ידועים דברי הרמב"ם שכ' בהל' יו"ט - "כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה",
אמנם כבר העיר הפמ"ג בסי' רמב - "הנה חלקהו חציו, יראה לאו דווקא בצמצום, רק מקצת לה' ומקצת לכם, ומצות עשה לאכול, ורשות בידו רובו לה' או רובו לכם או חצי ממש", ועי' בירחון האוצר האחרון עמוד נז,
ומצאתי שכבר בסידור רס"ג מופיע כמנהג הרמב"ם - "ובערך חצי היום אנחנו עומדים בבית הכנסת בתפלה וקריאת התורה וביאור מה ששייך לאותו היום, ובנשאר אנו אוכלים ושותים ועם זה איננו פוסקים מלהזכיר את אדוננו ותורתו",
עכ"פ, רצוני לידע האם יש שנוהגים כך בזמנינו, יחידים או קהילות.