ראב"ד - תשובות ופסקים סימן צה
וריאה שנצלית ולא נבדקה בעל החבור הברצלוני ז"ל מכשירה וזקני מ"כ היה חולק עליו ואוסרה מטעם שהרי בודקין בריאה ואין בודקין בשאר טרפות
למי הראב"ד קורא זקני מ"כ?
חיפשתי במקומות שחשבתי שיהיה בהם ולא מצאתי. (מן הסתם מי שחולק על בעל העתים הוא בדרך כלל הראב"י אב"ד, אבל לא מצאתי באשכול ולא בעיטור ולא הצלחתי למצוא במאירי מי השיטה הזו). השיטה מובאת בראשונים בשם אחד מרבותיו של רש"י וכנודע אבל לא הצלחתי למצוא מי מחכמי פרובינציא סובר כן.
רוב הראשונים קוראים "זקני" לאבי אביהם או אבי אמם או דורות קודמים יותר. כך הרשב"ם קורא לרש"י, והרא"ה קורא לבעל המאור ועוד חכמים שהיו זקניו.
לעומת זאת דונש קרא לרס"ג "זקני" וכנראה לא היה מאבותיו אלא שהוא תואר כבוד לחכם מדורות קודמים.
בפרובנס לא מצאתי ראיה ברורה מה היה בזמן הראב"ד. (באשכול יש פעם אחת זקנינו שנראה חכמי הקהילה, הלכות קריאת התורה דף סח עמוד א:
כך נתנו לנו זקננו סימן ד"ש אנו"ע אר"ק ש"ש)
בתשובות חכמי פרובינציא יש את השימוש הרגיל, "הרב אדוני זקני". במאירי יש "זקנינו" וכדומה, ולכאורה נראה שהוא תואר כבוד ואילו היה זה אחד מאבותיו היה "זקני" לשון יחיד. כך במגן אבות עניין כא, הלכות לולב, נראה שיש לשון רבים ויחיד וזקנינו מופיע רק בלשון רבים, דהיינו ציבור חכמי הקהילה, ולא בלשון יחיד דהיינו המאירי עצמו:
על מה שכתב הרב הגדול ר' אברהם בר דוד זלה"ה בהלכות לולב וארבעת מינים שחברם הרב ז"ל בצאתו מקרית יערים היא עיר פושקייריש, בסבת מלחמות אחד השרים אשר נלחם עם השר שלו, והלך לו הרב משם לנרבונא עיר מולדתו ושם יצאו לקראתו נכבדי קרקשונה העיר קברות אבותי להתחנן לו ולבקש מלפניו לבא בגבולם לשכון כבודו בארצם ונעתר להם ויהי שם ימים בבית אחד מזקנינו הנכבדים אשר היו שם אחד העם אשר שמו בקרבי החכם הנכבד ר' מנחם בר יצחק ובביתו חבר הרב הלכות לולב אלו אשר שמתי עתה מעייני בם,
מצד שני, נראה שיש רק קבוצת חכמים מסויימת שהמאירי קורא להם בכל כתביו זקנינו, וכולם משפחה אחת דווקא ועוד אותו ר' מנחם בן יצחק. בקרית ספר (למאירי) מאמר ב חלק ג: זהו ענין תשו' חכמי נרבונא, ובכללם זקננו הגדול הרב אב בית דין . בית הבחירה למאירי מסכת פסחים דף מב עמוד א:
ובאו על זה למנין חמשה גדולי עולם הרב ר' יצחק בן מרן לוי והרב ר' אליעזר ב"ר זכריה והרב ר' דוד ב"ר נתן ושני זקנינו הגדולים הרב אב בית דין והרב גיסו ר' שלמה הישיש . (רק הם זקנינו ולא החכמים האחרים, אף לא ר' יצחק בן מרון. לכאורה הראשונים הביאו הרבה מדברי ר' יצחק בן מרון לוי אבל לא מדברי ר' שלמה, ונראה שאין זה תואר כבוד אלא קרבת משפחה). בחיפוש זקנינו בפרוויקט השו"ת נמצא שיש זקנינו שבנרבונא אבל אין זקנינו שבמקומות אחרים, (אבל יש זקנינו סתם), והראב"י אב"ד מקבל תמיד זקנינו וגם הראב"ד פעם אחת.
מי מחכמי הפורום יבוא וילמדנו מי הוא אותו חכם החולק על הרב ברצלוני שהראב"ד קורא לו זקני, או יביא לנו ראיה למי המאירי קורא זקניו.