פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

אליהו סולוביציק כתב:

אוצר החכמה כתב:דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

זהו הסיבה שהכותרת נוסחה בצורת שאלה, לא קביעה

אוצר החכמה כתב:הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.

אוצר החכמה כתב:

אליהו סולוביציק כתב:

אוצר החכמה כתב:דבר נוסף אם אתה מעלה את האפשרות שהיה להם בכלל העתק שונה. (כן! כך אתה כתבת). איך זה מתאים לכותרת שכתבת?

זהו הסיבה שהכותרת נוסחה בצורת שאלה, לא קביעה

הפלא ופלא. צדק אם כך שש ושמח במה שכתב כאן.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=35220
הוא גם ניסח את זה רק בצורת שאלה.

אליהו סולוביציק כתב:אוצר החכמה
החריפות נובעת מקנאה לרבי עקיבא איגר
הבעיה שלי היא שהדברים צועקים מצד עצמם ומעלים תהייה וכעס
החריפות היא דרך להביע את המוזרות, אי "ההיתכן"

אליהו סולוביציק כתב:

אוצר החכמה כתב:הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.

תראה את כל ההקדמה שלהם, אחר תדבר

אליהו סולוביציק כתב:מורי ורבותי

בואו נעזוב את האישי
הוא אולי מעניין, אבל נעשה את זה באשכול בפני עצמו

ונתחיל לדבר לגופם של דברים.

אוצר החכמה כתב:הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.


ו

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

אוצר החכמה כתב:(ההתבטאות בגליון האקסל לא סמכו על הרע"א אפילו בסיפור דברים (או משהו דומה ) ממש לא ראויה. )

הם פספסו את ההגדרה הלמדנית של רע"א שממציא עצמו אינו דין בשוגג ומזיד, זה דין בגלות שאינו מתקקיים רק כאשר אפשרות ההריגה הייתה לפניו. ---- עניין נווסף, הם החליטו לשפץ את הסיפור, ובמקים "היו על העץ שסמוך לעגלה" הם שיפצו ל: "יושבים על העץ הקשור בעגלה". הם לא סמכו על אביהם אף ביכולת לתאר סיפור. מה הם חשבו על היכולת לברוח שהמשך, להם פתררווניםם

כדי לחזק את התפיסה שלהם שעיקר העניין כאן הוא לא "פדיון תעניות" שהוא מושג פרימטיבי, הם לקחו את דברי אביהם "והתלמידים ההמה ייחשבו לבניו" והפכו אותו ל"והתלמידים ההם יקראו על שם הנהרג".

"כל ימי חיי האיש ההוא, ישלח ביום היא"צ שלהם עשרה אנשים על קברם לבקש עבורו מהם מחילה". לא ברור מדוע הקדימו קטע זה. בכל אופן יש לשים לב את ההשמטה של "להתפלל עליהם" כי האדם המשכיל יודע שאי אפשר להתפלל על מת.

הבנים שמו את עיקר התשובה ברעיון של "הוא יקים זרע להם". זה רעיון דתי מודרני. אבל אביהם בכל זאת מדבר על סיגופים, אז הם הביאו את זה בהמשך, שבעניין הסיגופים יש להקל כי הוא קרוב לזקנה. בעוד שרע"א ממשיך בדרך המסורת, שעיקר התשובה הוא בסיגופי הגוף, אבל בכל זאת, כאיש תורני הוא מאמיר את הסיגופים בהחזקת תורה, עם ההסמכתא של דברי דניאל לנבוכנאצר

אוצר החכמה כתב:

אליהו סולוביציק כתב:מורי ורבותי

בואו נעזוב את האישי
הוא אולי מעניין, אבל נעשה את זה באשכול בפני עצמו

ונתחיל לדבר לגופם של דברים.

לגופם של דברים.
אתה מראה שבני הרע"א ערכו את התשובות.
כיוון שהם כותבים כך בפירוש בהקדמה לתשובות, והרע"א בעצמו במכתב המובא שם מבקש מהם לעשות זאת (כי לפעמים יש דברים כפולים ועוד סיבות) אני לא מבין מה הגילוי הגדול.

כמובן שהיה מעניין להוציא תשובות רע"א מכתב היד על מה שיש ולהראות את השינויים לא במובן של עוולה שנעשתה אלא כדי להוסיף דעת בדברי הרע"א. אבל אם הבנתי נכון מה שיש בכת"י כבר הוציא הרב געשטעטנער.

אליהו סולוביציק כתב:אני אכן מתעפל מהתקפות, רובם מתוחכמות חן חן
ההשערה שהעלתי היא אכן רחוקה ומוזרה וחשבתי שכאן המקום לבחון אתה, כי היא לא מופרכת בעיני. אפשר שטעיתי בכתובת, ואפשר שיש מי שייקח ויבחון את הדברים ברצינות בלי רעשים.
הניסוח (במקום לא פורמלי) הוא מישני. אפשר היה לרשום: האם החתירה לפשט ולאמת הביא את בניו של רע"א לעשות שינויים בדברי אביהם. וכדומה.

בכל אופן אני מסיים בזה את הניגוח
ואם יהיו תגובות לגופם של דברים, אני כאן.

תוכן כתב:סתם הערה בעלמא: יש אין ספור מקרים של תשובות שמופיעות בנדפס, שאם נשוה ביניהם לכת"י נגלה שיש בהם שינויים רבים. הסיבה הכי רגילה היא, שהמחבר בעצמו שינה, כי לא הרי תשובה שבדפוס המיועדת לרבים כהרי תשובה שבכ"י המיועדת ליחיד.

אליהו סולוביציק כתב:

אוצר החכמה כתב:הלכתי לחפש מה כתבו בניו בהקדמה לדרוש וחידוש ואני מזמין כל אחד מהקוראים לראות את זה ולראות כי הרב סולובייציק ממש שקר ענית בהם, באמרך

בהקדמה לספר דרוש וחידוש של רבי עקיבא איגר
משדרים בניו איזה אי נוחות מהפלפולים של אביהם

עד כדי ציטוט מאחד מחוקרי הטבע מתורגם מלשון לועז
שחקר הטבע צריך להיות מתוך אנליזה פנימית,
ושיש להעדיף תוצאה פשוטה מתוצאה מורכבת
מוסיפים הבנים "ככל החזיון הזה בטבעי הגופו כן בטבעי תלמודיות".

ואני מזמין כל קורא לראות שזה ממש להיפך. הם מסבירים בהסבר הזה מדוע הרע"א אף על פי שכשרונו הגדול איפשר לו לעשות פלפולים רבים ועצומים הוא נמנע מזה וכתב דברים אמיתיים ופשוטים.


ו

לזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בניינים ומגדלים פורחים עד להפלא נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים על דרכי אמת לא נוסדים ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים כי דרך האמת אך אחד ואין שני לו ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומד יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירים ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס נצמד אל שכל רב ומהיר אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן הנה במכתביו אין זכר מהם כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י וזהו לשונו הטהור ממש ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט לא בקושיות או ישוב הבנוי בהיקשים וסברות וזהו הדבר היות למודו בתורה היה לשמה והיותו אוהב התכלית והאמת הנה כל שהישוב יותר פשוט יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה לא כן אם הדברים בנויים על יסודות ממקום אחר יהלכון להם לא נתן אומן כ"כ לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"כ בהישוב גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו כאשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאותו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

האם בכל הציטוט הזה רואים "נוחות" בפלפול של אביהם. או "אי נוחות" בפלפול של אביהם?

איש_ספר כתב:אני רוצה לומר משהו לסיום.

נניח לצורך הדיון שהרב סולו' משוכנע בצדקת דבריו.

חניך של בית המדרש, שותי מימיהם של רבותינו ראשונים ואחרונים, לבו אמור להיות מלא על גדותיו באהבה והתרגשות. הזכרת שמם לכשעצמה אמורה להביא דמעות של התרגשות בעיניו. (ותיתי לי שאני עוד ראיתי את הגרמ"מ) ובכן, אפילו אם ברור לו שיש כאן משהו לא מובן, (וכל אחד ששלח ידו בכתבי יד הילויים וגולמיים, בוודאי נתקל בכל מיני סנסציות והפתעות, דברים שפרסומם היה מוציא לשמו מוניטין). הניסוח לא יכול להיות בוטה כ"כ. וזה לא בגלל שאסור לדבר כך, לא משום שלא נהוג. אלא הלב, הרגש, מותר האדם, כל זה אמור לעצור אותו מכתיבה מנוכרת ובוטה שכזו. בלי רגש שכזה א"א להתנהל, א"א לחנך ילדים וא"א גם להחזיק את האידשקייט שלנו. מאמרים מלומדים במשנת הרמב"ם או שחזור שרידי תשובות גאונים, זה דבר יפה, אלא שעושים את זה גם משומדים, ולפעמים בהצלחה גדולה. בלי יחס של קדושה, יחס שאמור להיות ניכר בכל דבר, מכתיבת ספר ועד תגובה בפורום, אין לנו כלום.

כל זה כתבתי - אף שאני בוש ונכלם ובלתי ראוי להיות מטיף בשער - כדי לא להשאיר אותנו שווי נפש מול הררי החוצפה וגסות הרוח שנערמו כאן ובקבצים הנלווים.

פייביש אופטובסקי כתב:לאחר כל המחאות התקיפות.

שמא יכול מי מן החברים לפתוח את הקבצים שצרף הרב סולובייציק ולהתמודד עמם בצורה ענינית?

שמא היה דפוס ראשון לתשובות רעק"א אשר הוא אשר יצא ע"י בניו, והדפוס המצוי הוא דפוס שני שקלקלו המדפיסים?