פורום אוצר החכמה

כלבאשבוע כתב:במקור ברוך עפשטיין הקדיש פרק שלם על זה

איש_ספר כתב:יש"כ על האשכול המעניין

מה עם זה?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=1

האם הסיפורים שלו כן אמינים?

עתניאל בן קנז כתב:אין לי כ"כ נסיון בהעלאות צילומים.
אולם אפשר לחפש 'כל ישראל בני ישרים הם', במקום 'בני מלכים'.
לא כ"כ מצחיק.
אולם מכיון שלא כ"כ ידוע 'תיקון' זה, ראיתי כאלו ידענים שנפלו בפח.

אספקלריא כתב:וטעות זו נמצאת גם בברכי יוסף מהדורה ראשונה דפוס ליוורנו, וגם בדפוס וינה תר"כ, וגם במהדורת אביטן (הוצאת שיח ישראל ירושלים תשס"ט). אך במהדורת וידבסקי (הוצאת יהדות, תש"נ) תיקנו והדפיסו כהוגן בשלושת המקומות "נכרית".

אספקלריא כתב:

אספקלריא כתב:וטעות זו נמצאת גם בברכי יוסף מהדורה ראשונה דפוס ליוורנו, וגם בדפוס וינה תר"כ, וגם במהדורת אביטן (הוצאת שיח ישראל ירושלים תשס"ט). אך במהדורת וידבסקי (הוצאת יהדות, תש"נ) תיקנו והדפיסו כהוגן בשלושת המקומות "נכרית".

כמו כן טעות זו ("עכו"ם") נמצאת גם בברכי יוסף מהדורת יובל איבגי (תשע"ה).
ומעניין שהוצאת וידבסקי שהדפיסו במהדורת תש"נ את הגירסה הנכונה "נכרית", במהדורה החדשה שלהם משנת תשע"ב הדפיסו את הנוסח המוטעה "עכו"ם" בשלושת המקומות.

אספקלריא כתב:עיין ברכי יוסף אבן העזר סי' ט' אות א' (ד"ה ועוד הביא) ... יש כאן טעות דמוכח, כי היה כתוב "נכרית" ופירושו שהיא אינה "אחות" של שאר הנשים. והצנזור (או המדפיס מפחד הצנזור) שינה שלוש פעמים, וכתב "עכו"ם".

איש פלוני כתב:מצאתי בחכמת אדם של מו"ר הגר"ש פישר הגהה זו:
הצנזור תיקן "לגו" [=לתוך] ל"עכו"ם

בקרו טלה כתב:

איש פלוני כתב:מצאתי בחכמת אדם של מו"ר הגר"ש פישר הגהה זו:
הצנזור תיקן "לגו" [=לתוך] ל"עכו"ם

וכי יהיה איש שונא לרעהו. מיכן אמרו אם עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה. עבר על ואהבת לרעך כמוך. סופו לעבור על לא תקום ולא תטור. ולא תשנא את אחיך. עד שיבוא לידי שפיכות דמים לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו פרט לזורק אבן לעובד כוכבים וכו' בסנהדרין.

והרב חיד"א זצוק"ל הקשה על התנא בדרוש שבת תשובה, מאי קאמר העושה מצוה אחת, דגם אם אדם הרהר תשובה בלבו מיד הרי הוא צדיק גמור, כמ"ש פ"ב דקדושין (מט:) ע"מ שאני צדיק מקודשת, וגם שכתבו הפוסקים שהיא ספק מקודשת, היינו משום דלא קי"ל בעכו"ם אם הרהר תשובה אבל אי הוה אפשר למיקם דגמר בלבו לשוב ודאי ה"ז צדיק גמור, ומקודשת ודאי,

חיים סגל כתב:לא מצאתי את החיד"א בפנים, מעניין לבדוק...

בקרו טלה כתב:

חיים סגל כתב:לא מצאתי את החיד"א בפנים, מעניין לבדוק...

חסדי אבות פ"ד מי"א

י. אברהם כתב:משונצינו ועד וילנא עמ' 219

רומיים.PNG

גביר כתב:השבוע נתקלתי במה שנראה לכאורה כמעין צנזורה בת ימינו - בספר ללימוד עברית בשם - עברית בשניים : עברית לרמה ב : למידה בדגש רב-תרבותי, מאת דנה ספקטור ודליה רוט, הוצאת אקדמון, ירושלים 2017, עמ' 102 ישנו תיאור של בית הכנסת ע"ש הכט, בתכנונו של רם כרמי, שבקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. בין השאר נכתב שם - 'מול המתפללים יש חלון גדול מאד, ומשם אפשר לצפות בנוף של ירושלים העתיקה. המתפללים יכולים לראות את החומה, את מוזיאון רוקפלר, את בניין ימק"א, את הר הזיתים והרבה כנסיות ומסגדים. הכיסאות בבית הכנסת מסודרים כמו חנוכיה. בדרך כלל בבתי כנסת ספרי התורה נמצאים בארון במרכז, ומסביב להם יושבים המתפללים, ואילו בבית הכנסת הזה ספרי התורה נמצאים בשני ארונות בצדדים של בית הכנסת. כך המתפללים יכולים לראות את הנוף, הנוף הזה, לפי רם כרמי, משפיע על המתפלל ומחבר אותו אל ירושלים'. הושמטה כאן, אולי מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, העובדה שהחלון מכוון כלפי הר הבית, המקום אליו מכוונים יהודים בכל העולם את פניהם בתפילתם, ומראה זה דווקא הוא שגרם לאדריכל לתכנן את בית הכנסת בצורה יוצאת דופן [שכמותה מצויה למשל, גם בישיבת הכותל, מאותה הסיבה].

עתניאל בן קנז כתב:

יושב ירושלים כתב:

גביר כתב:השבוע נתקלתי במה שנראה לכאורה כמעין צנזורה בת ימינו - בספר ללימוד עברית בשם - עברית בשניים : עברית לרמה ב : למידה בדגש רב-תרבותי, מאת דנה ספקטור ודליה רוט, הוצאת אקדמון, ירושלים 2017, עמ' 102 ישנו תיאור של בית הכנסת ע"ש הכט, בתכנונו של רם כרמי, שבקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. בין השאר נכתב שם - 'מול המתפללים יש חלון גדול מאד, ומשם אפשר לצפות בנוף של ירושלים העתיקה. המתפללים יכולים לראות את החומה, את מוזיאון רוקפלר, את בניין ימק"א, את הר הזיתים והרבה כנסיות ומסגדים. הכיסאות בבית הכנסת מסודרים כמו חנוכיה. בדרך כלל בבתי כנסת ספרי התורה נמצאים בארון במרכז, ומסביב להם יושבים המתפללים, ואילו בבית הכנסת הזה ספרי התורה נמצאים בשני ארונות בצדדים של בית הכנסת. כך המתפללים יכולים לראות את הנוף, הנוף הזה, לפי רם כרמי, משפיע על המתפלל ומחבר אותו אל ירושלים'. הושמטה כאן, אולי מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, העובדה שהחלון מכוון כלפי הר הבית, המקום אליו מכוונים יהודים בכל העולם את פניהם בתפילתם, ומראה זה דווקא הוא שגרם לאדריכל לתכנן את בית הכנסת בצורה יוצאת דופן [שכמותה מצויה למשל, גם בישיבת הכותל, מאותה הסיבה].

אם כבר עסקינן בכגון דא יעוי' במהדורת שוטנשטיין מסכת מכות כד: על הגמ' 'כיון שהגיעו להר הבית' הוסיפו "הסבר" 'כיון שהגיעו סמוך להר הבית', כנראה ס"ל שהאיסור להכנס להר הבית היה קיים כבר אז...

כמה יפה,
כנראה נסיתי לדון לכף זכות בכל דרך, זה מה שעלה בידך.

ואולי הפירוש הפשוט כך, שכן החובה לקרוע הוא בראיית המקום, ולא בהגעה למקום עצמו. על כן הסבירות שהכוונה שהגיעו למקום ממנו לראות את הר הבית.

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק.

יושב ירושלים כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

יושב ירושלים כתב:[
אם כבר עסקינן בכגון דא יעוי' במהדורת שוטנשטיין מסכת מכות כד: על הגמ' 'כיון שהגיעו להר הבית' הוסיפו "הסבר" 'כיון שהגיעו סמוך להר הבית', כנראה ס"ל שהאיסור להכנס להר הבית היה קיים כבר אז...

כמה יפה,
כנראה נסיתי לדון לכף זכות בכל דרך, זה מה שעלה בידך.

ואולי הפירוש הפשוט כך, שכן החובה לקרוע הוא בראיית המקום, ולא בהגעה למקום עצמו. על כן הסבירות שהכוונה שהגיעו למקום ממנו לראות את הר הבית.

אני מלמד עליך זכות שאתה נמצא במקום שאין בו תלמוד בבלי, ואין ברשותך שום מאגר תורני, לכן אצטט לכבודך את לשון התלמוד שם:

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק.

יושב ירושלים כתב:אם כבר עסקינן בכגון דא יעוי' במהדורת שוטנשטיין מסכת מכות כד: על הגמ' 'כיון שהגיעו להר הבית' הוסיפו "הסבר" 'כיון שהגיעו סמוך להר הבית', כנראה ס"ל שהאיסור להכנס להר הבית היה קיים כבר אז...

עזריאל ברגר כתב:בזמנם היתה אפשרות להיות טהורים לגמרי מטומאת מת, כמסופר על רבי טרפון שאכל תרומה.

בימי האמוראים היו אוכלין תרומה טהורה בארץ ישראל, כי היה להם אפר פרה, כדאמרינן 'חבריא מדכן בגלילא'.

ביקורת תהיה כתב:ועוד כמה מאות שנים לאחר מכן נטהרו מטומאת מת באפר פרה, כדכתב הרא"ש בפרק כל הבשר:

בימי האמוראים היו אוכלין תרומה טהורה בארץ ישראל, כי היה להם אפר פרה, כדאמרינן 'חבריא מדכן בגלילא'.