פורום אוצר החכמה

שמעתי מהגאון הצדיק ר' סנדר ארלנגר שליט"א, שסיפר על הצדיק הידוע מרעננה, (הגה"ק ר' יצחק הכהן הוברמן זצ"ל), שפעם באו אצלו לבקש להתפלל על איזה חולה, שלא היה במצב אנוש כ"כ, ועוד היו הרבה סיכויים. ואמר שצריך לטבול, וכשחזר אמר את סימניו (ביאר הגר"ס: היה מקובל לבעל רוה"ק), והתבטא שאינו יכול להתפלל כי כבר יש לו מלוה, פי' המלאך של הגז"ד שכבר נחתך עליו שאינו עוזבו, וממתין לעת הפקודה..

האם יש מקבילות לדבר מופלא כזה, לומר על אדם שלא כלו סיכוייו ע"פ הטבע, כבר נחתך דינו מלמעלה?

ועוד, היאך זה עולה בקנה אחד עם דברי הגמ' בברכות י,א שאמר חזקיהו לישעיה הנביא: כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים?

מקובלנו, שאין מקשין על אגדה, ועל אחת כמה וכמה על סיפורי מעשיות.

ידוע שיש גזירה בדם שאינה יכולה להתבטל ויש גזירה בטיט שיכולה להתבטל.
ומפורסם שהגר"ח מוולוז'ין היה נותן מעות בפורים לכל מי שאמר לו ד"ת. פעם בא זקן אחד ושאלו היכן רמוז במגילה שהגזירה היתה יכולה להתבטל?
משלא ידע הגר"ח להשיבו ענהו שכנגדו ממה שנאמר בפס' "לאבדם"-לא בדם (בטיט). כשספר זאת להגר"א אמר לו יודע אתה מי הוא אותו זקן..הוא אותו אחד שגילה הדבר למרדכי הצדיק-אליהו הנביא.

כמדומני שבספר חסידים (סימן תרי"ב) מביא מהרס"ג, שלאחר גזר דין אין מועיל תפילה וא"א לבטל.

אפילו חרב חדה מונחת כו' - אי"ז סותר, היות וידע דצריך תפילות בכח גדול יתר על מה שהיה ביכולתו וכדו'
ישנם הרבה סיפורים בסגנון הלז,
כמודמני שעל הח"ח סופר שביקשוהו כו' וענה בסרוב, והתעקשו, והבטיח, ואח"כ סיפר שהיה צריך שנה שלמה לפעול במעשים או תפילות שיתרפא
לא בטוח בזכרוני כעת הפרטים המדוייקים

משנה בברכות אמרו עליו על רחב"ד שהיה מתפלל על החולה והיה אומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע היה אומר אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף.

קונה הכל כתב:כמדומני שבספר חסידים (סימן תרי"ב) מביא מהרס"ג, שלאחר גזר דין אין מועיל תפילה וא"א לבטל.

עיין ר"ה טז