה ואיך בלא שום הרחקה. נדצ"ל המחיצה ואילך בלא שום הרחקה.

חלק ג'
[עמ' קלח]
וחזר ואמר איבעית אימא וכו' כלומר לא באבדה להם דרך שמכל מקום אי אפשר שבזו חלקו חכמים.
מבואר דס"ל כשאר ראשונים דרוב איבעית אימא משום דהתירוץ הראשון אינו כ"כ טוב, עי' מגדים חדשים ברכות (ו. מעמ' הספר) מה שאסף בזה, ובמר קשישא בערך ואבע"א, ובראב"ד (תשובות ופסקים סי' כב, עמ' עב).

חלק א' ריש עמ' ה'
ואח"כ היו עולין מעט בשפועו של הר בכבש כו'.
עי' במס' מדות פ"ב מ"ג שהיו שם מעלות[=מדרגות].

חלק א' [עמ' יא]
ומתרץ דלתות היכל לצניעותא בעלמא הוא דעבידי ולא משום סתימה.
ובהערה 119 פי' הדלתות לא נעשו לסתום הפירצה "כדי דלהוי תורת פתח עליו" אלא נעשו לצניעותא בעלמא.
מש"כ דלהוי תורת פתח עליו מיותר ואינו מובן דלמה צריך תורת פתח בהיכל.

עמ' יב [הערה 126]
"רבינו דייק ממאי דקאמר בלשון דילמא דאין ברור ליה כו'".
אינו מובן היכן ראה כן בדברי רבינו (וע"ע בבית הבחירה עמ' טו). (בספרי הכללים הביאו מראשונים רבים דרגיל בתלמוד "ודילמא" אף דקושטא דמילתא הכי הוי).

עמ' יג [בריש העמוד]
דלענין נוי דעלמא דמו בלחוד. ב2 כת"י בעלמא.

חלק א [עמ' טז]
שורה 2. הוי מדידת בת חמש חומרא. צ"ל קולא (וכן תוקן בגליון כת"י נ"י).



שם [עמ' יז]
הערה 154, ממה דבעי לאוקמי כותיה דר"ש. וכ"כ הר"ן בב"ב לז:

חלק א' [עמ' כב]
שורה 2
דמסתמא כו"ע מקפדי בכל מה שאיפשר לתקנו כו'. ובהערה 196 כיון דכו"ע רוצים לעשות בהידור ממילא חשיבי כמקפיד.
בדין אי חשיב מקפיד היכא דאי לאו הפסול לא הי' המקפיד, עי' בקובץ הערות (הוספות אות ד) ובמנחת שלמה ח"ב סי' עד.

חלק א [עמ' כד]


ובהערה 216 כתב: כוונתו דפסקו של הרמב"ם אינו תלוי כלל בפלוגתא דר"י ואביי, אלא הוא הכשר אחר.

נראה דמש"כ המאירי לאו פלוגתא היא, אדלעיל קאי, על מש"כ "ואע"פ שיראה דאיהו פליג", קאמר המאירי ד"לאו פלוגתא היא" ש"לא בא לפסול הכשר עפר".


[עמ' כה]
שורה 8. "ואביי אע"ג דבגובה סגי ליה בד' הכא לשוויה דופן בעי ארבע. היה מן הראוי לפתוח תיבת בד' ל"בארבעה" היינו טפחים, להבדיל בין מש"כ אח"כ דמיירי באמות.

חלק א [עמ' כו]
שורה 2. "אבל פירצה של שלשה אינו מתיר שהרי מה שנשתייר כמאן דליתיה הוא והוי כאילו אין שם דופן תחת הקורה".
ודלא כרש"י שפי' דילמא שבקי פתחא רבה כו', וכ"כ להדיא בבית הבחירה לקמן דף י' ע"ב "כך פי' גדולי הרבנים ומ"מ אנו לא פרשנוה משום דשביק וכו' אלא מפני שאין כאן קורה על המבוי".
ודלא כמש"כ המהדיר לקמן דף י' הערה 524 דרבינו פי' כרש"י.

חלק א [עמ' כז]
קטע 3 שורה 4-5. ויש שפירשו שבליטה זו יוצאת לפנים מהמבוי בארכו של מבוי כגון זה

בציור שבנדפס אין רואים שהבליטה "לפנים מהמבוי בארכו של מבוי" אלא היא מרובעת כמו בציור הראשון

אבל בכת"י הציור כהוגן

חלק א [עמ' לד]
קטע אחרון שורה 2. בצורת דלתות. נדצ"ל בתורת דלתות, וכמ"ש בבית הבחירה.

חלק שלישי
[עמ' קנג] בסוף העמוד.
וכן בנו. שילדתו אמו בשבת.
ובהערה בדף צז אוקמי לגמ' בשילדתו אמו "בשדה" ומפרש רבינו דהיה זה בשבת.

פשוט דבמקום בשבת צ"ל בשדה.

חלק שלישי
[עמ' קפב] בעירובין צט. היה אוכל דבילה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור וכו' ר"י אומר היפך בה טמא וכו'.

הערה 143 "והנה ברמב"ם משמע גדר אחר למה אין הרוק מכשיר וכו'".

הרמב"ם פירשו לענין טומאה ולא לענין הכשר, ומה שציין המהדיר לדברי הרמב"ם בפי"ב לענין הכשר לא שייך הכא כלל. ומש"כ דשיטת הרמב"ם דלא חשיב משקה וכו', אינו מובן היכן מצא כן ברמב"ם.
(דעת רש"י דמים שבקרקע אינן מתטמאין ומטמאין אף לרצון עי' פסחים יז:, הלכך לא מצי לפרש כהרמב"ם דמיירי לענין טומאה).

חלק שני
[עמ' מג] קטע שני שורה 8
נ"ל כל שאין בו שתי השפתות יותר מנ' אמה כל רבוי המהלך נבלע כו'.
בהערות כתב דתיבת נ"ל מיותרת.
ונדצ"ל מבליעו ר"ל כל שאין כו'. (כי הרי עדיין לא פי' לשון המשנה 'מבליעו')

ומש"כ כל שאין בו, צ"ל כל שאין בין, וכ"ה בכת"י (ובכת"י מ': כל שאין בו בין).

עירובין ל:
[חלק א עמ' רח]
בהערה 240 כתב להוכיח מדברי הר"ש טבו"י פ"ד מ"ז דס"ל כרש"י דמן המוקף בעינן בכלי אחד.
במגדים חדשים פ' קרח עמ' תלט דחה דבריו מדברי הר"ש מעשר שני פ"ג מי"ג שכתב להדיא דלא בעינן מוקף בכלי אחד.

חלק שלישי
[עמ' קכד] שורה 7-8
ועירבו כל אחת לעצמו אלא שנאסרו את של זה בזה.
תיבת אלא ט"ס.

חלק שלישי
[עמ' קנח] קטע שני שורה 3
והם ימי החול שהאדם משתמש במפורסמת. נדצ"ל במפורסמות.

הרב אברהם אולי תקבץ באיזה שלב בקובץ אחד את כל התיקונים החשובים שכתבת פה בפורום כדי שיהיה אפשר להדפיס ולתקן

רעיון יפה ומועיל, אלא שבמידה ויעשה זאת, יהיה עליו להוסיף גם מודעא להבא על מה שעוד ימצא שיש לתקן, כי רבים הם ואי אפשר לפורטם...

חיים שאול כתב:הרב אברהם אולי תקבץ באיזה שלב בקובץ אחד את כל התיקונים החשובים שכתבת פה בפורום כדי שיהיה אפשר להדפיס ולתקן

הנה

שיניתי לעימוד יותר נוח והחלפתי את הקובץ

יש"כ, נמתין לשאר ההגהות שנתפרסמו ברחבי הפורום

חלק שלישי
[עמ' קסה] קטע 3 שורה 1


מש"כ "והשטה של זה" אינו מובן.
וצ"ל והשניה של זה, וכמש"כ רש"י בד"ה מחבית לחבית "והשניה שלו".

חלק שלישי
[עמ' קסה] קטע שלישי שורה 6
"בענין האשה". צ"ל כענין האשה

[שם] שורה 11
"מפני שהם רוטבה, כלומר שהם עיקר התבשיל"
לפנינו בגמ' מפני רוטבה, ופירש"י שניכר. אך כעין גי' רבינו אי' בפי' ר"ח מפני שהיא רוטבא.

[שם] הערה 73
כל דהוי טפלה לדבר מתבטל חשיבותו "והוי כליכא שיעור כו' א"כ מה מדמי הגמ'".
י"ל דאדרבה מזה דהגמ' מדמי להו אהדדי מוכח דהטעם אינו משום דליכא שיעור, אלא כמש"כ בפסקי הרי"ד ובקרית ספר (פי"ח מהל' שבת) דאינה מלאכת מחשבת.

חלק שני
[עמ' שיט] קטע שלישי שורה 3

"א"א לו בלא בשר ואין שמחה אלא בבשר".
צ"ל דאין שמחה.

חלק שלישי
[עמ' קעג] קטע שני שורה 11

"אינו עולה עד קרקעיתו". צ"ל אינו עולה אלא עד קרקעיתו (וכ"ה בבית הבחירה).

[עמ' קפ] קטע שני שורה 6

"ומשום הכי איצטריך ליה למיתני"
ר"ל שהוצרך לתקן לשון משנתינו כדי שיתאים לשיטת רבי מאיר, והערת המהדיר מס' 130 אינה מובנת.

[עמ' קפו]
"ומזחילה זו בחורי רה"י". צ"ל כחורי.

חלק שני עמ' [ד]


ישפטו הלומדים אם כך הוא ביאור דברי רבינו.

חלק שני [עמ' רצט]
קטע ראשון שורה 2

פשוט דצ"ל שהוא כמכותת וכנפרך
וכמש"כ רבינו לעיל

עירובין מב, ב
דכו"ע מיהת הלכה כרבן גמליאל בספינה, אמר רבה הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום, ר' זירא אמר הואיל וספינה נוטלתו מתחלת ארבע ומנחתו בסוף ארבע, מאי בינייהו כו'
אי נמי בקופץ מספינה לספינה

חלק א [עמ' רסג-ד]



נדצ"ל שהרי לא היה עומד בשעת שביתה בדפני הספינה.