פורום אוצר החכמה

גדולי עולם שיצקו יסודותיו, במלוא רטט האחריות להעביר תורה בטהרתה לדור אחרון, הכירו בגודל ערכו של מרכז התורה "כולל אברכים" בעם ישראל. יש אומרים שאבי הכוללים הוא החזון איש, ומאידך אחרים טוענים שראשיתו הוא בכלל בקובנה שהיה כולל האברכים הראשון, אשר חקק לדורות את צורת החיים של של לימוד תורה ללא עול של פרנסה גם לאחר הנישואין, "כולל הפרושים דקובנה".

היה כולל של רבי ישראל מסלאנט ועוד.

קראתי פעם בספר על תולדות חסידי ברסלב שבזמנו [כנראה לפני המהפכה] הוקם באומן גוף בשם 'אנשי מעמד' אאל"ט, בו חברו אנשים שהקדישו חייהם לתורה ועבודת ה' בלבד והסתמכו על תרומות. לפי האמור שם קמה ליזמה זו התנגדות בין חסידי ברסלב דאז, שלא ראו בעין יפה הימנעות מפעילות כלכלית. איני זוכר את שם הספר, יתכן שזהו אנשי הצדיק, קרית ים : נצחתי ואנצח, תש"ע 2010. מכל מקום זכור לי שהספר בלשה"ק ושהוצא בידי קבוצה ברסלבית.

במשך מאות שנים היה מקובל שאברכים בשנים הראשונות, נשארים ללמוד בבית במדרש ואוכלים על חשבון ההורים, המוסד כוללים הוא רק שינוי בצורות התמיכה ובמיסוד הדבר, אך עצם הדבר כבר קיים מאות שנים

האם כבוד הרבנים החשובים יכולים להצביע על מקורות לדבריכם

ראה:

ועוד:

פלגינן כתב:ראה:

נ' אריאלי, 'הישיבה והכולל', מחנים, עח (תשכג).PDF

ועוד:

כולל, מ' ברויאר, אוהלי תורה.JPG

יישר כוח גדול, אם כן אכן כולל האברכים הראשון בקובנא בניהולו של מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור היה הראשון.

טוב וחסד כתב:

פלגינן כתב:ראה:

נ' אריאלי, 'הישיבה והכולל', מחנים, עח (תשכג).PDF

ועוד:

כולל, מ' ברויאר, אוהלי תורה.JPG

יישר כוח גדול, אם כן אכן כולל האברכים הראשון בקובנא בניהולו של מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור היה הראשון.

תקרא שוב.

פלגינן כתב:

טוב וחסד כתב:

פלגינן כתב:ראה:

נ' אריאלי, 'הישיבה והכולל', מחנים, עח (תשכג).PDF

ועוד:

כולל, מ' ברויאר, אוהלי תורה.JPG

יישר כוח גדול, אם כן אכן כולל האברכים הראשון בקובנא בניהולו של מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור היה הראשון.

תקרא שוב.

הא: כולל ליובאוויטש...ואח"כ: "הראשון היה 'כולל הפרושים' בקובנה, שנוסד בשנת תר"ם"

כמדומה בארצות הספרדים היה מקובל שמי שחננו ה' בממון היה מחזיק "ישיבה"/ "מדרש" של ת"ח שלמדו בו כל היום.

ראה ספר "עמלה של תורה" של הגר"ש ברעוודה
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62103&pageid=P0001

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה בארצות הספרדים היה מקובל שמי שחננו ה' בממון היה מחזיק "ישיבה"/ "מדרש" של ת"ח שלמדו בו כל היום.

גם אצל האשכנזים היה כן.
לדוגמא: בית מדרשו של הגביר ר' דניאל יפה בברלין, שם החזיק על חשבונו קבוצת לומדים, עליהם נמנה גם רבינו הפמ"ג נ"ע (יעויין הקדמה לפמ"ג יור"ד ובעוד מספריו).


אגב, מה למשל לגבי הקלויז המפורסם בברודי, האם החכמים שישבו שם על התורה לא נתמכו באופן מסודר ע"י גורם מארגן כל שהוא?

שאלה נוספת: ה'כוללים' באר"י שהיו גופים המעבירים את כספי ה"חלוקה", האם היו נותנים את ה"חלוקה" לכל דכפין, גם לבעלי פרנסה, או רק ללומדי תורה?

בקרו טלה כתב:עץ פרי - תשנ"ט

הספר על מעלת התמיכה בכלל, אך לא מדבר על הנ"ל

וונדרבר כתב:ראה ספר "עמלה של תורה" של הגר"ש ברעוודה
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... geid=P0001

הקדמה נפלאה על הכוללים יישר כוח גדול

טוב וחסד כתב:

פלגינן כתב:

טוב וחסד כתב:יישר כוח גדול, אם כן אכן כולל האברכים הראשון בקובנא בניהולו של מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור היה הראשון.

תקרא שוב.

הא: כולל ליובאוויטש...ואח"כ: "הראשון היה 'כולל הפרושים' בקובנה, שנוסד בשנת תר"ם"

בבחינת מלאך רע אפילו בעל כרחו לא מצליח לענות אמן...

לעצם הענין, נראה שהכוונה למסגרת של ה"יושבים" (זיצערס) שהיתה נהוגה אצל אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהיו מגיעים אברכים ממקומות שונים לעסוק בתורה פרקי זמן בבית מדרשו בליובאוויטש. אבל דומה שלא היו מקבלים מלגות לפרנסתם, כך שספק אם אפשר למצוא כאו קשר לרעיון של כולל אברכים כפי שהוא מוכר כיום.

כבר בישיבות הגאונים היה כעין כולל

בברכה המשולשת כתב:כבר בישיבות הגאונים היה כעין כולל

הישיבות בתקופת הגאונים היו המשך ישיר לישיבות הקדושות בזמן תקופת התלמוד

טוב וחסד כתב:

בברכה המשולשת כתב:כבר בישיבות הגאונים היה כעין כולל

הישיבות בתקופת הגאונים היו המשך ישיר לישיבות הקדושות בזמן תקופת התלמוד

רק שעל תקופת הגאונים זה מפורש (ויעויין בשו"ת תשב"ץ לגבי חז"ל)

נראה שעיקר החידוש בהכוללים הוא לאלו שנישאים מאוחר יחסית, כלומר בשנות העשרים לחייהם, שבזה החידוש שממשיכים ללמוד עוד ואינם יוצאים לעבודה, ואילו בשנים קדמוניות שהיו נישאים צעירים מאוד, וכגון בני שש עשרה, הרי פשוט שהיו ממשיכים לשבת על שולחן אביהם או חותנם וללמוד וכו'

סגי נהור כתב:נראה שהכוונה למסגרת של ה"יושבים" (זיצערס) שהיתה נהוגה אצל אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהיו מגיעים אברכים ממקומות שונים לעסוק בתורה פרקי זמן בבית מדרשו בליובאוויטש. אבל דומה שלא היו מקבלים מלגות לפרנסתם, כך שספק אם אפשר למצוא כאו קשר לרעיון של כולל אברכים כפי שהוא מוכר כיום.

לפחות בימי הצ"צ היו מקבלים תמיכה (לקוטי דיבורים ח"ד ע' 1374).

פרנקל תאומים כתב:

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה בארצות הספרדים היה מקובל שמי שחננו ה' בממון היה מחזיק "ישיבה"/ "מדרש" של ת"ח שלמדו בו כל היום.

גם אצל האשכנזים היה כן.
לדוגמא: בית מדרשו של הגביר ר' דניאל יפה בברלין, שם החזיק על חשבונו קבוצת לומדים, עליהם נמנה גם רבינו הפמ"ג נ"ע (יעויין הקדמה לפמ"ג יור"ד ובעוד מספריו).


אגב, מה למשל לגבי הקלויז המפורסם בברודי, האם החכמים שישבו שם על התורה לא נתמכו באופן מסודר ע"י גורם מארגן כל שהוא?

שאלה נוספת: ה'כוללים' באר"י שהיו גופים המעבירים את כספי ה"חלוקה", האם היו נותנים את ה"חלוקה" לכל דכפין, גם לבעלי פרנסה, או רק ללומדי תורה?

ר' המאמר המצורף מאלחנן ריינר בעניין מוסד הקלויז.

מצינו עוד מהתנאים שמיד לאחר החתונה הלכו ללמוד כמה שנים טובות, כהמעשה ברשב"י וחבירו, ורבי עקיבא ועוד.

יוסף משה כתב:

פרנקל תאומים כתב:

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה בארצות הספרדים היה מקובל שמי שחננו ה' בממון היה מחזיק "ישיבה"/ "מדרש" של ת"ח שלמדו בו כל היום.

גם אצל האשכנזים היה כן.
לדוגמא: בית מדרשו של הגביר ר' דניאל יפה בברלין, שם החזיק על חשבונו קבוצת לומדים, עליהם נמנה גם רבינו הפמ"ג נ"ע (יעויין הקדמה לפמ"ג יור"ד ובעוד מספריו).


אגב, מה למשל לגבי הקלויז המפורסם בברודי, האם החכמים שישבו שם על התורה לא נתמכו באופן מסודר ע"י גורם מארגן כל שהוא?

שאלה נוספת: ה'כוללים' באר"י שהיו גופים המעבירים את כספי ה"חלוקה", האם היו נותנים את ה"חלוקה" לכל דכפין, גם לבעלי פרנסה, או רק ללומדי תורה?

ר' המאמר המצורף מאלחנן ריינר בעניין מוסד הקלויז.

מאמר יפה יישר כוח

מכון חכמי ספרד כתב:מצינו עוד מהתנאים שמיד לאחר החתונה הלכו ללמוד כמה שנים טובות, כהמעשה ברשב"י וחבירו, ורבי עקיבא ועוד.

אכן כן, המקור הוא במסכת כתובות דף סב, ע"ב. אם כי לא משמע משם שקיבלו מילגה או כיוצ"ב.

בטח אחד השבועונים במהדורת החג הקרובה
" " מציג פרוייקט מיוחד כך הוקמו הכוללים...
ובתוך הכתבה איזה מיקס מבולבל מכל הנכתב כאן