מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ודו"ק

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

ודו"ק

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ד' ספטמבר 13, 2017 11:05 am

קראתי פעם הצעה שמקור המילה מלטינית. כעת איני מצליח למצוא.
מי יחזיר לי אבידתי?
תודה

מענה איש
הודעות: 1028
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי מענה איש » ד' ספטמבר 13, 2017 11:52 am

ודוק
בלשון המשפטית ובלשון הרבנית מוצאים לעיתים את המילה ודוק. מילה זו שאולה מן הארמית, והיא צורת ציווי של הפועל דק מן השורש דק"ק בבניין קל. משמעו העיקרי של השורש הוא כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק. הוראה אחרת של השורש בארמית היא 'לחפש היטב, לדקדק ולהקפיד בחיפושים'; למשל 'דק ואשכח' פירושו: חיפש היטב ומצא. משמעות נוספת קרובה של השורש הארמי היא 'להתבונן היטב בדבר, לבדוק אותו בעיון ובדקדוק'.

בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל, צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש דו"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק.

למילה ודוק יש אפוא שתי הגיות אפשריות: וְדוּק על דרך פועלי עו"י (כמו צורות הציווי קוּם, שׁוּב), או וְדֹק על דרך פועלי ע"ע (כמו סֹב, דֹּם). נראה שההגייה הרווחת יותר היא ודוֹק בחולם.

בלשון הרבנית – מימי הביניים ואילך – המילה ודוק באה בסוף עניין והיא מורה לקורא לדייק ולדקדק יפה בעניין הנדון ואף לעיין במקורות שהובאו או במקורות נוספים ולהיווכח שהדברים נכונים ומדויקים.

בטקסטים אלו יש שהמילה נכתבת בגרשיים: ודו"ק. הוספת הגרשיים היא דרך רגילה בספרות הרבנית להדגשת מילים. בגלל הגרשיים היו שפירשו את המילה בטעות כראשי תיבות של "ודַקְדֵּק ותמצא קל" או "ודוחק קצת" (כלומר מה שנכתב קודם לכן הוא הסבר דחוק מעט).

בלשון המשפטית בימינו רווח השימוש במילה בראש משפט להדגשת הדברים הבאים, כמו 'שים לב'. בדרך כלל משפט הפותח במילה ודוק מבהיר, מבאר או מוכיח את מה שנאמר קודם לכן.

חד ברנש
הודעות: 5814
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' ספטמבר 13, 2017 12:03 pm

ענית בכלל על השאלה שנשאלה?

קאצ'קלה
הודעות: 1523
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' ספטמבר 13, 2017 2:06 pm

מרדכי וינטרויב כתב:קראתי פעם הצעה שמקור המילה מלטינית. כעת איני מצליח למצוא.
מי יחזיר לי אבידתי?
תודה

אולי נתחלף לך 'נ"ב' ב'ודוק'? [מתוך ויקיפדיה: "יש שטענו שמקור ראשי־התיבות בעברית הוא בראשי־התיבות הלטיניים N.B.‎, שפירושם nota bene – 'עיין היטב'".]

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ד' ספטמבר 13, 2017 2:09 pm

חשבתי על זה, אבל זכרוני משוכנע שהיה זה דו"ק

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' ספטמבר 13, 2017 2:22 pm

דוקטור בלטינית הוא מורה. (האברבנאל כתב שתואר מורנו אצל חכמי האשכנזים בתקופתו הוא חיקוי של הדוקטור"י של הגוים).
אבל הציווי מהשורש הזה אינו דוק אלא docē . ראה כאן https://en.wiktionary.org/wiki/doceo#Latin
בכל אופן, דוק ותשכח הוא לשון לומד בעצמו ולא לשון מלמד אחרים, ואינו מתאים.

איש פלוני
הודעות: 769
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm
יצירת קשר:

Re: ודו"ק

הודעהעל ידי איש פלוני » א' ספטמבר 24, 2017 5:45 pm

היה על זה פעם אשכול ב"בית המדרש". שם הביא שמקור המילה מגמ' בשבת.
לא מצאתי כרגע, אולי מישהו יציין קישור לשם.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], שמואל דוד ו־ 272 אורחים