פורום אוצר החכמה

ידוע שאלוקים הוא בגימ' הטב"ע, מה המקור הראשון לגימטרי' זו?

כמובן שהגימ' היא של שם השם ככתבו וכאמירתו בעת תפלה וכדו', ולא אלוקים בק'. ולא נצרכתי לכותב זאת אלא מפני ששמעתי שנכשל בזה אדמו"ר חשוב (מפני כבודו לא אזכירו).

מייחסים המקור הראשון לר' יוסף ג'קטליא בספרו גנת אגוז. אך לא מצאתי שם ממש מפורש שהמספר זהה, רק שיש זהות בין אלקים להטבע.

אך נמצא לפועל כדבר ידוע בפירוש לבראשית לה"ראב"ד" על ספר יצירה (ששמו האמתי הוא ר' יוסף שלום אשכנזי) עמ' 104 "ולכן אמרו המגמטרים הטבע בגימ' אל-ה- ים"

יש לציין שהדבר הוא מופלא, שכן המלה הטבע כמתארת מנהגו של עולם הינו המצאת המתרגמים התיבונים, ומעניין איפוא שמצאו שזה גימטריא שם ה'. (אך באמת הדבר מתאים לספר גנת אגוז שכידוע שמקובל זה היה לו שתי תקופות תקופה המוקדמת שהיה מושפע מר' אברהם אבולעפיה ומתקופה זו יש הספר גנת אגוז, ואח"כ זנח קו זה ונהפך למקובל זן אחר ואז כתב ספריו האחרים והנודע שבהם שערי אורה, וכידוע שמר' אברהם וחבורתו יש ביאורים על פי קבלה על המורה, ומזה נולד הזהות בין אלקים להטבע)

עי' כאן.

אני לא מבין גימטריא זו, בשלמא אם היה עולה אלקים=טבע (בלי ה"א) ניחא. אבל עם ה"א? זה מקלקל קצת את הגימטריה, לא? זה כמו באוצר החכמה הוסף וא"ו ה"א שי"ן.

אדג כתב:כמובן שהגימ' היא של שם השם ככתבו וכאמירתו בעת תפלה וכדו', ולא אלוקים בק'. ולא נצרכתי לכותב זאת אלא מפני ששמעתי שנכשל בזה אדמו"ר חשוב (מפני כבודו לא אזכירו).

בשיעורי חומש-רש"י של הגרא"י סולובייציק,
הביא בשם רבי ברוך גארליצ'ר זצ"ל,
שאמר (בדרך צחות),
של'אונגארישער' אסור לומר גימטריאות,
כי פעם אמר מישהו ל'אונגארישער' ששם אלקי"ם גימט' הטב"ע,
שאל לו הלא הקו"ף בעצמו בגימטריא יותר.

תיקו כתב:ידוע שאלוקים הוא בגימ' הטב"ע, מה המקור הראשון לגימטרי' זו?

אם אתה עורך ספר, ורוצה לציין מקור להנ"ל,
אני חושב שראוי לציין 'פרדס שער יב פ"ב'.
[וז"ל ספר 'פרדס רמונים' (להרמ"ק) שם:
וכן עולה שם אלקים במנין הטב"ע שהוא בו.
עיי"ש].

אמרתי אחכמה כתב:אני חושב שראוי לציין 'פרדס שער יב פ"ב'.
[וז"ל ספר 'פרדס רמונים' (להרמ"ק)...

ציינתי לעיל מקור שקדם לרמ"ק בכמעט שלוש מאות שנה, ואף המקור שציין אתנחתא (שאגב לכאורה יש לתקנו לר' יוסף בן שלום) אינו מאוחר ממנו הרבה. ומדוע ראוי לציין לרמ"ק?!

יעויין שו"ת חכם צבי סי' יח

מרחביה כתב:

אמרתי אחכמה כתב:אני חושב שראוי לציין 'פרדס שער יב פ"ב'.
[וז"ל ספר 'פרדס רמונים' (להרמ"ק)...

ציינתי לעיל מקור שקדם לרמ"ק בכמעט שלוש מאות שנה, ואף המקור שציין אתנחתא (שאגב לכאורה יש לתקנו לר' יוסף בן שלום) אינו מאוחר ממנו הרבה. ומדוע ראוי לציין לרמ"ק?!

כי בעריכת או בההדרת ספר,
ראוי לציין לספר שהיה שימושי, מפורסם, ומצוי, בדורות הקודמים,
כי אז מסתבר, שזהו המקור ממנו שאבו מאמר מסויים.
ובמקרה דידן,
מסתבר מאוד, שהפרדס להרמ"ק, הוא המקור לכל הבאים אחריו,
השל"ה, וכן להלאה.

בספרים שנדפסו אידרא בשנים האחרונות, רגילים לציין לראשית חכמה כמקור לזה.
והוא הי' תלמיד הרמ"ק, ולכאורה מטעם שרוב בעל מחברי ספרי דרוש מדורות האחרונים, לא משמשה ידם בספר הפרדס להרמ"ק, ובודאי עסקו בספר ראשית חכמה שהוא ספר יסוד למוסר ויראת שמים. ועפי"ז ציינו וכתבו כן.

כנלענ"ד פשוט, והבוחר יבחר.

שמח תשמח כתב:אני לא מבין גימטריא זו, בשלמא אם היה עולה אלקים=טבע (בלי ה"א) ניחא. אבל עם ה"א? זה מקלקל קצת את הגימטריה, לא? זה כמו באוצר החכמה הוסף וא"ו ה"א שי"ן.

הדברים פשוטים.
אלוקים לא = לטבע. הוא לא משמעות נרדפת לטבע.
ולכן הראוי הוא שישווה ל"הטבע" דהיינו הכח שמניע את הטבע, המהווה את הטבע. והבן.

אדג כתב:כמובן שהגימ' היא של שם השם ככתבו וכאמירתו בעת תפלה וכדו', ולא אלוקים בק'. ולא נצרכתי לכותב זאת אלא מפני ששמעתי שנכשל בזה אדמו"ר חשוב (מפני כבודו לא אזכירו).

כ"ק מרן אדמו"ר בעל עט"י מדז'יקוב הפסיק לומר גמטריאות במקומות נכרים לאחר שהזכיר גימטריא זו וא' מאנשי המקום ענה בקול רם 'רבי! דער קוף אליינס איז דאך מער!' [רבי! האות ק' בעצמו הינה יותר - הטב"ע = פ"ו, ק' = ק'].

לא יודע למה
אבל עשיתי כמה פעמים חשבון עם ה' ולא ק' ועדיין לא יצא לי אותו חשבון
הטבע יוצא 86
אלוקים יוצא 92
לכן צריך להגיה כאן אלוקים בלי ואוו ואז הכל על מקומו בשלום