פורום אוצר החכמה

מצ"ב ביאור על התוכן הפנימי של האותיות התגין והנקודות [ועוד חזון למועד גם על הטעמים אי"ה], מיוסד על פי ספרו של אחד הגדולים אשר בארץ זצ"ל.

---
מצורפת בזה מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת. ייש"כ לחכמי הפורום שהערותיהם לאורך האשכול היו לי לעיניים.

נראה מעניין. יישר כח.

כדאי לציין, כי קיימים שני ספרים גדושים בשם 'ספר הערכים חבד - אותיות התורה', ובהם המון חומר מתורת הסוד בענין אותיות הא-ב לפי סדרן.

תודה.
אמנם מטרתי בקונטרס הוא להסביר את התוכן הפנימי של האת"נ ע"ד הנגלה [דמתקריא "מחשבה"], גם למי שאין לו עסק בנסתרות.

להראי''ה?

כתוב על פי "ריש מילין". למה פותח האשכול מייחס את זה ל"אחד" מהגדולים. ירצו יקראו לא ירצו לא יקראו. להסתיר ולא להסתיר מאי טעמא?

שלום כתב:כתוב על פי "ריש מילין". למה פותח האשכול מייחס את זה ל"אחד" מהגדולים. ירצו יקראו לא ירצו לא יקראו. להסתיר ולא להסתיר מאי טעמא?

אכתוב לך מה שכבר כתבתי באישי לאחד מהכותבים כאן [ונלאיתי לכתוב לכל אחד בנפרד]: הקונטרס אינו עוסק כלל בנושאים שקשורים לאסוציאציות שמעורר בפורום הזה [כמו שראינו באין-ספור אשכולות] אזכור שמו של הגהמ"ח ריש מילין זצ"ל. אין כאן שום ענין להסתיר, אך גם אין כאן שום ענין לפרסם.

טנתא כתב:

שלום כתב:כתוב על פי "ריש מילין". למה פותח האשכול מייחס את זה ל"אחד" מהגדולים. ירצו יקראו לא ירצו לא יקראו. להסתיר ולא להסתיר מאי טעמא?

אכתוב לך מה שכבר כתבתי באישי לאחד מהכותבים כאן [ונלאיתי לכתוב לכל אחד בנפרד]: הקונטרס אינו עוסק כלל בנושאים שקשורים לאסוסיאציות שמעורר בפורום הזה [כמו שראינו באין-ספור אשכולות] אזכור שמו של הגהמ"ח ריש מילין זצ"ל. אין כאן שום ענין להסתיר, אך גם אין כאן שום ענין לפרסם.

סליחה על הבורות , מיהו המחבר ריש מילין ?

ברוז כתב:

טנתא כתב:

שלום כתב:כתוב על פי "ריש מילין". למה פותח האשכול מייחס את זה ל"אחד" מהגדולים. ירצו יקראו לא ירצו לא יקראו. להסתיר ולא להסתיר מאי טעמא?

אכתוב לך מה שכבר כתבתי באישי לאחד מהכותבים כאן [ונלאיתי לכתוב לכל אחד בנפרד]: הקונטרס אינו עוסק כלל בנושאים שקשורים לאסוסיאציות שמעורר בפורום הזה [כמו שראינו באין-ספור אשכולות] אזכור שמו של הגהמ"ח ריש מילין זצ"ל. אין כאן שום ענין להסתיר, אך גם אין כאן שום ענין לפרסם.

סליחה על הבורות , מיהו המחבר ריש מילין ?

מרן הראי"ה זצ"ל

טנתא כתב:ע"ד הנגלה [דמתקריא "מחשבה"], גם למי שאין לו עסק בנסתרות.

יש מחלק כזה בתורה? או שהכל תורת הנסתר בשפת הנגלה?

[כעת עיינתי בקונטרס. יפה מאד. והשאלה רק מתעצמת...]

חרסון כתב:

טנתא כתב:ע"ד הנגלה [דמתקריא "מחשבה"], גם למי שאין לו עסק בנסתרות.

יש מחלק כזה בתורה? או שהכל תורת הנסתר בשפת הנגלה?

[כעת עיינתי בקונטרס. יפה מאד. והשאלה רק מתעצמת...]

כל התורה כולה היא בעצם תורת הנסתר. גם תורת הנגלה טומנת בחובה את הנסתר, שמתגלה רק בחיצוניותו בתורת הנגלה. זו לא רק ההסתכלות של קבלת האריז"ל או החסידות. הגר"א כותב כך במפורש [עד כדי שכותב שא"א לפסוק הלכה בלי לדעת את הסוד שבה!], וגם הדעת נותנת כך. אבל את פנימיות הדברים אפשר להבין רק אחרי הקדמות נכבדות, והקונטרס נכתב באופן שוה לכל נפש. כמובן שהמונחים בקונטרס אינם אלו שמצויים במהרש"א בחידושי אגדות, אבל במעט עיון אפשר להבינם. כך לענ"ד, אדרבה, גם על החלק הזה התכוונתי שאשמח על כל הערה...

גר"א כותב כך במפורש [עד כדי שכותב שא"א לפסוק הלכה בלי לדעת את הסוד שבה!]

היכן כותב כך הגר"א?

קול מבשר כתב:

גר"א כותב כך במפורש [עד כדי שכותב שא"א לפסוק הלכה בלי לדעת את הסוד שבה!]

היכן כותב כך הגר"א?

מובא בליקוטים שבסוף ספר אורות הגר"א [רובין] ח"א, ואולי גם בתוך הספר עצמו. אינו לפני כעת שאציין את המיקום המדוייק.

יש לי הערה כללית שאינה נוגעת בדוקא לקונטרס הזה אלא לדרך החשיבה שהוא מייצג.

בבואינו להסביר סוג כזה של עניין- כדוגמת צורת האותיות- שבו אין לנו דרך מסורה (או שאין רצון הכותב ללכת בה) כיצד אמור ביאור כזה להיראות או איזו דרך הוא אמור להתוות, אני מצפה מהכותב לשכנע אותי ברציונל שמאחורי הפירוש שלו. ואמירה כללית שזה ע"פ ראש מילין להראי"ה, אולי מספקת את תלמידי הראי"ה והנמשכים אחריו אבל לא אנשים מבחוץ.
אני לא מצפה דוקא למקורות ברורים, אדרבה בא ועשה שמים חדשים וארץ חדשה, אבל בנה אותם על יסודות מוכרים שישכנעו אותי להקשיב לך. אם אתה יוצא מנקודה שמוסכמת עלי וממשיך משם הלאה אני מתחיל לקרוא, אבל אתה מייד בהתחלה אני שומע שפה שאינה מוכרת לי ולדרך הלימוד שלי, למה שאנסה לשדד מערכות מחשבתי בשבילך?

ירח בן יומו כתב:יש לי הערה כללית שאינה נוגעת בדוקא לקונטרס הזה אלא לדרך החשיבה שהוא מייצג.

בבואינו להסביר סוג כזה של עניין- כדוגמת צורת האותיות- שבו אין לנו דרך מסורה (או שאין רצון הכותב ללכת בה) כיצד אמור ביאור כזה להיראות או איזו דרך הוא אמור להתוות, אני מצפה מהכותב לשכנע אותי ברציונל שמאחורי הפירוש שלו. ואמירה כללית שזה ע"פ ראש מילין להראי"ה, אולי מספקת את תלמידי הראי"ה והנמשכים אחריו אבל לא אנשים מבחוץ.
אני לא מצפה דוקא למקורות ברורים, אדרבה בא ועשה שמים חדשים וארץ חדשה, אבל בנה אותם על יסודות מוכרים שישכנעו אותי להקשיב לך. אם אתה יוצא מנקודה שמוסכמת עלי וממשיך משם הלאה אני מתחיל לקרוא, אבל אתה מייד בהתחלה אני שומע שפה שאינה מוכרת לי ולדרך הלימוד שלי, למה שאנסה לשדד מערכות מחשבתי בשבילך?

אם כוונתך להקשות באופן כללי איך אפשר לכתוב יסודות שאין לנו עליהם מסורה - קשה לענות ע"ז. רק אפשר לציין שעל כל תורת ה'מחשבה', שנכנסה לעולם הישיבות הליטאי בעשרות השנים האחרונות ע"י מרן הגר"י הוטנר [-תלמידו של הרב קוק] ותלמידיו, - אין לנו מסורה על ה'שפראך' שלה, ובכל זאת לא שמענו שום פקפוק עליה [התשובה האמיתית היא שתורת המחשבה היא כמו שהגר"י הוטנר הגדיר את תורת אבי המחשבה המהר"ל: "הנגלה של הנסתר". כך שאליבא דאמת אין כאן 'תורה חדשה']. [ואולי הנידון על המסורת קשור בכלל לאשכול הנעול על הבראקל, או לאשכול החדש עליו...].
אם כוונתך לשאול שאלה 'עסקית', מה פתאום שאנשים יקנו סגנון כזה, אז התשובה היא שמהסיבה הזאת הקונטרס מועלה כאן בחינם ואף לא נכתב בו 'כל הזכויות שמורות', כיון שממילא הוא לא רווחי...
זה לשם ההומור, ועכשיו ברצינות: מן הסתם התכוונת ב"מיד בהתחלה אני שומע שפה..." לדברים המבוארים בקונטרס במעין-הקדמה הנקראת "האותיות והתגין". היסודות המבוארים כאן אולי אינם נמצאים במפורש בשום מקום במהר"ל/איז'ביצא/ר' צדוק/שפ"א/פחד יצחק ודומיהם, אבל לתפיסתי, כמי שעסק רבות בספרות הזו, זו הרוח המנשבת שם. כל הסגנון הזה מתבסס על ההבנה הזאת שעליה מתבסס הקונטרס: יש לבריאה צורה פנימית, שבתפיסת עולם החומר היא קיימת רק בהגדרה, אבל בעצם היא הצורה פנימית וה'תוכן הפנימי' של הבריאה, והיא: גילוי כבוד ה'; והבריאה החומרית, זו שאנו משיגים בחושים שלנו - היא ההתגלמות של ה"גילוי כבוד ה'" הזה. ממילא אך לפשוט יהיה להסביר עפי"ז את האותיות התגין והנקודות, בפרט שהדברים אינם מסברת כרסי.
אדרבה, אם יש לך השגות אשמח לשמוע ולשפר.

המהר"ל ודברי הרב הוטנר שהבאת הם דוגמא טובה להסבר בלשון "מחשבה" לדברים שהם על פי קבלה. דוגמא עוד יותר טובה תהיה ספר דעת תבונות של הרמח"ל.
וכאן מגיעה השאלה שלי, האם יש לך לעצמך הקבלות למה שכתבת על הקבלה? נראה יותר מדבריך שהמקבילות הם בתורת המהר"ל/איזביצ'א/ר' צדוק/שפ"א/פחד יצחק ודומיהם (אגב, מה פשר הסלט הזה?). א"כ הייתי מצפה שתפתח באיזה קטע בדברי המהר"ל ותבאר אותו על פי דרכך, כדי להראות לי שאם אני מקבל את המהר"ל אני יכול להמשיך משם לקונטרס שלך.
אתה יכול להגיד שאין לך כוונות 'עסקיות' בכתיבת הקונטרס אבל בסופו של דבר אם הקונטרס נועד לאחרים ולא לעצמך עליך לפנות אליהם בשפתם או ללמדם את שפתך.

אכן, אם יש בידך למצוא הקבלות בספרי האריז"ל או למצער במהר"ל בספרי הראי"ה זה יענעיין אותי אף יותר מהקונטרס הספציפי הזה...

ירח בן יומו כתב:המהר"ל/איזביצ'א/ר' צדוק/שפ"א/פחד יצחק ודומיהם (אגב, מה פשר הסלט הזה?).

סליחה שאני מתערב,

אבל זה אינו סלט כלל וכלל.

תורתם של רבי צדוק והשפ"א יונקת ומושפעת מאד מתורת המהר"ל. האיז'ביצער היה רבו של רבי צדוק, ותורת הפחד יצחק מיוסדת על המהר"ל ומושפעת מכל השאר שהוזכרו.

----

ואם כבר כתבתי, אז אני מצטרף למברכים על הקונטרס היקר, שיש בו דברים מיוחדים ונחמדים.

ירח בן יומו כתב:המהר"ל ודברי הרב הוטנר שהבאת הם דוגמא טובה להסבר בלשון "מחשבה" לדברים שהם על פי קבלה. דוגמא עוד יותר טובה תהיה ספר דעת תבונות של הרמח"ל.
וכאן מגיעה השאלה שלי, האם יש לך לעצמך הקבלות למה שכתבת על הקבלה? נראה יותר מדבריך שהמקבילות הם בתורת המהר"ל/איזביצ'א/ר' צדוק/שפ"א/פחד יצחק ודומיהם (אגב, מה פשר הסלט הזה?). א"כ הייתי מצפה שתפתח באיזה קטע בדברי המהר"ל ותבאר אותו על פי דרכך, כדי להראות לי שאם אני מקבל את המהר"ל אני יכול להמשיך משם לקונטרס שלך.
אתה יכול להגיד שאין לך כוונות 'עסקיות' בכתיבת הקונטרס אבל בסופו של דבר אם הקונטרס נועד לאחרים ולא לעצמך עליך לפנות אליהם בשפתם או ללמדם את שפתך.

אכן, אם יש בידך למצוא הקבלות בספרי האריז"ל או למצער במהר"ל בספרי הראי"ה זה יענעיין אותי אף יותר מהקונטרס הספציפי הזה...

א. זה לא כ"כ סלט, וכמו שהאיר הרב נשר [שלא ברור מה פשר 'התנצלותו'. אדרבה ואדרבה!]. אתה צודק שאכן מתוך הרשימה הזו יש שיותר קשורים כאן ויש שפחות, ואכן התכוונתי בעיקר למהר"ל, אך גם השאר קשורים כאן קצת יותר מהרשב"א והריטב"א...
ב. יש לך הכרות עם תורת המהר"ל? אני עצמי בכל פעם שאני לומד את תורתו אני מרגיש שדבריו זועקים את נשוא דיוננו, צורת החשיבה שהיא בעצם זו שמבדילה את תורתו משאר רבותינו בעלי האגדה.
ג. דבריי על הכוונות העסקיות כתבתי במפורש שזה לשם ההומור. כוונתך בעצם להעיר שהשפה בקונטרס אינה ברורה דיה. יישר כח, אשתדל לעבור עליו שוב ולתקן במהדורה הבאה שתכלול בעזה"י גם את ענין הטעמים.
ד. הדברים אינם 'מקבילים' לדברי הגראי"ה אלא הם מיוסדים על דבריו ממש בספרו 'ריש מילין' והם יכולים להחשב כעיבוד של דבריו.

א. אני יודע שלא התכוונת לתורת ר' צדוק בנגעים ואהלות. אבל, וכאן אני חוזר לנקודה שלי שלענ"ד לא הובהרה מספיק, כשאנו מדברים על ביסוס אם לא על מקורות- אין מכנה משותף לרשימה שהבאת.
ב. שאתה בעצמך לומד ומרגיש זה נהדר וחשוב, אבל כשאתה כותב לאחרים אתה צריך להראות להם איך זה קשור ומתקשר למהר"ל.
ג. כאמור, מה שמפריע לי אינו בשפה במובן הפשוט שלה אלא בחלק של ביסוס הדברים וקישורם למקורות מקובלים.
ד. אם הקונטרס מגדיר את עצמו כקיצור ועיבוד של דברי הראי"ה כל דברי מתבטלים, שכן במקרה זה הקונטרס לא עומד בפני עצמו ודורש ביסוס בפני עצמו אלא כעיבוד של דברי הראי"ה.

אשכול קטנטן על ריש מילין, ובראשו שמועה פרובוקטיבית לגבי דעת המחבר על ספרו:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=15311

ירח בן יומו כתב:א. אני יודע שלא התכוונת לתורת ר' צדוק בנגעים ואהלות. אבל, וכאן אני חוזר לנקודה שלי שלענ"ד לא הובהרה מספיק, כשאנו מדברים על ביסוס אם לא על מקורות- אין מכנה משותף לרשימה שהבאת.
ב. שאתה בעצמך לומד ומרגיש זה נהדר וחשוב, אבל כשאתה כותב לאחרים אתה צריך להראות להם איך זה קשור ומתקשר למהר"ל.
ג. כאמור, מה שמפריע לי אינו בשפה במובן הפשוט שלה אלא בחלק של ביסוס הדברים וקישורם למקורות מקובלים.
ד. אם הקונטרס מגדיר את עצמו כקיצור ועיבוד של דברי הראי"ה כל דברי מתבטלים, שכן במקרה זה הקונטרס לא עומד בפני עצמו ודורש ביסוס בפני עצמו אלא כעיבוד של דברי הראי"ה.

אכן כמו שכתבת באות ד' הקונטרס מגדיר א"ע כעיבוד [לא כ"כ כקיצור] של דברי הגראי"ה [אלא שלענ"ד אין כאן 'תורה חדשה', ואפשר שרק אחרי שלומדים את תורת הגראי"ה מבחינים כך גם בתורת המהר"ל, עכ"פ גם זה משהו...]

ניים ושכיב כתב:אשכול קטנטן על ריש מילין, ובראשו שמועה פרובוקטיבית לגבי דעת המחבר על ספרו:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=15311

אם היא פרובוקטיבית למה אתה מציין לה... עכ"פ 'זמן מועט לפני מותו' משמע בימי חוליו, וא"כ אין זה אומר כלום.

אני הק' מכיר מעט בנסתר ובחסידות, ולכן היטב 'דיבר' אלי הקונטרס. אבל כדאי להעיר שמעיון קל הוא נראה יותר קבלה'דיק מאשר מחשבה, ז"א, יותר נסיון לעברת את כתבי האר"י או תניא מאשר ממש משהו עם קו ישיר מהמהר"ל. ולענ"ד גם ריש מילין עצמו נכתב יותר מתוך העולם הזה, ולכן ייטיבו עמו לפענ"ד מקורות והשואות לספרי נסתר.

בהמשך לתגובה הקודמת בענין השוואת לספרי נסתר -

האם יש מקור לסדר הנקודות כמו שמופיע בקונטרס זה? ככל הידוע לי, ע"פ קבלה הסדר הוא כך: קמץ (כתר), פתח (חכמה), צירי (בינה), סגול (חסד), שבא (גבורה), חולם (תפארת), חיריק (נצח), קובוץ (הוד), שורוק (יסוד).

כמו כן על פי קבלה יש לכתוב 'שבא' בבי"ת (אותיות 'באש') ולא 'שוא' בוא"ו.

נהניתי לראות את האסמכתא לעובדה שבימינו מבטאים את הקובוץ והשורוק אותו דבר מהפסוק "אשרקה להם ואקבצם". באמת כשלמדתי את נושא הנקודות ע"פ קבלה לא הבנתי - ואני עדיין לא מבין - מה ההבדל בין קובוץ לשורוק בשעה שבלשוננו זה ממש אותו דבר (והעיר לי ח"א, שזה ע"ד באנגלית שיש U ויש OO ועדיין צ"ע)

דרומי כתב:באמת כשלמדתי את נושא הנקודות ע"פ קבלה לא הבנתי - ואני עדיין לא מבין - מה ההבדל בין קובוץ לשורוק בשעה שבלשוננו זה ממש אותו דבר (והעיר לי ח"א, שזה ע"ד באנגלית שיש U ויש OO ועדיין צ"ע)

אני בעוה"ר לא למדתי קבלה אבל נדמה לי שראיתי פעם בשם הגר"א שבאמת גם גימטריא של קובוץ הוא נקודה אחת כמו שורוק כי ההבדל ביניהם רק שזה מלא ו"ו וזה חסר והסופרים נתנו ניקוד שונה לקובוץ כדי שלא יוחלף בדגש.

לחרסון: ייש"כ על ההערה.

לדרומי: סדר הניקוד והגיית השוא הם כב'ריש מילין'.
הגיית הניקוד מן הסתם נשתבשה במשך הדורות ולכן לכל עדה יש הגייה משלה [אם כי גם השיבושים - ובפרט כשיש כפילויות בלתי מובנות וכדו' - הם ממפלאות תמים דעים ולכן הבאתי אסמכתא להגייה הזהה של השורוק והקובוץ]. מתאים שאצל התימנים יהיה הבדל בין השורוק לקובוץ. ויל"ע במיוחד לאור דברי הגר"א שהביא ירח בן יומו.

אם כבר התגלגלנו כאן באשכול הזה להגדרת הקו של הקונטרס, ואם כבר אנו עומדים בערב יום השנה לפטירת בעל ריש מילין זצ"ל [ג' אלול], מן הראוי להביא כאן ענין אחד מתורתו המגדיר קצת את הקו של הקונטרס [לענ"ד. מקוה שימצא חן גם בעיני 'ירח בן יומו']:
באגדות דמתן תורה [שבת דף פח] איתא: "בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצאה נשמתן של ישראל". כל דבר בבריאה הוא גילוי כבודו ית"ש, אך לא הרי גילוי בדומם כהרי גילוי בצומח וכו'. הגילוי הנשגב ביותר המצוי בקביעות בבריאה הוא חיות הנשמה של האדם, חלק אלו-ה ממעל, שנלקחה מתחת כסא הכבוד. אך היא רק חלק זעיר וקטון, 'דוגמא של מעלה', מעין הגילוי הנשגב ביותר שבו הקב"ה מתגלה בבריאה בדיבורו בצורה ישירה כפי שנגלה במתן תורה.
כאשר נדליק בחדר חשוך גפרור, הרי הוא יאיר באור יקרות ומעט ממנו ידחה הרבה מן החושך. אבל כאשר אח"כ נדליק מדורה ונשליך לתוכה את הגפרור - הרי האור שיאיר הוא אורה של המדורה, ולא תהיה משמעות כלל לאורו של הגפרור.
במתן תורה, כאשר נגלה כבוד ה' וכל בשר ראו יחדיו כי פי ה' דיבר, לא היה מקום ומשמעות לגילוי הזעיר של "נשמתן של ישראל", ויצאה נשמתן!

דרומי כתב:קיימים שני ספרים גדושים בשם 'ספר הערכים חבד - אותיות התורה', ובהם המון חומר מתורת הסוד בענין אותיות הא-ב לפי סדרן.

מה היחס בין ספרים אלו לספר 'אותיות לשון הקודש' של הרב יצחק גינזבורג?

איני מכיר את ספריו של הרב גינזבורג. מן הסתם הוא מתבסס על הספרים שאני הזכרתי

לא הבנתי בהקשר לפרשנות לשמות הניקוד, שהרי רש"י היה לו שמות ניקוד אחרים. פתח-קטן וכו'

קו ירוק כתב:לא הבנתי בהקשר לפרשנות לשמות הניקוד, שהרי רש"י היה לו שמות ניקוד אחרים. פתח-קטן וכו'

מה הקושיא? הפתח הוא אותו פתח, אלא שנוסף לו 'קטן', אז מה הבעיה לפרש את שם ה'פתח' שבו?

אך יש לציין למה שראיתי באחד ממפרשי הריש מילין שכתב שאף שבפירוש האותיות התגין והנקודות הר"מ נצמד באופן כללי לרמ"ק, מ"מ את הטעמים [עליהם לא הספיקותי לכתוב] הוא מפרש בדרך משלו, כיון שהרמ"ק פירש את סדר הטעמים הספרדי ואילו הוא את האשכנזי.
ולכאורה כאן יש להקשות מעין דמעין דקושייתך.
אך מסתבר שעצם העובדה ששם מסויים התקבל בעמ"י במשך מאות שנים לנקודה מסויימת מהניקוד - זה מורה שיש לשם הזה שייכות אל הנקודה הזאת. וכמו שכידוע יש משמעות לשם האדם כפי שהוא נקרא בפי הבריות אף אם לא נקרא כך בברית, ולא רק לענין גיטין.

קבלה זה רב מפי רב. ואילו חכם ומבין מדעתו זה בקבלה של מעשה מרכבה (ולמוחזק בה).
ממילא התקשיתי שפשט שמות שאינם מקוריים זה לא בקבלה, אלא פרפראות לחכמה.
(ואילו לדעת סוד מדוע זימן הבורא שהסובב אותנו נקרא כך או נעשה כך, זה לא קבלה אלא נבואה).

טנתא כתב:מה הקושיא? הפתח הוא אותו פתח, אלא שנוסף לו 'קטן', אז מה הבעיה לפרש את שם ה'פתח' שבו?

פתח קטן = צירה. קמץ קטן = סגול.

קו ירוק כתב:קבלה זה רב מפי רב. ואילו חכם ומבין מדעתו זה בקבלה של מעשה מרכבה (ולמוחזק בה).
ממילא התקשיתי שפשט שמות שאינם מקוריים זה לא בקבלה, אלא פרפראות לחכמה.
(ואילו לדעת סוד מדוע זימן הבורא שהסובב אותנו נקרא כך או נעשה כך, זה לא קבלה אלא נבואה).

אחדד: הנידון אינו על הקונטרס נשוא האשכול אלא על הספר 'ריש מילין' עצמו.

"חכם ומבין מדעתו" זה במעשה מרכבה וכ"ש בשאר חכמת הקבלה. מרא דרזין הגרי"א וינטרויב זיע"א התבטא כי את עיקר לימודו בקבלה למד מעצמו, ורק את ההקדמות קיבל מרבו הגר"י הוטנר [-שקיבל מהגראי"ה].
לגבי השאלה אם הגראי"ה היה "מוחזק בה" כלשונך: גם אני נמנה על מחנה היראים ההולכים לאורם של רוב גדו"י ולא של הגראי"ה, אבל הגראי"ה בהחלט היה מוחזק בדורו לגדול בנסתרות [ודאי בנושאים כאלו שאינם קשורים כלל להשקפותיו], הלשם התבטא עליו ש'כל רז לא אניס ליה', וחלק גדול מאד [אולי רוב] לימוד חכמת הקבלה בציבור הליטאי בדורנו [עד כמה שיש...] השתלשל ממנו דרך תלמידו הגרי"ה.
לענ"ד הסבר על שייכות מוכרחת של שם מסויים לענין מסוים אינו נבואה אלא ירידה לעומק שורש הענין שבו יש לענין המדובר שייכות גם לשם הזה.

טנתא כתב:הגראי"ה בהחלט היה מוחזק בדורו לגדול בנסתרות [ודאי בנושאים כאלו שאינם קשורים כלל להשקפותיו], הלשם התבטא עליו ש'כל רז לא אניס ליה', וחלק גדול מאד [אולי רוב] לימוד חכמת הקבלה בציבור הליטאי בדורנו [עד כמה שיש...] השתלשל ממנו דרך תלמידו הגרי"ה.

יש בהחלט מה לפקפק על הקביעה הסטטיסטית שלך, אבל לא חשוב. אני חוזר על שאלתי מתחילת האשכול, ברשותך.
האם יש בידך למצוא הקבלות בספרי האריז"ל או למצער במהר"ל לתורת הראי"ה? אני איני בקי לא בזה ולא בזה אבל מפעם או פעמיים שנתקלתי בדברים שכתב הראי"ה היה נ"ל שקשה לעמוד על ההקבלה בין הגיגיו ליסודות הקבלה המוכרים.

ידידנו ירח בן יומו, ברוך שובך לפורום אחרי כמה שבועות שלא ביקרת בו. [בדקתי במיוחד כי ציפיתי לתגובתך].
אני מתנצל אם שגיתי בהערכה הסטטיסטית שלי, הדגשתי לאיזה ציבור אני משתייך ולכן אין לחשוד בי כמנסה 'לשווק' את הגראי"ה, אם טעיתי אתי תלין משוגתי.
אני חוזר על תגובתי מתחילת האשכול, ברשותך. הקונטרס אינו עוסק כלל בנידון שהעלית, אלא הוא פשוט מנסה לבאר את מהלך האותיות התגין והנקודות על פי דרכו של הריש מילין. אם אתה מעוניין לעשות עבודת מחקר על הריש מילין[...] תמצא ברשת כמה כאלו.
לגבי המהר"ל - אם הורדת את המהדורה החדשה ודאי שמת לב שהבאתי כמה וכמה הקבלות לדבריו [בנקודות ספציפיות. את המהלך של האת"נ נראה שהוא למד אחרת]. את האזכור הראשון של המהר"ל באשכול הזה הבאתי רק בנוגע לצורת החשיבה הכללית הזו [כמו שכתבת בהודעתך הראשונה באשכול], וכבר הדגשתי אח"כ שאין זה מעכב בנידוננו כלל.

כח הטענה כתב:

טנתא כתב:מה הקושיא? הפתח הוא אותו פתח, אלא שנוסף לו 'קטן', אז מה הבעיה לפרש את שם ה'פתח' שבו?

פתח קטן = צירה. קמץ קטן = סגול.

צודק. והדרן למה שכתבתי בהמשך.

טנתא כתב:אני חוזר על תגובתי מתחילת האשכול, ברשותך. הקונטרס אינו עוסק כלל בנידון שהעלית, אלא הוא פשוט מנסה לבאר את מהלך האותיות התגין והנקודות על פי דרכו של הריש מילין. אם אתה מעוניין לעשות עבודת מחקר על הריש מילין[...] תמצא ברשת כמה כאלו.

לא דיברתי ביחס לקונטרס ראש מילין אלא על תורת הרב קוק באופן כללי. ראיתי את מה שכתבת לקו ירוק על ידיעותיו בנסתר וטעיתי לחשוב שיש לך תשובה לשאלתי. אבל גם באופן ספציפי לגבי הקונטרס אם תוכל לציין למישהו מוצלח שמדבר על ההקבלה לקבלה, אשמח.

עברתי על קונטרסך המחכים ונהנתי מהצגת הדברים הברורה, אך כאמור יש לי קושי עם הראש מילין שכותב כמשה מפי הגבורה. בכל זאת שאלה אחת שקפצה למול עיני: מדוע הוא כותב שצד"י בנויה מנו"ן וזי"ן ולא מנו"ן ויו"ד?

לא הבנתי מה הכוונה כדורש מפי הגבורה. זה דרוש כמו כל הדרושים שמתבסס על דברי חז"ל וביאורים בקבלה ודרוש של המחבר ריש מילין מה הבעייה עם זה?

כשכתבתי על ידיעותיו בנסתר התכוונתי רק לענות לקו ירוק על תהייתו התיאורטית אודות סמכותו של הרב קוק לחדש דברים מדנפשיה בקבלה.

לגבי הראש מילין - יש ספר 'ריש מילין המבואר' של עודד דוד שמקביל הרבה מדברי הרב קוק למקורות הקבלה.

זה לשון הב"י [או"ח סי' ל"ו] על צורת האות צ': "צ' - יהיה הראש הראשון כעין יו"ד שפניה קצת כלפי מעלה וידביק ירך האות למטה עב באמצע צואר הצד"י למעלה מן ירך הצד"י וראשה השני יהיה כמו זיי"ן...". הרי שלראש השמאלית של הצד"י קורא זי"ן. וכפי הנראה הטעם כיון שצורת הראש דומה יותר לראש הזין אף שחסר ברגל הזי"ן [וזה מובן שפיר לפי"ד הריש מילין וכפי שהבאתי בקונטרס, שבתכונת הזי"ן דהצד"י לנטות לכיוון הנו"ן כיון שמטרת המלחמה של האות ז' הוא לצורך הריבוי שבאות נ']. ואמנם הריש מילין כותב נו"ן וזי"ן והב"י כותב זי"ן ויו"ד, אך ההבדל ברור, שהב"י מדבר על הראשים ולא על האות עצמה, שהרי כותב רק "הראש הראשון" ו"ראשה השני", והראשים הם אכן הימני יו"ד והשמאלי זי"ן, אך בצורת האות בכללותה, עד כמה שלראש השני נקרא זי"ן בגלל צורתה - הרי ודאי שאת שאר האות לא נגדיר יו"ד אלא נו"ן. ויל"ע.