פורום אוצר החכמה

בעת עיוני היום בשפת אמת מהדורת ניר עציון, צדה עיני במילים שלא נראו שנכתבו ע"י השפת אמת:
והרי לפניכם:



מן הראוי שמהדירים ספר קודש זה, להזהר ביותר.

הרבה יותר כואב, שגם ב(ש)גיאה גופא יש טעות...

ותיק כתב:שפת אמת מהדורת ניר עציון,

מן הראוי שמהדירים ספר קודש זה, להזהר ביותר.

ראוי להיזהר כך בכל ספר שמהדירים (וגם אם לא קדוש הוא).
לולי דמסתפינא מחבראי, הייתי אומר כי גיאה שכזו, אינה כ"כ גרועה, משום שהיא מזדקרת מיד.
גרועה הרבה יותר, היא שגיאה אמיתית, הגורעת אות או מחליפתה בחברתה.

ותיק כתב:בעת עיוני היום בשפת אמת מהדורת ניר עציון, צדה עיני במילים שלא נראו שנכתבו ע"י השפת אמת:.

גיאה! אור עציון ולא ניר עציון!

ומדאתינן לה, נימא ביה מילתא:

הספר זכה לגושפנקא גוראית? זו, המחמירה והשמרנית?

כפי הנשמע,

בגור, התפיסה מאוד-מאוד שמרנית כלפי ההדרת הספר, כלפי כל פתיחת ראשי תיבות וכל שינוי הכי קטן.
התפיסה מתבססת על דברתו של האמרי אמת, שהשיב לרי"מ חרל"פ שרצה לערוך ביאור לשפ"א,
"טאטע ז"ל, האט גימאכט ד ספר פאר יידע'ר יוד". (כלומר, אבא ז"ל כתב את חיבורו בהתאמה לכל אחד),
כך שכל הוספה על גוף הדברים, נתפסה כשינוי שאין הדעת נוחה ממנו. בכלל זה תוכנס,
גם את מהדורתם של בני בינה בעלזא, שללא רשות הוציאוה.

שמא יימצא מי שיוכל לאשש שמועה זו?

אני שמעתי כי דווקא הוצאת אור עציון זכו לאישור מאת האדמו"ר מגור, וכפי שהם כותבים בהקדמתם, לעומת הוצאת אמרי בינה- בעלז שלא היתה דעתו של האדמו"ר נוחה ממנה (כי יש בהם הערות ומקבילות המהוות כעין פירוש). למרות זאת, על פי השמועה האדמו"ר משתמש במהדורתם המשובחת.

[כיוצא בדבר, שמעתי על ספריו של הרב וילהלם (משגיח בישי"ק חזון נחום) על המועדים ע"פ שפ"א פרי צדיק ושם משמואל, כי שני הספרים האחרונים נוספו על פי בקשתו של האדמו"ר מגור, למען לא יהווה הספר פירוש על השפת אמת).

מענין פירושים על השפ"א.

היה לי קרוב משפחה נכבד, כמדומני, בשם ר' שמחה גרוסברד, שלפני כעשרים שנה הוציא ספר שסובב הולך על דברי השפ"א. הספר זכה להסכמת אדמו"ר בעל פני מנחם זי"ע שכיהן באותה העת כראש ישיבת שפ"א, בה היתה התייחסות לנושא זה.

היוכל מי לפתוח השער?

נוטר הכרמים כתב:מענין פירושים על השפ"א.

היה לי קרוב משפחה נכבד, כמדומני, בשם ר' שמחה גרוסברד, שלפני כעשרים שנה הוציא ספר שסובב הולך על דברי השפ"א. הספר זכה להסכמת אדמו"ר בעל פני מנחם זי"ע שכיהן באותה העת כראש ישיבת שפ"א, בה היתה התייחסות לנושא זה.

היוכל מי לפתוח השער?

נזכרתי, שם הספר היה כשלג ילבינו, מישהו מוכן לצטט מהסכמת הפני מנחם שם? (אינו מצוי באוצר).

כמדומני שחסידות גור אינה נותנת כל הסכמה ו\או גושפנקא להוצאה מפורשת של ספר השפת אמת על כל פנים בהנהגה הנוכחית וצריך אולי משהו המקורב אליהם לברר את הדברים

העירני חבר, כי חיפוש באוצר "סימניה אינה מוגדרת" (+ו'ה'ש'), מביא ל28 תוצאות דומות. הגדיל אחד הספרים, ונמצאו בו 11 שגיאות, כמנין 'אי!'.


[ןפשוט, כי שורש הענין בתוכנת 'תג', המנפיקה הודעות כאלה אוטומטית. דוק ותשכח שהודעות אלו מופיעות בציוני מראי מקומות, שהמחבר רשם לעצמו סימן שאלה ככה"נ, ושכח לחזר אחר מראה המקום, והתוכנה בראותה סימן שאלה נותנת הודעה זו].

בגירסא 9 יש למעלה מ40 תוצאות והנה תוצאה אחת מעניינת.

זה לא בגלל תוכנת תג, אלא תוכנת וורד 'אשמה' בכך, אם הכותב השתמש ב'הפנייה מקושרת' והפנה לעמוד/הערה וכדומה שבמקום אחר, ואח"כ מחק את העמוד או ההערה.

נוטר הכרמים כתב:

נוטר הכרמים כתב:מענין פירושים על השפ"א.
נזכרתי, שם הספר היה כשלג ילבינו, מישהו מוכן לצטט מהסכמת הפני מנחם שם? (אינו מצוי באוצר).

בספר "אוצר מכתבים" לרבינו הפני מנחם זי"ע, מכתב ריז-ריח, דן רבינו בזה, ושם כי לליקוט מתוך ספרי השפ"א הבית ישראל זי"ע לא התנגד.
ובענין הספר שלג ילבינו, מובא ההסכמה שם (בהערה): טוב עשה כי בכל מקום שציטט השפת אמת הביא לשון השפ"א ממש כי כמובן אין במכתב זה שום אישור מצדי כי אכן לזה הפירוש דוקא התכוין מרן השפ"א זצ"ל בספרו, ואאמו"ר זצ"ל "אמרי אמת" אמר "כי כל יהודי נמצא בשפת אמת".
ושאל המחבר בטלפון את רבינו מה המקור לדבריו בשם הא"א, והשיב לו:נמצא אצלי מכתב בן דודי לפני חמישים שנה, אחרי בר מצוה שלי שבו ציטט דברי אאמו"ר אמרי אמת זצ"ל באידיש כך "יעדער איד געפינט זעך אין שפת אמת". וכו' וכו'.

ובענין מכון ה"בני בינה", עד היום יש קפידא עליהם, הם לא שאלו כלל, בניגוד לאור עציון שלפני כחודש נכנסו שוב.

אור עציון לא נתנו פרשנויות וקבלו אישור.
מכון מעשה רוקח שכונה לצורך הענין בני בינה[?] לא קיבל רשות, נהג בשדות אחרים כבתוך שלו, ואף בדה דברים מלבו על אופן כתיבת השפ"א זי"ע את ספרו.
נס שלא שינו את שם עיר מגוריו של השפ"א. אולי במהדורה הבאה...

שיבר כתב: למרות זאת, על פי השמועה האדמו"ר משתמש במהדורתם המשובחת

שקר וכזב!!!!!!

הנאמן בפקדונו כתב:

שיבר כתב: למרות זאת, על פי השמועה האדמו"ר משתמש במהדורתם המשובחת

שקר וכזב!!!!!!

הנך מתכוון שהדבר לא יתכן,
או שמבחינה טכנית ועובדתית הוא משתמש עם הסט הישן?

גוראריה כתב:אור עציון לא נתנו פרשנויות וקבלו אישור.
מכון מעשה רוקח שכונה לצורך הענין בני בינה[?] לא קיבל רשות, נהג בשדות אחרים כבתוך שלו, ואף בדה דברים מלבו על אופן כתיבת השפ"א זי"ע את ספרו.
נס שלא שינו את שם עיר מגוריו של השפ"א. אולי במהדורה הבאה...

יש אלפי נכדים, והזכויות כבר פקעו. אצל מי צריך לבקש רשות?

טפח כתב:

גוראריה כתב:אור עציון לא נתנו פרשנויות וקבלו אישור.
מכון מעשה רוקח שכונה לצורך הענין בני בינה[?] לא קיבל רשות, נהג בשדות אחרים כבתוך שלו, ואף בדה דברים מלבו על אופן כתיבת השפ"א זי"ע את ספרו.
נס שלא שינו את שם עיר מגוריו של השפ"א. אולי במהדורה הבאה...

יש אלפי נכדים, והזכויות כבר פקעו. אצל מי צריך לבקש רשות?

א. כל אחד מבין כי אין הכוונה דווקא "רשות" מבחינה ירושה חוקית [ואף הלכתית], אלא ככל דבר השייך לחוג מסוים, כך הספר הזה שייך לגור, וכל בר דעת מבין כי כל שינוי הרוצים לעשות בו אמורים לבקש רשות מהעומד בראש החוג ההוא.
ב. מה הקשר בין כמות הנכדים לפקיעת הזכויות, האם אתה מתכוין כי ריבוי ילודה מהוה עילה להפקעת רכוש, א"כ מה עם הירושה של ר' מנדיל בריכטא ור' וועלוועל אייזנבך ז"ל?

חיים כתב:

הנאמן בפקדונו כתב:

שיבר כתב: למרות זאת, על פי השמועה האדמו"ר משתמש במהדורתם המשובחת

שקר וכזב!!!!!!

הנך מתכוון שהדבר לא יתכן,
או שמבחינה טכנית ועובדתית הוא משתמש עם הסט הישן?

מזה ומזה אל תנח ידך

שוו בנפשכם:
בבעלזא מצויה קפידא ולפיה אין להדפיס את ספרי חוגם כי אם בסטנסיל.
והנה יקום מאן דהוא, ויחליט שזכויות המחברים כבר פקעו מריבוי השנים, ויוציא על דעת עצמו בהדפסה רגילה.
הרי 'קדוש' ייאמר לו.
לעומת זאת, כשהם באים ומוציאים לגור את הספרים כאוות נפשם, אין הם רואים בזה כל חסרון...

ציבור כתב:שוו בנפשכם:
בבעלזא מצויה קפידא ולפיה אין להדפיס את ספרי חוגם כי אם בסטנסיל.
והנה יקום מאן דהוא, ויחליט שזכויות המחברים כבר פקעו מריבוי השנים, ויוציא על דעת עצמו בהדפסה רגילה.
הרי 'קדוש' ייאמר לו.
לעומת זאת, כשהם באים ומוציאים לגור את הספרים כאוות נפשם, אין הם רואים בזה כל חסרון...

ואני התאפקתי מלכתוב זאת....

הנאמן בפקדונו כתב:א. כל אחד מבין כי אין הכוונה דווקא "רשות" מבחינה ירושה חוקית [ואף הלכתית], אלא ככל דבר השייך לחוג מסוים, כך הספר הזה שייך לגור, וכל בר דעת מבין כי כל שינוי הרוצים לעשות בו אמורים לבקש רשות מהעומד בראש החוג ההוא.

אם לא מבחינה חוקית או הלכתית, מאיזו בחינה "שייך הספר לגור"?
האם למשל אסור להדפיס את ספריו של הגר"א בלי רשות מר' אליהו זילברמן? או את ספריו של החתם סופר בלי אישור של גאב"ד ערלוי? וכי ספריו של הרה"ק ר' מאיר'ל מפרימשלאן צריכים אישור של האדמור מפרימשלאן?

הנאמן בפקדונו כתב:ב. מה הקשר בין כמות הנכדים לפקיעת הזכויות, האם אתה מתכוין כי ריבוי ילודה מהוה עילה להפקעת רכוש, א"כ מה עם הירושה של ר' מנדיל בריכטא ור' וועלוועל אייזנבך ז"ל?

אין קשר. שתי טענות שונות: א. גם אם צריך אישור, קיימים עוד אלפי נכדים. ב. הזכויות כבר פקעו, הלכתית וחוקית.

טפח כתב:האם למשל אסור להדפיס את ספריו של הגר"א בלי רשות מר' אליהו זילברמן? או את ספריו של החתם סופר בלי אישור של גאב"ד ערלוי? וכי ספריו של הרה"ק ר' מאיר'ל מפרימשלאן צריכים אישור של האדמור מפרימשלאן

חבל שלא שאלת האם אסור להדפיס את התורה בלי אישור של נכדי משה רבינו ע"ה.

אינו דומה הדפסה סתם, להדפסה בשינוי עריכה. מה עוד -כפי שכבר הועלה כאן- שרבינו הא"א זי"ע שהיה גם יורש חוקי, גם הבן הבכור, גם רבן של רבבות אלפי ישראל, גם ראש אדמור"י פולין, גם הממשיך בהנהגת החסידים, לא נתן להדפיס ביאור.

טפח כתב: גם אם צריך אישור, קיימים עוד אלפי נכדים.

דומני כי 95% מהנכדים נמנים על עדת חסידי גור, ולא היו נותנים רשות להדפיס דבר נגד ההנהגה היום.

דרך אגב, כיהודה ועוד לקרא:

טפח כתב:אם לא מבחינה חוקית או הלכתית, מאיזו בחינה "שייך הספר לגור"?

ע"ע "דידון נצח" של חב"ד שהרבי שייך לכלל החסידות.

יש כאן עירבוב בין שני נושאים. הנושא של הזכויות הממוניות מן הסתם לא עומד ביסוד התרעומת, שהרי כמה הוצאות הוציאו את ספרי גור ללא שום תביעה ממונית מצד בני המשפחה. מה שכן גרם לתרעומת מן הסתם זה רק צורת העריכה שאינה מקובלת בגור, ובזה יש מקום לבעל דין לחלק בין שפת אמת שהתקבל כספר יסוד במחשבת כלל ישראל לחוגיו לבין דא"ח דבעלזא שמלבד החוג הפנימי כמעט איש לא עוסק בהם. וממילא גם אם מובן הרצון של חס"ג החוסים בצל ההנהגה הנוכחית להשתמש בספר הנדפס כדעת רבותיהם, עדיין אין בידם למנוע טוב מכלל הציבור המעדיף מהדורה מוערת ומבוארת.

ואחרי כל הפלפולים הצעד לא ראוי, בלשון המעטה.
אז נכון שאין הלכות מענטשלעכקייט בשולחן ערוך השלום, אבל לא שמענו שהיה קפידא כנגד זה.
בכלל, אני לא רואה את הביקוש הגדול לשפת אמת אצל חסידי בלז. [ושלא כמו אור עציון שאצלם אכן הספר תופס מקום מרכזי].

ר' גור,
תגובתך השקולה מעוררת סימפטיה, ומכלל לאו אתה שומע הן.

גוראריה כתב:בכלל, אני לא רואה את הביקוש הגדול לשפת אמת אצל חסידי בלז

הם ידועים הלא כ"מזכי הרבים", וזכין לאדם שלא בפניו, וכנראה שגם בעל כרחו...

מציאות כתב:ר' גור,
תגובתך השקולה מעוררת סימפטיה, ומכלל לאו אתה שומע הן.

ייש"כ.
ובנוגע למכלל וכו' שכ' כב', ודאי יודע הוא שאמת וסימפטיה לא תמיד צועדות יחד ולעיתים קרובות אף מתנגדות זל"ז.
האמת, באמת גם לא מחפשת סימפטיה...

א. המכלל וכו' לא כוון אליך אלא לתגובות אחרות המשקפות מבט צר של דו שיח פנימי ולא פתוח לדעות אחרות.
ב. הכל תלוי בצורת ההגשה, ואמת שמגישים בצורה ראויה לא מעוררת פולמוסים קטנוניים.

מציאות כתב:א. המכלל וכו' לא כוון אליך אלא לתגובות אחרות המשקפות מבט צר של דו שיח פנימי ולא פתוח לדעות אחרות.
ב. הכל תלוי בצורת ההגשה, ואמת שמגישים בצורה ראויה לא מעוררת פולמוסים קטנוניים.

הבנתי היטב שאין כוונתך אלי, ועכ"ז.
אין כאן עניין של דו שיח פנימי ומבט צר. אדרבה, יש כאן חדירה לשדות אחרים. הצורה, הגישה והמניעים, פסולים גם בלי נימוקים הלכתיים רשמיים.
תאר לך שמישהו נכנס אליך הביתה , אפילו עם פסק ב"ד, ורק מנסה לשנות את הסדר בארון המטבח...

גוראריה כתב:

מציאות כתב:א. המכלל וכו' לא כוון אליך אלא לתגובות אחרות המשקפות מבט צר של דו שיח פנימי ולא פתוח לדעות אחרות.
ב. הכל תלוי בצורת ההגשה, ואמת שמגישים בצורה ראויה לא מעוררת פולמוסים קטנוניים.

הבנתי היטב שאין כוונתך אלי, ועכ"ז.
אין כאן עניין של דו שיח פנימי ומבט צר. אדרבה, יש כאן חדירה לשדות אחרים. הצורה, הגישה והמניעים, פסולים גם בלי נימוקים הלכתיים רשמיים.
תאר לך שמישהו נכנס אליך הביתה , אפילו עם פסק ב"ד, ורק מנסה לשנות את הסדר בארון המטבח...

תאר לך שמישהו נכנס אליך הביתה, וכועס על כך ששינית את הסדר של הארונות במטבחך, מתוך טענה שהסבא שלהסבא שלו המציא את הסוג הזה של הארונות, ואין לשנות את הסדר ללא אישורו...
מרגע שאין זכויות יוצרים, אין לאף אחד בעלבתיות, הלכתית או מוסרית, על הספר. מי שלא מוצא חן בעיניו - שלא יקנה.

איסתרא בלגינא כתב:

גוראריה כתב:

מציאות כתב:א. המכלל וכו' לא כוון אליך אלא לתגובות אחרות המשקפות מבט צר של דו שיח פנימי ולא פתוח לדעות אחרות.
ב. הכל תלוי בצורת ההגשה, ואמת שמגישים בצורה ראויה לא מעוררת פולמוסים קטנוניים.

הבנתי היטב שאין כוונתך אלי, ועכ"ז.
אין כאן עניין של דו שיח פנימי ומבט צר. אדרבה, יש כאן חדירה לשדות אחרים. הצורה, הגישה והמניעים, פסולים גם בלי נימוקים הלכתיים רשמיים.
תאר לך שמישהו נכנס אליך הביתה , אפילו עם פסק ב"ד, ורק מנסה לשנות את הסדר בארון המטבח...

תאר לך שמישהו נכנס אליך הביתה, וכועס על כך ששינית את הסדר של הארונות במטבחך, מתוך טענה שהסבא שלהסבא שלו המציא את הסוג הזה של הארונות, ואין לשנות את הסדר ללא אישורו...
מרגע שאין זכויות יוצרים, אין לאף אחד בעלבתיות, הלכתית או מוסרית, על הספר. מי שלא מוצא חן בעיניו - שלא יקנה.

זו בדיוק הנקודה: לא מדובר בספר של מישהו קדמון שפתאום מצאו איזה נכד שלו בקצה העולם. מדובר בספר של שיחות שנאמרו לחסידים, והמשכיות העדה שמונהגת לאורך השנים בידי צאצאיו ממשיכי דרכו נמשכת ברציפות בדורות של חסידים שהולכים לאורו ועוסקים בתורתו, והאדמורי"ם מבארים אותה ללא הרף כבר יותר ממאה שנה.
מקומו הטבעי של השפ"א נשאר ונשמר בביתו, כולל המסורות שבע"פ, ה"קנייטשען" וה"קוועטשן" וכל היתר, כולל גם התייחסותו של האמרי אמת לנושא הספר.
כעת בא כלל ישראל ומבקש ללמוד בתורתו?! מה טוב, הגיע הזמן [אחרי שבחייו רבו משטיניו ואכמ"ל], אבל נדרשת מידה של הגינות מינימלית כשנכנסים לבית שלו.
ומי שלא מבין דברים פשוטים אלו, או שהוא מנותק, או שיש לו בעיה אחרת, ושוב אין טעם לשוב ולהתווכח ובזה אשים קנצי למילין בנושא זה.

כדי להרחיב את הדיון אעיר:
א - מה קורה בבית בריסק. האם יכול אני להוציא את חידושי הגר"ח על הרמב"ם בתוספת פרשנויות שלי?
ב - מה קורה בחב"ד - אני יכול להוציא את ספר התניא שלא בצורת הדף מימים ימימה?
ג - הנכונה היא השמועה על הרשות שניתנה להדפיס את המשנה ברורה, רק אם יתרמו ממנה מעשר?
ד - ואת זה כבר שאלתי: מה היה קורה בחוג מו"ל בני בינה אם היו מוציאים את ספריהם שלא לפי מסורתם?

ולגופו של עניין:
קיימים מספר פתרונות לאלה שנפשם חשקה מאוד להוציא את השפת אמת במהדורה מוערת וכו'. מה היה רע אם היו משאירים את השפ"א כצורתו, ובדף המקביל למשל או בסוף הספר היו מדפיסים את חידושיהם שלהם. אינייודע אם היו מתרצים ומסכימים בכך. אבל ברור שזה הרבה יותר צורם לעשות פירוש שוטף בשולי הגליון מאשר להניחו בסוף הספר וכו'.

הערה נוספת: כל מושג הזכויות על הספר הוא בעייתי. גם אם לא עבר אלא שנתיים. אך כידוע, גדולי ישראל היו קובעים על הספרים כמה שנים אין להדפיסם. והנה כאן קבע בנו הא"א שאין להדפיס את הספר בצורה כזאת, כשיש להניח שהוא ידע היטב את רצון המחבר, ומי יש בכוחו להמרות את דבריו (לא ראינו איזה הסכמה למעשיהם מב"ד או מגורם מוסמך. בס"ה מקלו הגיד לו, וזהו).

אגב, חשוב לדעת שלא נשמע מעולם מישהו שפעל אקטיבית נגד הספר. הספר דומני נמצא גם אצל חס"ג, חלקם מאי ידיעה - כי אכן מעולם לא יצא מודעה וכיוצ"ב נגד. מה שכאן מדובר זה על סוג של תרעומת גרידא, וזה בהחלט צודק.

ציבור כתב:כדי להרחיב את הדיון אעיר:
א - מה קורה בבית בריסק. האם יכול אני להוציא את חידושי הגר"ח על הרמב"ם בתוספת פרשנויות שלי?

מישור הדפיסו את חידושי בית בריסק בשינוים רבים.

ציבור כתב:ב - מה קורה בחב"ד - אני יכול להוציא את ספר התניא שלא בצורת הדף מימים ימימה?

עוז והדר הדפיסו את שו"ע הרב בהוצאה חדשה, למורת רוח חב"ד.

ציבור כתב:ד - ואת זה כבר שאלתי: מה היה קורה בחוג מו"ל בני בינה אם היו מוציאים את ספריהם שלא לפי מסורתם?

ואם הם אלימים, זה מצדיק משהו?

ציבור כתב:הערה נוספת: כל מושג הזכויות על הספר הוא בעייתי. גם אם לא עבר אלא שנתיים. אך כידוע, גדולי ישראל היו קובעים על הספרים כמה שנים אין להדפיסם. והנה כאן קבע בנו הא"א שאין להדפיס את הספר בצורה כזאת, כשיש להניח שהוא ידע היטב את רצון המחבר, ומי יש בכוחו להמרות את דבריו.

גדולי ישראל שקבעו את מספר שנות הזכויות, לא קבעו זאת על פי רוח הקודש, אלא על פי תקנות הקהילות ועל פי פרמטרים מסוימים. זכויות יוצרים בטלות לאחר זמן, ונגד זה אין עצה ואין תבונה. גם המחבר עצמו אינו יכול לקבוע לעצמו כללים משלו.

מדוע ספרי השדי חמד והבן איש חי, עדיין מוחזקים ע"י בעלי זכויות, כאשר אין עילה לא ע"פ ד"ת, ולהבדיל ע"י החוק הבינלאומי, כאשר גם מהדפסת הספר וגם מפטירת המחבר חלפו הרבה יותר משבעים שנה?
(אינני מדבר על החלקים החדשים של בניהו שיצאו מכ"י בשנים האחרונות)

אגב, כמדומה שגם ב'חוג בני בינה' הנז' יש מתחרים על כתר שם טוב שלהם שמוציאים סטענסלי'ך של רבותיהם (שאגב גם בהם כרוך מישור, שוב כמדומני) ולא שמענו על אלימות או אלימות דברים בנדון. הגם שלא שמענו אינו ראיה

טפח כתב:

ציבור כתב:כדי להרחיב את הדיון אעיר:
א - מה קורה בבית בריסק. האם יכול אני להוציא את חידושי הגר"ח על הרמב"ם בתוספת פרשנויות שלי?

מישור הדפיסו את חידושי בית בריסק בשינוים רבים.

ציבור כתב:ב - מה קורה בחב"ד - אני יכול להוציא את ספר התניא שלא בצורת הדף מימים ימימה?

עוז והדר הדפיסו את שו"ע הרב בהוצאה חדשה, למורת רוח חב"ד.

ציבור כתב:ד - ואת זה כבר שאלתי: מה היה קורה בחוג מו"ל בני בינה אם היו מוציאים את ספריהם שלא לפי מסורתם?

ואם הם אלימים, זה מצדיק משהו?

ציבור כתב:הערה נוספת: כל מושג הזכויות על הספר הוא בעייתי. גם אם לא עבר אלא שנתיים. אך כידוע, גדולי ישראל היו קובעים על הספרים כמה שנים אין להדפיסם. והנה כאן קבע בנו הא"א שאין להדפיס את הספר בצורה כזאת, כשיש להניח שהוא ידע היטב את רצון המחבר, ומי יש בכוחו להמרות את דבריו.

גדולי ישראל שקבעו את מספר שנות הזכויות, לא קבעו זאת על פי רוח הקודש, אלא על פי תקנות הקהילות ועל פי פרמטרים מסוימים. זכויות יוצרים בטלות לאחר זמן, ונגד זה אין עצה ואין תבונה. גם המחבר עצמו אינו יכול לקבוע לעצמו כללים משלו.

לא דובר על אלימות, דובר על מורת רוח ותרעומת.
והן הן הדברים.
עיניך הרואות שיש תרעומת בחוגים מסויימים על חדירה לשדותיהם ועשייה בהם כבשלהם.
וזה בדיוק מה שנאמר כאן.

קלונימוס הזקן כתב:אגב, כמדומה שגם ב'חוג בני בינה' הנז' יש מתחרים על כתר שם טוב שלהם שמוציאים סטענסלי'ך של רבותיהם (שאגב גם בהם כרוך מישור, שוב כמדומני) ולא שמענו על אלימות או אלימות דברים בנדון. הגם שלא שמענו אינו ראיה

עליך לברר היטב את ההיסטוריה של כותב הסטנסילך.
ושוב, לא להחטיא את המכוון:
לא באנו אלא לחדד את ה'מאן דסני עלך'.
בשלמא, מי שלא מכיר 'קפידות' ו'ענינים' - קשה להסביר לו כי ישנם חוגים המעוניינים ומקפידים על עניין מסוים.
אבל מי שכל היום חי את האוירה הזו, ובפרט בענייני ספרים - אמור קצת להתחשב בבואו לעשות זאת לאחרים.
כמו שהוא לא היה מעוניין שיבואו אחרים ויעשו לספרי חוגו כרצונם, כך אין להם לעשות לאחרים זאת.